טיוטה:אנדראה בנטי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אנדראה בנטי
Andrea Benetti
לידה 15 בינואר 1964 (גיל: 60)
בולוניה, איטליה
לאום איטלקי
מקום לימודים האקדמיה לאמנויות של בולוניה
תחום יצירה ציור, צילום, עיצוב
זרם באמנות אמנות המערות החדשה (Neo-Cave)
השפעה מ אמנות המערות
פרסים והוקרה פרס מיקטי
פרס נפטון הזהב של בולוניה

אנדראה בנטי (באיטלקית: Andrea Benetti‏; 15 בינואר 1964, בולוניה, איטליה) הוא צייר, צלם ומעצב איטלקי, יוצר "המניפסט של אמנות המערות החדשה" שהוצג בשנת 2009 בביאנלה של ונציה ה-53 באוניברסיטת קה פוסקארי של ונציה (אנ').[1]

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנטי נולד בבולוניה בשנת 1964. למד בבית הספר התיכון הממלכתי לאמנות בבולוניה ואחר כך באקדמיה לאמנויות בעיר הולדתו. .[2] בשנת 2006 יצר את "המניפסט של אמנות המערות החדשה" אותו הציג בביאנלה לאמנות ה-53 בוונציה בשנת 2009.[3][4] אמנותו קיבלה השראה ישירה ועקיפה מביטויי האומנות הראשונים שנוצרו על ידי האדם הקדמון. מציורי המערות שאל בנטי תכונות סגנוניות ומוטיבים זואומורפיים ואנתרופומורפיים מסוגננים, צורות גאומטריות וצורות מופשטות, עם שדות צבע, תוך יצירת מעין גשר אתי ופילוסופי בין פרהיסטוריה לבין עכשוויות, באמצעות הדגשת שימוש בפיגמנטים צמחיים וטכניקות כגון תבליט וגרפיטי.[5]

עבודותיו של בנטי מוצגות באוספי אמנות לאומיים וזרים חשובים, כגון אלה של האומות המאוחדות, הוותיקן, וארמון הקווירינאלה.[6] בין תערוכותיו נמנות "צבעי המקורות וצליליהם" (בולוניה, פאלאצו ד'). 'Accursio, 2013), [7] "VR60768 · anthropomorphic figure, 2015), [8] "VR60768 · דמות אנתרופומורפית" (רומא, אתר בית הנבחרים, 2015), "פטר לומינום" (גליפולי, המוזיאון האזרחי, 2017) ו"פנים נגד האלימות" (בולוניה, פאלאצו D'Accursio, 2017).[9]

בשנת 2020 זכה בנטי ב"פרס נפטון הזהב" של העיר בולוניה.[10]

מוזיאונים ואוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מוזיאונים פרטיים ומוסדיים ואוספי אמנות שרכשו את יצירותיו של אנדראה בנטי

  • אוסף האומות של האומות המאוחדות (ניו יורק, ארצות הברית)
  • אוסף אמנות הוותיקן (עיר הוותיקן)
  • MACIA - המוזיאון לאמנות עכשווית איטלקית באמריקה (סן חוסה - קוסטה ריקה)
  • אוסף האמנות של הקווירינל ∙ הארמון של נשיאות הרפובליקה האיטלקית∙ (רומא - איטליה)
  • פאלאצו מונטצ'יטריו ∙ הפרלמנט האיטלקי ∙ בית הנבחרים (רומא - איטליה)
  • אוסף האמנות של אוניברסיטת פרארה (פרארה - איטליה)
  • אוסף האמנות של אוניברסיטת בארי (בארי - איטליה)
  • Mambo ∙ המוזיאון לאמנות מודרנית של בולוניה (בולוניה - איטליה)
  • מוזיאון ∙ המוזיאון לאמנות מודרנית ועכשווית של בולצאנו (בולצאנו - איטליה)
  • CAMeC - Camec ∙המרכז לאמנות מודרנית ועכשווית - (לה ספציה - איטליה)
  • המוזיאון FP Michetti (פרנקווילה אל מארה - איטליה)
  • המוזיאון לאמנות עכשווית אוסוואלדו ליסיני (אסקולי פיקנו - איטליה)
  • אוסף האמנות של עיריית לצ'ה (לצ'ה - איטליה)

ביבליוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • K. H. Keller, G. Rossi, R. Sabatelli: Andrea Benetti and Lanfranco Di Rico - September 2001, Johns Hopkins University, Bologna, 2008, [11]
  • Various authors: Arte e cultura - Un ponte tra Italia e Costa Rica, I.I.L.A., San Josè, 2008, [12]
  • Various authors: Natura e sogni - Catalogo del Padiglione della 53. Biennale di Venezia, Umberto Allemandi & C., Venice, 2009, [13]
  • Various authors: Esplorazione inconsueta all'interno della velocità, Bologna, 2009, [14]
  • Andrea Benetti, Gregorio Rossi: Il Manifesto dell'Arte Neorupestre, Umberto Allemandi & C., Venice, 2009, [15]
  • Carlo Fabrizio Carli: Diorama Italiano - 61º Premio Michetti, Vallecchi, Francavilla a Mare, 2010, [16]
  • C. Parisot, P. Pensosi: Portraits d'Artistes, Edizioni Casa Modigliani, Roma, 2010,
  • Simona Gavioli: Andrea Benetti - B. P. Before Present, Media Brain, Bologna, 2009, [17]
  • Various authors: Andrea Benetti - La pittura Neorupestre, Comune di Castellana Grotte, Castellana Grotte, 2011, [18]
  • D. Iacuaniello, C. Parisot, G. Rossi: M173 - Tracce apocrife, Istituto Europeo Pegaso, Rome, 2012, [19]
  • G. Rossi, D. Scarfì: Il simbolismo nella pittura Neorupestre, Mediabrain, Syracuse, 2012, [20]
  • Andrea Benetti, Silvia Grandi: Colori e suoni delle origini, Qudulibri, Bologna, 2013, [21]
  • Andrea Benetti, Stefano Papetti: Dalla roccia alla tela - Il travertino nella pittura Neorupestre, Qudulibri, Ascoli P., 2014, [22]
  • A. Benetti, S. Cassano, D. Coppola, A. F. Uricchio: Colori e suoni delle Origini, Qudulibri, Bari, 2014, [23]
  • Andrea Benetti, Silvia Grandi: Il colore della luce, Qudulibri, Bologna, 2014,ς[24]
  • A. Benetti, S. Grandi, M. Peresani, M. Romandini, G. Virelli: VR60768 - anthropomorphic figure, Qudulibri, Rome,2015, [25]
  • Andrea Benetti, Toti Carpentieri: Astrattismo delle origini, Qudulibri, Lecce, 2015, [26]
  • Various authors: Arte Neorupestre, Monograph, Qudulibri, Bologna, 2015, [27]
  • Andrea Benetti, Fiorenzo Facchini, Fernando Lanzi, Gioia Lanzi: Signum Crucis, Qudulibri, Bologna, 2016,[28]
  • A. Benetti - P. Fameli - A. Fiorillo - F. Fontana - M. Peresani - M. Romandini - I. Schipani - U. T. Hohenstein: "preHISTORIA CONTEMPORANEA" Qudulibri, Ferrara, 2016, [29]
  • A. Benetti - P. Fameli - A. Marrone - M. Ratti: "Omaggio alla pittura Rupestre", Qudulibri, La Spezia, 2016, [30]
  • Andrea Benetti - Silvia Grandi: "Volti contro la violenza", Qudulibri, Bologna, 2017, [31]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אנדראה בנטי בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "Andrea Benetti and his Neo-Cave Art". la Repubblica. 12 באפריל 2013. {{cite web}}: (עזרה)
  2. ^ אנציקלופדיה טרקאני
  3. ^ "Benetti, Andrea in the Treccani Encyclopedia". www.treccani.it.
  4. ^ "Andrea Benetti in the MACIA Museum". museomacia.org.
  5. ^ Taken from the Treccani Encyclopedia
  6. ^ "Benetti, Andrea nell'Enciclopedia Treccani". www.treccani.it.
  7. ^ "Colors and sounds of the origins". lastampa.it. 20 במרץ 2013. {{cite web}}: (עזרה)
  8. ^ "Thursday inauguration of Andrea Benetti's exhibition at the Chamber of Deputies". Camera dei Deputati.
  9. ^ ""Faces against violence", photographic exhibition by Andrea Benetti at Palazzo d'Accursio". www.comune.bologna.it.
  10. ^ "Il "Golden Neptune" awarded to Andrea Benetti". la Repubblica. 21 באוקטובר 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  11. ^ "Andrea Benetti". joseartgallery.com.
  12. ^ The Gregorio Rossi website
  13. ^ The Gregorio Rossi website
  14. ^ "Esplorazione inconsueta all'interno della velocità | MACIA". museomacia.org.
  15. ^ "Manifesto dell'Arte Neorupestre di Andrea Benetti | MACIA". museomacia.org.
  16. ^ "Francavilla al Mare (CH), 24 luglio – 31 agosto 2010 LXI Premio Michetti - Arte e Ambiente". GiulianovaNews. 20 ביולי 2010. {{cite web}}: (עזרה)
  17. ^ "EVENTO – Mostra di Andrea Benetti". 1 במאי 2011. {{cite web}}: (עזרה)
  18. ^ "Castellana, grotte come caverne la pittura torna alle origini - Bari - Repubblica.it". Bari - La Repubblica.
  19. ^ "Andrea Benetti: M173 - Tracce apocrife nell'arte contemporanea". Issuu.
  20. ^ "Siracusa ospiterà la pittura Neorupestre di Andrea Benetti, già presentata anche alla 53° Biennale di Venezia". Siracusa News. 23 באוגוסט 2012. {{cite web}}: (עזרה)
  21. ^ [https://www.lafeltrinelli.it/libri/andrea-benetti/colori-e-suoni-origini-ediz/9788890851308
  22. ^ "ANDREA BENETTI - Dalla roccia alla tela - Il travertino nella pittura Neorupestre". Issuu.
  23. ^ "Catalogo di arte contemporanea (pittura) di Andrea Benetti - Università degli Studi di Bari". Issuu.
  24. ^ Feltrinelli editions
  25. ^ The exhibition catalog
  26. ^ "Astrattismo delle origini - Andrea Benetti - Lecce, Castello Carlo V". Issuu.
  27. ^ Einaudi Editions
  28. ^ "Signum crucis. Ediz. multilingue - Andrea Benetti - Libro - Mondadori Store". www.libreriarizzoli.it.
  29. ^ "Libro PreHistoria contemporanea. Ediz. illustrata - A. Benetti - Qudulibri | LaFeltrinelli". www.lafeltrinelli.it.
  30. ^ Team, Mondadori Store. "Omaggio alla pittura rupestre - Andrea Benetti". mondadoristore.it.
  31. ^ "Volti contro la violenza". www.libreriauniversitaria.it.


קטגוריה:ציירים איטלקים במאה ה-20 קטגוריה:ציירים איטלקים במאה ה-21 קטגוריה:צלמים איטלקים קטגוריה:מעצבים איטלקים קטגוריה:איטלקים שנולדו ב-1964

אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=טיוטה:אנדראה_בנטי&oldid=38421782"