גוסטב דורה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
צילום של דורה על ידי פליקס נדאר

פאול גוסטב דורהצרפתית: Paul Gustave Doré;‏ 6 בינואר 1832 - 23 בינואר 1883), צייר ותחריטאי צרפתי שהתפרסם בציורי התנ"ך שלו, אך גם באיוריו לספרים של רבלה, באלזאק, דנטה וספרו הקלאסי של סרוונטס "דון קישוט".

משפחתו של לוט נסה מסדום. אשת לוט נותרת מאחור, גוסטב דורה

בציוריו יש נטייה לפן הדרמטי והגרוטסקי. סגנונו השפיע על ציירים שבאו אחריו, כגון ואן גוך.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

דורה נולד בשטרסבורג ב-1832. הוא פרסם את ציורו הראשון בגיל 15. הוא הפך למאייר ספרים בפריז, שם אייר ספרים של רבלה, בלזק ודנטה.

בשנת 1853 נתבקש לאייר את יצירות הלורד ביירון. במהרה צבר פופולריות בבריטניה ואייר מיני יצירות, בהן מהדורה חדשה של התנ"ך ואת ספרו של אדגר אלן פו, "העורב". בשנת 1865 פרסם את תנ"ך דורה. הצלחת הספר הביאה לתצוגה מרשימה בשנת 1876 בלונדון, והקמת גלריית דורה ברחוב ניו-בונד.

בשנת 1869 הציע בלאנשרד ג'רולד, בנו של דאגלס ויליאם ג'רולד, כי השניים יעבדו יחדיו כדי ליצור פורטרט מקיף של לונדון. ג'רולד קיבל את השראתו מרעיון המיקרוקוסמוס של לונדון שנוצר בשנת 1808.

דורה חתם על פרויקט חמש-שנתי עם המוציאים לאור גרנט ושות', לפיו היה על דורה לשהות בלונדון שלושה חודשים מדי שנה. משכורתו עמדה על 10,000 פאונד לשנה. הספר, לונדון: העלייה לרגל, יחד עם 180 גילופיו של דורה, פורסם בשנת 1872.

חרף הצלחתו המסחרית, מבקרים רבים לא אהדו את הספר. חלקם הוטרדו מהעובדה שהאמן התמקד בעוני שהתקיים בלונדון. דורה אף הואשם, על ידי ביטאון האמנות (Art Journal), שציוריו הם "יותר המצאה מאשר העתקה". ה"ווסטמינסטר ריביו" (Westminster Review) טען כי "דורה מעניק לנו איורים בהם מוצגים ההמוניים והגסים שבמאפיינים החיצוניים".

"לונדון: העלייה לרגל" היה להצלחה מסחרית, ודורה קיבל הזמנות ממוציאים לאור בריטים אחרים. עבודותיו המאוחרות של דורה כללו את "גן העדן האבוד", "אידיליות המלך", כתבי תומאס הוד, ו"הקומדיה האלוהית". עבודתו הופיעה, כמו כן, בחדשות לונדון המאוירות. דורה ביצע תחריטים נוספים של משלי לה-פונטיין המפורסמים, ו"שירת יורד-הים הישיש" של סמואל טיילור קולרידג' .

דורה המשיך לאייר ספרים עד מותו בפריז בשנת 1883 כאשר היה בן 51. הוא קבור בבית הקברות פר לשז בעיר.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]