טיוטה:אוברזלצברג
אוברזלצברג הוא מקום מפלט על צלע הר הממוקם מעל עיירת השוק ברכטסגאדן בבוואריה, גרמניה. ממוקם כ-120 קילומטרים (75 מייל) דרומית-מזרחית למינכן, קרוב לגבול עם אוסטריה, הוא ידוע בעיקר כאתר של מעונו ההררי לשעבר של אדולף היטלר, הברגהוף, ושל פסגת ההר Kehlsteinhaus, הידועה בשפה האנגלית- העולם המדבר בתור "קן הנשרים". כל המבנים של התקופה הנאצית (למעט קן הנשרים, שעדיין קיים ומשמש כיום כמסעדה ואטרקציה תיירותית) נהרסו בשנות ה-50, אך העבר הרלוונטי של האזור הוא הנושא של מוזיאון Dokumentationszentrum Obersalzberg, שנפתח ב-1999.
היסטורית המקום[עריכת קוד מקור | עריכה]
שמו של אזור היישוב נובע ממרבצי מלח הסלעים במחוז הנסיך לשעבר של ברכטסגאדן. כריית מלח ב-פראג מתועדת מאז המאה ה-12 ומרה מלח מרכזי נפתח בשנת 1517. הוא נהרס ב-1834 אך נבנה מחדש ונקרא "מפעלי המלח הישנים". הפריסה המלבנית וכמה רכיבים עדיין קיימים.
האזור היה חלק משמונת היישובים (מה שנקרא Gnotschaften) המוזכרים בפנקס המקרקעין הראשון של 1456, ונשלט על ידי המנזר האוגוסטיני. משנת 1517 נבנתה גלריית פטרסברג, הראשונה במכרות המלח של ברכטסגאדן שהפכה לבסיס הכלכלי של הנסיך-פרובסטורי. האזור סופח לאוסטריה ב-1805 ולאחר מכן נשלטה על ידי צרפת בשנים 1809–1810. עם ברכטסגאדן היא חוללה ב-1803 והועברה לממלכת בוואריה ב-1810.
זלצברג הוקמה מחדש כעיריית בוואריה בשנת 1817. תוכניות של הרשויות הנאציות למזג אותה עם ברכטסגאדן לא בוצעו וזלצברג לא שולבה בברכטסגאדן עד 1972. זו הייתה זירת הצילומים של הסצנה האחרונה של "צלילי המוזיקה" שבה בני הזוג פון טראפס נמלטו אל מה שנחשב לשווייץ ולחירותם.
נסיגת היטלר[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-1877 פתחה מאוריציה מאייר, חלוצה בתיירות אלפינית, את פנסיון פנסיון מוריץ באוברזלצברג. בסוף המאה ה-19, אינטלקטואלים גרמנים כמו חברו הקרוב של מאייר ריצ'רד ווס, אמנים כמו יוהנס ברהמס, לודוויג גנגהופר, ג'וזף יואכים, לודוויג קנאוס, פרנץ פון לנבאך, פיטר רוזגר וקלרה שומאן, כמו גם תעשיינים כמו קרל פון לינד החלו להשתמש באזור כמקום חופשת קיץ וחורף כאחד. פנסיון אוברזלצברג הושכר לנהג המרוצים לשעבר ברונו ביכנר בתחילת שנות ה-20. כאשר רכש את הנכס ב-1928, הוא שינה את שמו לפלאטרהוף בהשראת הרומן Zwei Menschen של ריצ'רד ווס.
הנוף הנופי ונופי ההרים הסוחפים משכו גם את אדולף היטלר, שביקר בשנת 1923 את חברו למפלגה והאנטישמיות, דיטריך אקארט בפנסיון אוברזלצברג, זמן קצר לפני הבירה הול פוטש וכליאתו בלנדסברג. זה היה בבקתה במקום שבו, לאחר שחרורו ממעצר ב-1925, הוא הכתיב את החלק השני של מיין קאמפף, שזיכה אותו בתמלוגים גבוהים.
הוא כל כך התחבב על האזור עד שעד 1928 החל להשתמש בהכנסותיו מתמלוגים כדי לשכור בקתה קטנה בקרבת מקום בשם Haus Wachenfeld מאלמנתו של יצרן בוקסטהוד. היטלר שם את אחותו למחצה אנג'לה ראובל אחראית על משק הבית, יחד עם בתה ג'לי.
מספר חודשים לאחר תפיסת השלטון הנאצי (Machtergreifung) בינואר 1933, רכש הקנצלר היטלר את האוס וואכנפלד והחל לבצע סדרה של שלושה שיפוצים חשובים. הראשון כלל תריסי חלונות ומשרד קטן, ואחריו שנה לאחר מכן גן חורף ועבודות אבן; לבסוף, הנרחב ביותר בשנים 1935–1936, כאשר הבקתה הצנועה שפעם הפכה לבסוף ל-landhaus רחב הידיים עם סדרה של הרחבות, אולם באולינג במרתף, וחלון ענק שניתן היה להנמיך כדי לספק נוף פנורמי. הבית נודע בשם Berghof או Mountain Court באנגלית.
בין שאר המבנים באזור היה ה-Kehlsteinhaus ("הבית על הר Kehlstein", המכונה "קן הנשרים" בפי דוברי אנגלית) על פסגת ה-Kehlstein, מחשוף סלע, ששימש לישיבות המפלגה הנאצית ולאירוח מכובדים. ; בבניין לא היו מיטות. הוא הוצג לאדולף היטלר ב-1939, ביום הולדתו ה-50, אך הוא ביקר באתר רק ב-14 הזדמנויות, בגלל פחד גבהים בין הסיבות; אווה בראון השתמשה בו לעיתים קרובות יותר. [7] [8]
מבנים בתקופת גרמנייה הנאצית[עריכת קוד מקור | עריכה]
גוטהוף
צריפים של האס אס
פנסיון מוריץ
בית התה מוסלאהנרקופף
קמפפהאסל/החלק השני של מיין קאמפף
הבתים של מרטין בורמן, הרמן גרינג ואלברט שפיר