לדלג לתוכן

טיוטה:האישה מתבץ

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
איור של אשת תבז שמפילה את אבן הריחיים על אבימלך, מתוך צ'רלס פוסטר, סיפור התנ"ך, 1884.
העיירה טובאס המזוהה עם תבץ המקראית

האישה מתבץ הוא שמה של אישה המופיעה בספר שופטים. היא הצילה את תושבי העיר תבץ, לאחר שאבימלך בן גדעון צר על המגדל בו התנכסו כל יושבי העיר. היא זרקה מראש הגג, את ה'רכב' אחד מאבני הריחיים, והרגה את אבימלך בן גדעון.

סיפור המעשה במקרא[עריכת קוד מקור | עריכה]

אבימלך כחלק ממחלמתו נגד המורדים בו, הגיע לכבוש ולהרוג את יושבי העיר תבץ, שיש המזהים אותה עם העיר טובאס כיום. כאבימלך נכנס לעיר, כל יושבי העיר ברחו ועלו לגג המגדל. אבימלך מנסה להתקרב למגדל על מנת לשורפו באש, באותה הרגע אשה אחת מתושבות העיר זורקת על ראשו של אבימלך פלח־רכב, (אבן העליונה מאבני הריחיים) ומרוצצת את גולגלתו. אבימלך שעדיין היה בחיים ביקש מנערו שנשא את כליו, שיהרגו אותו בחרבו, על מנת שלא יאמרו שהוא נהרג על ידי אשה.

'רכב' - האבן העליונה ברחיים, ומתחתיה אבן נוספת הנקראת 'שכב'.
אבימלך נהרג על ידי נערו, לאחר שנפגע מאבן הרחים שנזרקה עליו מראש החומה, על ידי אשה. ציור מאת גוסטב דורה

אזכורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנים לאחר המעשה, כשדוד מצווה את יואב בן צרויה, להציב את אוריה החיתי בחזית המלחמה על מנת שיהרג, יואב אכן מצווה על יואב שיתקרב עם קבוצת חיילים לחומת העיר רבה, כשהוא יודע שבאותו המקום מוצבים חייליו החזקים יותר של בני עמון. ואכן יואב שולח את אוריה לנסות לפרוץ את חומת העיר 'רבה' עליה צרו. אך נסיון הפריצה לא צלח, ואוריה יחד עם חיילים נוספים של דוד נהרגו כשירו עליהם מראש החומה.

יואב בן צרויה מזכיר את מעשה הריגתו של אבימלך בידי אשה, כשהוא שולח להודיע לדוד שבנסיון הפריצה לעיר מתו מחיילי ישראל. יואב בדבריו מזכיר שיתכן שדוד המלך ישאל מדוע לא חששו להתקרב לחומת העיר בצורה כלכך מסוכנת ולא חשו שישליכו עליהם חפצים שיוכלים להביא למיתתם, וכפי שכבר אירע במעשה האישה מתבץ:

וְהָיָה אִם תַּעֲלֶה חֲמַת הַמֶּלֶךְ וְאָמַר לְךָ מַדּוּעַ נִגַּשְׁתֶּם אֶל הָעִיר לְהִלָּחֵם הֲלוֹא יְדַעְתֶּם אֵת אֲשֶׁר יֹרוּ מֵעַל הַחוֹמָה. כא מִי הִכָּה אֶת אֲבִימֶלֶךְ בֶּן יְרֻבֶּשֶׁת הֲלוֹא אִשָּׁה הִשְׁלִיכָה עָלָיו פֶּלַח רֶכֶב מֵעַל הַחוֹמָה וַיָּמָת בְּתֵבֵץ

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • חוה שלום-גיא, 'מה לאזכור מותו של אבימלך בתבץ בפרשת דוד ובת שבע', בית מקרא תשס"ט, עמ' 5–13