צלילי המוסיקה (מחזמר)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
צלילי המוסיקה
The Sound of Music
Musical1959-SoundOfMusic-OriginalPoster.png
מילות השירים אוסקר המרשטיין
ליברטיסט הווארד לינדזי וראסל קרוז
מוזיקה ריצ'רד רוג'רס
מקום ההתרחשות אוסטריה
תקופת ההתרחשות 1938
הצגת בכורה 1959 (ברודוויי)
שפה אנגלית
פרסים זוכה 5 פרסי טוני

צלילי המוסיקהאנגלית: The Sound of Music) הוא מחזמר עם מוזיקה מאת ריצ'רד רוג'רס, מילים מאת אוסקר המרשטיין ולברית מאת הווארד לינדזי וראסל קרוז. המחזמר מבוסס על ספר זיכרונותיה של מריה פון טראפ, The Story of the Trapp Family Singers. העלילה, אשר מתרחשת באוסטריה ערב האנשלוס בשנת 1938, מתארת את סיפורה של מריה, שמתחילה לעבוד כאומנת בביתה של משפחה גדולה, בזמן שהיא מחליטה אם להמשיך בהכשרתה להיות נזירה. היא מתאהבת בילדים, ולבסוף גם באביהם האלמן, קפטן פון טראפ. כאשר הקפטן מצווה לקבל משרה בחיל הים הגרמני, הוא מחליט להתנגד לנאצים. הקפטן ומריה מחליטים לברוח מאוסטריה לשווייץ יחד עם הילדים. שירים רבים מהמחזמר הפכו לקלאסיים, כגון: "אדלווייס", "My Favorite Things",‏ "Climb Ev'ry Mountain"‏, "דו-רה-מי" וכן שיר הנושא - "The Sound of Music".

ההפקה המקורית של ברודוויי, בכיכובם של מרי מרטין ותיאודור ביקל, נפתחה ב-1959[1] וזכתה בחמישה פרסי טוני, לרבות פרס טוני למחזמר הטוב ביותר, מתוך 9 מועמדויות. ההפקה המקורית של לונדון נפתחה ב-Palace Theatre שבוסט אנד ב-1961. מאז, המחזמר הופק פעמים רבות נוספות, הן בארצות הברית ובבריטניה, והן ברחבי העולם. בשנת 1965 יצא לאקרנים סרט קולנוע באותו השם בכיכובם של ג'ולי אנדרוס וכריסטופר פלאמר, אשר זכה בחמישה פרסי אוסקר. מחזמר זה היה האחרון שכתבו רוג'רס והמרשטיין; המרשטיין מת מסרטן תשעה חודשים אחרי ערב הבכורה בברודוויי.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר שצפה ב-"Die Trapp-Familie", סרט קולנוע משנת 1956 שהופק בגרמניה המערבית על משפחת פון טראפ, וכן בסרט ההמשך משנת 1958 ("Die Trapp-Familie in Amerika" שמו), במאי התיאטרון וינסנט דונהיו חשב שהפרויקט הזה יהיה מושלם עבור חברתו מרי מרטין; לילנד הייווארד וריצ'רד האלידיי (בעלה של מרטין), מפיקי תיאטרון מברודוויי, הסכימו.[2] בתחילה, המפיקים תכננו להפיק הצגה לא-מוזיקלית שתיכתב על ידי צמד המחזאים לינדסיי וקראוס, אשר בה ישולבו שירים מתוך הרפרטואר של להקת משפחת פון טראפ. בהמשך, הם שקלו להוסיף מספר שירים מקוריים, שייתכן וייכתבו על ידי רוג'רס והמרשטיין. עד מהרה הוסכם שהפרויקט יכלול רק שירים מקוריים, ויהיה מחזה מוזיקלי ולא הצגה.[3]

מספר פרטים ביוגרפיים אודות ההיסטוריה של משפחת פון טראפ שונו לטובת המחזמר. גאורג פון טראפ האמיתי אכן גר עם משפחתו בוילה בזלצבורג. הוא כתב למנזר נונברג בשנת 1926 וביקש כי ישלחו אליו נזירה שתשמש כמורה עבור בתו החולה, ואם המנזר שלחה אליו את מריה. אשתו מתה ב-1922. מריה וגאורג האמיתיים נישאו במנזר נונברג בשנת 1927. לינדסיי וקראוס שינו את סיפור העלילה כך שמריה תשמש אומנת לכל הילדים, ששמותיהם וגיליהם שונו, וכך גם שם המשפחה המקורי של מריה (במחזמר שמה "ריינר" במקום "קוטצ'רה"). המשפחה התגוררה יחד מספר שנים באוסטריה לאחר מריה והקפטן נישאו ועד אשר הוצעה לו משרה בכירה בצי הנאצי. מאחר שפון טראפ התנגד לנאצים, המשפחה עזבה את אוסטריה לאחר האנשלוס בשנת 1938, נסעה ברכבת לאיטליה, משם המשיכו ללונדון ולארצות הברית.[4] כדי להפוך את הסיפור לדרמטי יותר, לינדסיי וקראוס שינו את הסיפור כך שהמשפחה, זמן קצר אחרי החתונה של מריה והקפטן, בורחת ברגל לשווייץ דרך ההרים.

עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מערכה ראשונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בזלצבורג, אוסטריה, ערב מלחמת העולם השנייה, הנזירות ממנזר נונברג שרות, בעוד מריה ריינר, אחת מהמועמדות להיות נזירה, נמצאת על ההר הסמוך, מתחרטת על שעזבה את הגבעות היפות ("The Sound of Music"), שם היא גדלה. היא מאחרת לחזור למנזר. אם המנזר והנזירות האחרות תוהות מה לעשות איתה ("Maria"). מריה מסבירה מדוע איחרה, מספרת שהיא גדלה על ההר הזה, ומתנצלת על ששרה בגן ללא רשות. אם המנזר מצטרפת אליה בשיר ("My Favorite Things").‏[5] אם המנזר אומרת לה שעליה לבלות זמן מה מחוץ למנזר, כדי להחליט אם היא מוכנה או לא לחיים כנזירה. היא שולחת אותה לשמש כאומנת של שבעת ילדיו של אלמן, קצין בצי הצוללות האוסטרו-הונגרי, קפטן גאורג פון טראפ.

מריה מגיעה לוילה של קפטן פון טראפ. הוא מסביר לה את חובותיה ומזמן את הילדים באמצעות משרוקית. הם צועדים, לבושים במדים. הוא מלמד אותה את הסימנים האישיים שלהם במשרוקית, אך היא מתנגדת בגלוי לגישה מיליטריסטית זו. כאשר היא נשארת לבדה איתם, היא מצליחה לחדור מבעד לחשדנות שלהם כלפיה, ומלמדת אותם את היסודות של המוזיקה ("Do-Re-Mi").

רולף, שליח צעיר, מגיע לבית על מנת למסור מברק ולאחר מכן נפגש בחשאי עם הבת הבכורה, ליזל, מחוץ לוילה. הוא טוען שהוא יודע מה טוב לה כי הוא מבוגר ממנה בשנה ("Sixteen Going on Seventeen"). הם מתנשקים, והוא בורח, משאיר אותה צווחת משמחה. בינתיים, סוכנת הבית, פראו שמידט, מעניקה למריה בדים על מנת לתפור בגדים חדשים לילדים. מריה מבחינה בליזל חומקת אל תוך הבית מבעד לחלון, רטובה מסופת רעמים פתאומית, ומבטיחה לה שתשמור את סודה. שאר הילדים נבהלים מהסערה, ומריה שרה עבורם שיר על מנת להסיח את דעתם ("The Lonely Goatherd").

קפטן פון טראפ שב כעבור חודש מווינה יחד עם הברונית אלזה שרדר ומקס דטוילר. אלזה משוחחת עם מקס על כך שהקפטן ממאן להתחתן איתה ("How Can Love Survive"). רולף מגיע, מחפש את ליזל, ומברך אותם בברכת "הייל היטלר" בשילוב הצדעה במועל יד. הקפטן מגרש אותו מהמקום, באומרו שהוא אוסטרי, לא גרמני. מריה והילדים מקפצים פנימה, לבושים בבגדים שמריה הכינה מן הווילונות הישנים שבחדרה. מזועזע, הקפטן שולח אותם להחליף בגדים. מריה אומרת לו שהילדים צריכים שהוא יאהב אותם, והוא, בכעס, שולח אותה בחזרה למנזר. בעודה מתנצלת, הם שומעים את הילדים שרים את השיר "צלילי המוזיקה", שאותו לימדה אותם, כקבלת פנים עבור הברונית שרדר. הקפטן מצטרף אל הילדים בשירה, ומחבק אותם. הקפטן משנה את דעתו, וכאשר הוא נותר לבדו עם מריה הוא מבקש ממנה להישאר ומודה לה שהשיבה מוזיקה לביתו. לבד עם מריה, הוא מבקש ממנה להישאר, להודות לה על שהביא מוזיקה בחזרה לביתו. אלזה חושדת בה, עד אשר מריה מסבירה שהיא חוזרת למנזר בספטמבר.

הקפטן עורך מסיבה על מנת להפגיש את אלזה עם מכריו, והאורחים דנים בסיפוחה של אוסטריה לרייך השלישי. קורט מבקש ממריה שתלמד אותו לרקוד את ריקוד הלנדלר, וכאשר אינו מצליח, הקפטן תופס את מקומו על מנת להדגים. הקפטן ומריה רוקדים יחד, עד אשר הם מתקרבים פנים-אל-פנים; מריה מתרחקת ממנו, נבוכה ומבולבלת. בריגיטה משוחחת עם מריה על הנישואים הצפויים בין הקפטן לברונית, ואומרת שהיא חושבת שהם באמת מאוהבים זה בזו. אלזה מבקשת מהקפטן לאפשר לילדים להיפרד מהאורחים בשירה ("So Long, Farewell"). מקס נדהם מכישרונם, ומעוניין שיופיעו בפסטיבל אותו הוא מארגן. האורחים עוברים אל חדר האוכל, ומריה מתחמקת מהדלת הקדמית עם מזוודותיה.

במנזר, מריה אומרת לאם המנזר שהיא מוכנה לנדור את נדריה, אבל אם המנזר מבינה שמריה רק בורחת מרגשותיה. היא אומרת לה שעליה להיפגש שוב עם הקפטן על מנת לברר אם הם אוהבים אחד את השני, ושולחת אותה לחפש אחר החיים שאותם היא אמורה לחיות ("Climb Ev'ry Mountain").

מערכה שנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקס מלמד את הילדים איך לשיר על הבמה. הקפטן מספר להם שהוא ביקש מאלזה להינשא לו. הם מנסים ללא הצלחה לעודד את עצמם באמצעות שירה ("My Favorite Things"), עד אשר הם שומעים את קולה של מריה, חוזרת לביתם. מריה מגלה שהקפטן מתכנן חתונה, והיא מודיעה לו שתישאר רק עד שיארגן אומנת אחרת במקומה. מקס ואלזה מתווכחים עם הקפטן על הסיפוח הקרב של אוסטריה, מנסים לשכנע אותו שזה בלתי נמנע ("No Way to Stop It"). כאשר הוא מסרב להתפשר, אלזה מבטלת את האירוסין. לאחר עזיבתה, הקפטן ומריה נשארים לבד והם מודים סוף סוף באהבתם זה לזו ולבסוף מתחתנים ("Maria").

במהלך ירח הדבש, מקס מכין את הילדים להופעתם בפסטיבל קאלצברג. הר זלר, הגאולייטר, תובע לדעת מדוע הם אינם מניפים את דגל הרייך השלישי, משהושלם סיפוחה של אוסטריה. הקפטן ומריה חוזרים מוקדם מירח הדבש שלהם לפני הפסטיבל. נוכח ההתפתחויות, הוא מסרב לאפשר לילדים לשיר. מקס טוען כי הילדים ישירו למען אוסטריה, אבל הקפטן מציין כי ארצו כבר לא קיימת. מריה וליזל עורכות שיחה בנושא אהבה רומנטית, ומריה צופה שתוך מספר שנים ליזל עצמה תהיה נשואה גם כן ("Sixteen Going on Seventeen"). רולף מגיע עם מברק המורה על הצבתו של הקפטן בתפקיד בכיר בצי הגרמני, וליזל כועסת כשהיא מגלה שרולף פועל בשירות הנאצים. הקפטן מתייעץ עם מריה והם מחליטים שהם חייבים לברוח בסתר מאוסטריה. האדמירל הגרמני פון שרייבר מגיע לברר מדוע קפטן פון טראפ לא השיב על המברק שנשלח אליו, מסביר כי הצי הגרמני מעריך אותו מאוד ומורה לו להתייצב באופן מיידי בברמרהאפן לקחת פיקוד. מריה אומרת שהוא לא יכול לעזוב מיד, משום שכולם אמורים לשיר בפסטיבל; האדמירל מסכים להמתין.

בקונצרט, אחרי שהילדים שרים יחד "Do-Re-Mi", מקס מוציא גיטרה ומזמין לבמה את הקפטן, ששר את השיר "Edelweiss" כשיר פרידה ממולדתו, תוך שימוש באדלווייס, הפרח הלאומי של אוסטריה, כסמל להצהיר על נאמנותו למדינה. מקס מודיע לקהל שמשפחת פון טראפ תעלה לבמה להדרן, וכי זו תהיה ההזדמנות האחרונה שלהם לשיר יחד, שכן משמר כבוד ממתין ללוות את הקפטן אל פיקודו החדש. בעוד השופטים דנים אודות חלוקת הפרסים של הפסטיבל, בני המשפחה מבצעים יחד את השיר "So Long, Farewell". מקס מתחיל להכריז על הזוכים בפסטיבל, שעולים על הבמה לקבל את פרסיהם. כאשר הוא מכריז שבפרס הראשון זכתה משפחת פון טראפ - הם לא עולים לבמה, והנאצים מתחילים לחפש אחריהם. המשפחה מסתתרת במנזר, והאחות מרגרטה אומרת להם שהגבולות נסגרו. רולף מוצא אותם, ומזעיק את המפקד שלו, אך כאשר הוא רואה את ליזל, הוא מחליט לומר למפקדו שלא מצא אף אחד. לאחר עזיבתם של הנאצים, משפחת פון טראפ בורחת דרך הרי האלפים, בעוד הנזירות שרות "Climb Ev'ry Mountain".

שירים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מערכה ראשונה
מס' שם השיר במקור שם השיר בעברית ביצוע
1 ‏Preludium‏ אם המנזר, הנזירות
2 ‏The Sound of Music‏ צלילי המוזיקה מריה
3 ‏Maria‏ מריה האחות ברתה, האחות סופיה, האחות מרגרטה, אם המנזר
4 My Favorite Things הדברים שאותי משמחים מריה, אם המנזר
5 My Favorite Things (reprise 1) הדברים שאותי משמחים מריה
6 Do-Re-Mi דו-רה-מי מריה, הילדים
7 Sixteen Going on Seventeen שש עשרה, שבע עשרה רולף, ליזל
8 ‏The Lonely Goatherd‏ הרועה הבוד מריה, הילדים
9 ‏The Lonely Goatherd (reprise)‏ הרועה הבוד גרטי
10 ‏How Can Love Survive‏ מקס, אלזה
11 ‏The Sound of Music (reprise)‏ צלילי המוזיקה מריה, הקפטן, הילדים
12 Ländler לנדלר אינסטרומנטלי
13 ‏So Long, Farewell‏ שלום, שלום הילדים
14 ‏Morning Hymn‏ הנזירות
15 ‏Climb Ev'ry Mountain‏ כל הר וגבע אם המנזר
מערכה שנייה
מס' שם השיר במקור שם השיר בעברית ביצוע
1 My Favorite Things (reprise 2) הדברים שאותי משמחים מריה, הילדים
2 ‏No Way to Stop It‏ אלזה, מקס, הקפטן
3 ‏An Ordinary Couple‏ מריה, הקפטן
4 ‏Gaudeamus Domino‏ הנזירות
5 ‏Maria (reprise)‏ מריה הנזירות
6 ‏Confitemini Domino‏ הנזירות
7 Sixteen Going on Seventeen (reprise) שש עשרה, שבע עשרה מריה, ליזל
8 Do-Re-Mi (reprise) דו-רה-מי מריה, הקפטן, הילדים
9 Edelweiss אדלווייס הקפטן
10 ‏So Long, Farewell (reprise)‏ שלום, שלום מריה, הקפטן, הילדים
11 ‏Finale Ultimo (reprise of "Climb Every Mountain")‏ הנזירות

דמויות ושחקנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם הדמות[6] אודות הדמות[6] שחקנים בולטים שגילמו את הדמות
מריה ריינר מועמדת להיות נזירה פלורנס הנדרסון, פטולה קלארק, קרולה הגקוויסט, ג'ולי אנדרוז, קארי אנדרווד, חני נחמיאס, רמה מסינגר
קפטן גאורג פון טראפ אלמן ואב לשבעה ילדים, קצין בצי הצוללות האוסטרו-הונגרי תיאודור ביקל, מייקל ג'ייסטון, ריצ'רד צ'מברליין, פיטר גרייבס, ג'ייסון דונובן, כריסטופר פלאמר, סטיבן מוייר, ששי קשת, דודו פישר
מקס דטוילר חברו הטוב של קפטן פון טראפ, מנהל מוזיקלי ומפיק אלי גורנשטיין
אם המנזר ראשת מנזר נונברג פגי ווד
הברונית אלזה שרדר[7] ארוסתו של קפטן פון טראפ, עשירה ומתוחכמת אלינור פארקר
רולף גרובר בן 17, נער שליחויות נאצי המאוהב בליזל ג'ון ווייט
האחות ברתה נזירה במנזר נונברג
האחות מרגרטה נזירה במנזר נונברג
האחות סופיה נזירה במנזר נונברג מארני ניקסון
הר זלר הגאולייטר
פרנץ משרתו של קפטן פון טראפ
פראו שמידט סוכנת הבית של קפטן פון טראפ
הילדים ליזל פון טראפ בת 16, בתו של קפטן פון טראפ
פרדריק פון טראפ בן 14, בנו של קפטן פון טראפ
לואיזה פון טראפ בת 13, בתו של קפטן פון טראפ
קורט פון טראפ בן 11, בנו של קפטן פון טראפ
בריגיטה פון טראפ בת 10, בתו של קפטן פון טראפ
מרתה פון טראפ בת 7, בתו של קפטן פון טראפ
גרטל פון טראפ בת 5, בתו של קפטן פון טראפ

הפקות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפקת ברודוויי המקורית[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרי מרטין כמריה, צילום יח"צ, 1959.

'צלילי המוזיקה' הוצג לראשונה בברודוויי בתיאטרון לנט-פונטאן ב-16 בנובמבר 1959, משם עבר לתיאטרון מארק הלינגר ב-6 בנובמבר 1962; ההפקה הסתיימה ב-15 ביוני 1963, לאחר 1,443 הופעות. הבמאי היה וינסנט ג'יי דונהיו, והכוריאוגרף היה ג'ו לייטון. צוות השחקנים המקורי כלל את מרי מרטין (בגיל 46) בתפקיד מריה, תיאודור ביקל בתפקיד קפטן גאורג פון טראפ, פטרישיה ניואי בתפקיד אם המנזר, קורט קסנר בתפקיד מקס דטוילר, מריון מארלו בתפקיד אלזה שרדר, בריאן דייויס בתפקיד רולף ולורי פיטרס בתפקיד ליזל. זמרות הסופרן פטרישיה ברוקס וג'ון קארד היו חברות האנסמבל בהפקה המקורית. המחזמר זכה בפרס טוני למחזמר הטוב ביותר בשנת 1960, ביחד עם המחזמר "פיורלו!". כמו כן, המחזמר זכה בפרסי טוני בקטגוריות השחקנית הראשית הטובה ביותר במחזמר (מרי מרטין), השחקנית הטובה ביותר במחזמר (פטריסיה נואי), עיצוב תפאורה הטוב ביותר (אוליבר סמית'), וניצוח וניהול מוזיקלי הטוב ביותר (פרדריק דבונץ'). תיאודור ביקל וקורט קסנר היו מועמדים לפרס על משחק, ווינסנט דונהיו היה מועמד לפרס על הבימוי. כל שבעת הילדים היו מועמדים יחדיו לפרס בקטגוריית השחקנית הטובה ביותר במחזמר, על אף ששניים מהילדים היו בנים.[8]

מרתה רייט החליפה את מרטין בתפקיד של מריה בברודוויי באוקטובר 1961; לאחר מכן נכנסו לתפקיד זה גם קארן גנטס ביולי 1962, ג'ני קרסון באוגוסט 1962[9] וננסי דוסו בספטמבר 1962. ג'ון ווייט, שבסופו של דבר התחתן עמיתתו לורי פיטרס (שגילמה את ליזל), נכנס לתפקיד של רולף. בהפקת סיבוב ההופעות של המחזמר ברחבי ארצות הברית וקנדה כיכבו פלורנס הנדרסון (מריה) וביאטריס קרבס (אם המנזר). סיבוב ההופעות החל בתיאטרון גרביירה ריביירה שבדטרויט ב-27 בפברואר 1961, והסתיים ב-23 בנובמבר 1963, במרכז אוקיף, טורונטו. את הנדרסון החליפה ביוני 1962 ברברה מייסטר. תיאודור ביקל לא היה מרוצה לשחק את תפקיד הקפטן, בגלל השירה המוגבלת של התפקיד, והוא לא אהב לגלם את התפקיד הזה שוב ושוב. באוטוביוגרפיה שלו הוא כותב: "הבטחתי לעצמי אז שאם אני יכול להרשות לעצמי את זה, לא אעשה את זה עוד פעם".[10] אלבום שירי המחזמר בביצוע צוות השחקנים המקורי של ברודוויי מכר שלושה מיליון עותקים.

הפקת וסט אנד המקורית[עריכת קוד מקור | עריכה]

המחזמר הועלה לראשונה בוסט אנד של לונדון בתיאטרון הפאלאס ב-18 במאי 1961, ורץ 2,385 פעמים. הפקה זו בויימה על ידי ג'רום וייט שעשה שימוש בכוריאוגרפיה של ההפקה המקורית של ניו יורק, בפיקוחו של ג'ו לייטון; כן עשה שימוש בעיצוב התפאורה של אותה הפקה מקורית מאת אוליבר סמית'. צוות השחקנים כלל את ז'אן ביילס בתפקיד מריה (שלימים הוחלפה בסוניה ריס), רוג'ר דן בתפקיד קפטן פון טראפ, קונסטנס שאקלוק בתפקיד אם המנזר, יוניס גייסון בתפקיד אלזה שריידר, הרולד קסקט בתפקיד מקס דטוילר, ברברה בראון בתפקיד ליזל, ניקולס בנט בתפקיד רולף ואוליב גילברט בתפקיד האחות מרגרטה.[11]

המחזמר בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

כרזה של "צלילי המוסיקה" בישראל

בשנות ה-60, לאור הצלחת הסרט וכן הסרט "מרי פופינס" בישראל, תורגמו שירים נבחרים ממחזות זמר אלו והוקלטו על ידי רבקה רז שכבר הופיעה באותה תקופה במחזמר "גבירתי הנאווה". התרגומים לאותם שירים הוקלטו בשנים שלאחר מכן על ידי גם זמרים נוספים, אך תרגומים אלו לא הופיעו בהפקות של המחזמר שהועלו בישראל.

המחזמר עלה מספר פעמים בישראל בתרגומו של אבי קורן. בחנוכה 1995 עלה המחזמר בכיכובם של ששי קשת בתפקיד קפטין פון טראפ וחני נחמיאס בתפקיד הנזירה מריה. כמו כן שיחקו דינה גולן ואפי בן ישראל כנזירות ואלי גורנשטיין כדוד מקס. את המחזמר בגרסה זו ביים מנחם גולן, בהפקתו הראשונה בישראל לאחר גלות ארוכה וסגירת אולפן הסרטים שגולן היה אחד ממייסדיו. הפקה זו הייתה המוצלחת ביותר של גולן מאז שובו ורשמה יותר ממאתיים הצגות.

בשנת 2005 עלתה הפקה חדשה של המחזמר, הפעם בבימויו של משה קפטן. בתפקיד מריה הופיעה רמה מסינגר, בתפקיד הקפטן הופיעו דודו פישר וששי קשת במקביל, ואיתם הופיעו: אלה ארמוני, מיה גולדשמיט, אניה בוקשטיין, רן דנקר, אילנה אביטל, גברי בנאי, מיכל ברנד, מיכאל עינב ורותי הולצמן. הפקה נוספת עלתה ב-2011, בתיאטרון הספרייה של בית-צבי ובה הופיעו כמה מבוגרי בית-הספר, יחד עם כמה מתלמידי תיכון "תלמה ילין".

במאי 2013 עלתה הפקה מחודשת של המחזמר בכיכובה של אניה בוקשטיין ובהשתתפות דינה דורון, ענת עצמון ורוני דלומי, בבימויו של ארתור קוגן ובניהולו המוזיקלי של גיל שוחט. בהמשך החליפו את בוקשטיין עמית פרקש והילה הויזמן, בתפקיד של מריה, בחלק מההצגות.

עיבוד קולנועי[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – צלילי המוסיקה (סרט)

ב-2 במרץ 1965, פוקס המאה ה-20 הפיצה לאקרנים עיבוד קולנועי של המחזמר, בכיכובם של ג'ולי אנדרוס בתפקיד מריה ריינר וכריסטופר פלאמר בתפקיד קפטן גאורג פון טראפ. הסרט הופק וביים על ידי רוברט וייז על פי תסריט מאת ארנסט להמן. שני שירים חדשים נכתבו על ידי רוג'רס במיוחד עבור הסרט, "I Have Confidence" ו-"Something Good".

עיבוד טלוויזיוני[עריכת קוד מקור | עריכה]

בארצות הברית, הופעה בשידור חי של המחזמר שודרה פעמיים בדצמבר 2013 ב-NBC.‏[12] התוכנית בויימה על ידי בת' מקרת'י-מילר ורוב אשפורד.[13] קארי אנדרווד כיכבה בתפקיד מריה ריינר, עם סטיבן מוייר בתפקיד קפטן פון טראפ, כריסטיאן בורל בתפקיד מקס, לורה בננטי בתפקיד אלזה, ואודרה מקדונלד בתפקיד אם המנזר.[14] גירסת DVD של התוכנית יצאה באותו חודש.[15]

בבריטניה, הופעה חיה של המחזמר הועברה בשידור חי ברשת ITV ב-20 בדצמבר 2015, בכיכובם של קארה טוינטון בתפקיד מריה, ג'וליאן אובנדן בתפקיד קפטן פון טראפ, קתרין קלי בתפקיד הברונית שרדר ואלכסנדר ארמסטרונג בתפקיד מקס.[16]

תגובות וביקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

רוב הביקורות של הפקת ברודוויי המקורית היו אוהדות. ריצ'רד ווטס ג'וניור (ניו יורק פוסט) כתב כי למחזמר יש "קסם עדין להפליא" וכי יש בו "פשטות אדיבה ונטולת יומרות".[17] ב-New York World-Telegram נכתב כי זהו "המחזמר הנהדר ביותר שניתן להעלות על הדעת, הוא מעמיד את רוג'רס ואת המרשטיין כמלודיסט וכתמלילן המובילים. הדיאלוג של לינדזי וקרוז תוסס ומשעשע בעלילה שמתעלה לכדי התרגשות אמיתית".[17] בביקורת של ה-New York Journal-American נטען כי "צלילי המוזיקה הוא המוצר הבוגר ביותר של הצוות [...] נראה לי שהוא הבשלתם המלאה של שני הכשרונות המופלאים האלה".[17]

בביקורתו, ברוקס אטקינסון (ניו יורק טיימס) שיבח את הופעתה של מרי מרטין וכתב כי "עדיין יש לה אותו מגע מוכר [...] מחוות מדויקות, רצון טוב ואישיות זוהרת שהופכת את צליל המוזיקה לאינטימי ומוכר", וקבע כי "[הדבר ה]טוב ביותר ב'צלילי המוסיקה' הוא רוג'רס והמרשטיין במצב טוב". עם זאת, הוא כותב, לליברטו "יש את המראה המוזנח של התיאטרון המוזיקלי שחלף מן העולם עם אוקלהומה! ב-1943. זה מאכזב לראות את הבמה המוזיקלית האמריקנית נכנעת לקלישאות האופרטה".[17] ביקורתו של וולטר קר (ניו יורק הראלד טריביון) הייתה שלילית: "עוד לפני המחצית, 'צלילי המוזיקה' הופך לא רק מתוק מדי למילים, אלא כמעט מתוק מדי למוזיקה", וקובע כי "הערב סובל מילדים קטנים".[17]

הקלטות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלבום בביצוע צוות השחקנים של הפקת ברודוויי המקורית הופץ על ידי Columbia Masterworks שבוע לאחר הופעת הבכורה ב-1959. אלבום זה היה האלבום המהודר הראשון שהוציאה חברת תקליטים זו, ומחירו היה דולר אחד יותר מזה של אלבומים קודמים. האלבום הגיע למקום הראשון ברשימת המכירות שפרסם בילבורד במשך 16 שבועות רצופים בשנת 1960.‏[18] בהמשך, האלבום יצא מחדש על גבי תקליטורים על ידי חברת סוני.[19] בשנת 1959, הזמרת פטי פייג' הקליטה את שיר הנושא (השיר "צלילי המוזיקה") בהפקת חברת התקליטים Mercury Records‏[20] באותו היום שבו המחזמר הוצג לראשונה בברודוויי. מאחר שהקלטה זו נעשתה שבוע לפני שהוקלט האלבום בביצוע צוות השחקנים של הפקת ברודוויי המקורית, פייג' היא האמנית הראשונה שהקליטה שיר כלשהו מהמחזמר הזה. היא ביצעה את השיר בתוכנית הטלוויזיה שלה, The Patti Page Olds Show, ובכך תרמה לפופולריזציה של המחזמר. בשנת 1960 שירי המחזמר הוקלטו על ידי צוות השחקנים של הפקת לונדון המקורית בהפקת EMI. הקלטה זו הופצה מאוחר יותר על גבי תקליטורים על ידי חברת התקליטים Broadway Angel‏.[21]

הפסקול של סרט הקולנוע משנת 1965 יצא לחנויות על ידי תקליטי RCA והוא אחד מאלבומי הפסקול המצליחים ביותר בהיסטוריה, לאחר שמכר למעלה מ-20 מיליון עותקים ברחבי העולם.[22][23] מהדורות מודרניות יותר על גבי תקליטורים כוללות גם חומרים מוזיקליים מהסרט, אשר קודם לכן לא הופצו בפורמט האריך-נגן המקורי. חברת התקליטים הוציאה גרסאות של הפסקול גם בשפות זרות - בגרמנית, איטלקית, ספרדית וצרפתית. תקליטי RCA הפיצו גם אלבום בביצוע צוות השחקנים של הפקת ברודוויי המחודשת משנת 1998, שהופק על ידי Hallmark Entertainment וכולל את כל השחקנים, לרבות רבקה לוקר, מייקל סיברי, יאן מקסוול ופרד אפלגייט.[24] בשנת 1987, חברת התקליטים Telarc הפיקה אלבום שירי המחזמר בליווי התזמורת של סינסינטי בניצוחו של אריך קונצל. את התפקידים הראשיים ביצעו כוכבי האופרה פרדריקה פון סטאד (בתפקיד מריה), האקאן האגארד (בתפקיד קפטן פון טראפ), ואיילין פארל (בתפקיד אם המנזר).[25] ההקלטה כוללת שני שירים חדשים שנכתבו עבור גרסת הסרט, את שלושת שירי המחזמר המקורי שהם החליפו, וכן בית אחד מתוך השיר "An Ordinary Couple" שמעולם לא הוקלט קודם לכן.[26] אלבום בביצוע צוות השחקנים של הפקת לונדון המחודשת משנת 2006 הוקלט והופץ על ידי Decca Broadway Records.‏[27] לאורך השנים, הופקו לפחות 62 אלבומי אולפן שונים ברחבי העולם, בשפה האנגלית וכן בשפות זרות, אשר כללו שירים מהמחזמר. רבים מהם לא זכו להפצה בינלאומית, והופצו רק באופן מקומי.[28]

פסקול של העיבוד הטלוויזיוני משנת 2013 של NBC בכיכובם של קארי אנדרווד וסטיבן מויר נמכר על גבי תקליטורים והיה זמין גם להורדה דיגיטלית על ידי Sony Masterworks בדצמבר 2013. באלבום משתתפים גם אודרה מקדונלד, לורה בננטי וכריסטיאן בורל.[29]

פרסים ומועמדויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפקת ברודוויי המקורית[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנה טקס הפרס קטגוריה מועמדות תוצאה
1960 פרס טוני המחזמר הטוב ביותר זכייה
השחקנית הראשית הטובה ביותר במחזמר מרי מרטין זכייה
השחקן הטוב ביותר במחזמר תיאודור ביקל מועמדות
קורט קאזנר מועמדות
השחקנית הטובה ביותר במחזמר פטריסיה נואי זכייה
קאת'י דאן, לאורי פטרס, מרי סוזן לוק, מרילין רוג'רס, איוונה ליאן, ויליאם סנודן, ג'וסף סטיוארט מועמדות
הבימוי הטוב ביותר של מחזמר וינסנט דונהיו מועמדות
ניצוח וניהול מוזיקלי הטוב ביותר פרדריק דבונץ' זכייה
עיצוב תפאורה הטוב ביותר אוליבר סמית' זכייה
Theatre World Award לאורי פטרס זכייה
1967 Outer Critics Circle פרס מיוחד קונסטנס טוורס זכייה

הפקת ברודוויי המחודשת[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנה טקס הפרס קטגוריה מועמדות תוצאה
1998 פרס טוני ההפקה המחודשת הטובה ביותר של מחזמר מועמדות
Drama Desk Award ניצוח תזמורת הטוב ביותר ברוס קחלין מועמדות
Outer Critics Circle Award ההפקה המחודשת הטובה ביותר של מחזמר מועמדות
השחקנית הראשית הטובה ביותר במחזמר רבקה לוקר מועמדות
השחקנית הטובה ביותר במחזמר יאן מקסוול מועמדות
עיצוב תפאורה הטוב ביותר היידי אטינגר מועמדות
Drama League Award ההפקה המחודשת הטובה ביותר מועמדות

הפניות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Bell, Bethany, "Austria discovers The Sound of Music", BBC, Saturday, March 19, 2005.
  • Block, Geoffrey. The Richard Rodgers Reader. New York: Oxford University Press, 2002.
  • Ewen, David. With a Song in His Heart (Richard Rodgers). New York: Holt, Rinehart and Winston, 1963.
  • Fordin, Hugh. Getting To Know Him: The Biography of Oscar Hammerstein II. New York: Random House, 1977; Decapo Press, 1995.
  • Green, Stanley. The Rodgers and Hammerstein Fact Book. Milwaukee: Hal Leonard, 1980.
  • Hirsch, Julia Antopol. The Sound Of Music—The Making Of America's Favorite Movie. McGraw-Hill Publishing, 1993
  • Mordden, Ethan. Rodgers & Hammerstein. New York: Harry N. Abrams, Inc., 1992.
  • Papamichael, Stella. The Sound of Music: 40th Anniversary Collector's Edition DVD (1965), BBC, review and history, November 23, 2005
  • Wilk, Max. The Making of The Sound of Music (2007), Routledge ISBN 0-415-97934-X

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא צלילי המוסיקה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "Sound of Music: The Forgotten Maria". LIFE.com. 
  2. ^ Nolan, 244
  3. ^ "The Sound of Music :: Rodgers & Hammerstein Organization :: Show Details". The Rodgers & Hammerstein Organization. ארכיון ארכיון מהמקור מ-May 21, 2011. בדיקה אחרונה ב-19 במאי 2011.  (Show History section)
  4. ^ Gearin, Joan. Movie vs. Reality: The Real Story of the von Trapp Family, Prologue magazine, Winter 2005, Vol. 37, No. 4, National Archives and Records Administration
  5. ^ "Welcome to the Official Sound of Music London Web Site". Soundofmusiclondon.com. ארכיון ארכיון מהמקור מ-February 5, 2009. בדיקה אחרונה ב-29 באוגוסט 2012. 
  6. ^ 6.0 6.1 "The Sound of Music". Guidetomusicaltheatre.com. בדיקה אחרונה ב-26 ביולי 2017. 
  7. ^ Rodgers, Richard; Hammerstein, Oscar (1960). The Sound of Music. Hal Leonard Corporation. עמ' 2. ISBN 978-0-88188-050-2. ארכיון ארכיון מהמקור מ-January 3, 2014. בדיקה אחרונה ב-9 ביולי 2012. 
  8. ^ "The Sound of Music Awards", Playbill (vault), retrieved November 14, 2017
  9. ^ August 1962 PLAYBILL from the Lunt-Fontanne Theatre
  10. ^ Bikel, Theodore. Theo: The Autobiography of Theodore Bikel, Univ of Wisconsin Press, 2002, ISBN 0-299-18284-3, p. Z-17
  11. ^ Green, Encyclopedia, p. 396
  12. ^ Friedlander, Whitney (10 בדצמבר 2013). "NBC to Re-Air ‘The Sound of Music Live!’". Variety (Penske Business Media). ארכיון ארכיון מהמקור מ-December 13, 2013. בדיקה אחרונה ב-14 בדצמבר 2013. 
  13. ^ NBC & Craig Zadan/Neil Meron to Present Live Broadcast of THE SOUND OF MUSIC! תבנית:Webarchive Retrieved November 30, 2012
  14. ^ Bernardin, Marc (5 בדצמבר 2013). "The Sound of Music Live!: TV Review". The Hollywood Reporter. Prometheus Global Media. ארכיון ארכיון מהמקור מ-December 7, 2013. בדיקה אחרונה ב-6 בדצמבר 2013. 
  15. ^ BWW News Desk (23 בנובמבר 2013). "NBC to Release The Sound of Music Live! on DVD, Dec 17". Broadway World (Wisdom Digital Media). ארכיון ארכיון מהמקור מ-November 27, 2013. בדיקה אחרונה ב-25 בנובמבר 2013. 
  16. ^ "ITV to present UK version of The Sound of Music Live!". ITV Press Centre. 26 באוקטובר 2015. ארכיון ארכיון מהמקור מ-December 7, 2015. בדיקה אחרונה ב-5 בדצמבר 2015. 
  17. ^ 17.0 17.1 17.2 17.3 17.4 Suskin, pp. 460–64
  18. ^ Bronson, Fred."Chart Beat", Billboard, September 14, 1996
  19. ^ "The Sound of Music – Original Broadway Cast", Castalbums.org, accessed March 12, 2018
  20. ^ "Patti Page – 'The Sound Of Music' / 'Little Donkey'" תבנית:Webarchive, Discogs.com, accessed December 8, 2015. The disc debuted at No. 99 on the Billboard Hot 100. "Hot 100 Ads 16" תבנית:Webarchive, The Billboard, December 28, 1959, p. 5, accessed December 8, 2015
  21. ^ "The Sound of Music – Original London Cast", Castalbums.org, accessed March 12, 2018
  22. ^ Eyman, Scott. "The Hills Are Alive With the Sound of Money", The Wall Street Journal, February 27, 2015, accessed December 30, 2017
  23. ^ Hischak, p. 44
  24. ^ "The Sound of Music – Broadway Cast", 1998, Castalbums.org, accessed March 12, 2018
  25. ^ Hischak, p. 259
  26. ^ Dyer, Richard, "Record Review;Cincinnati Pops Orchestra Rodgers And Hammersrein: The Sound of Music Telarc (CD)", The Boston Globe, September 15, 1988, Calendar; p. 12
  27. ^ "The Sound of Music – London Cast" (2006), Castalbums.org, accessed March 12, 2018
  28. ^ "The Sound of Music", CastAlbums.org, accessed March 12, 2018
  29. ^ Erlewine, Stephen Thomas. "Carrie Underwood: The Sound of Music" תבנית:Webarchive, AllMusic, December 3, 2013, accessed February 11, 2016