טיוטה:המקרר
המקרר הוא מיזם עולמי לשיתוף מזון בתוך הקהילה ונגישות למזון ראוי למאכל אותו לא ניתן למכור ביום למחרת, או שלא יאכל בבית. מטרתו למנוע אובדן מזון ו בזבוז מזון, על ידי הצבת מקררים במקומות מרכזיים ברשות הציבור בהם יכולים בעלי עסקי מזון ואנשים פרטיים להניח מזון ראוי למאכל ולאחרים לקחת מזון מהמקרר.
במובנו הרחב המיזם עוסק ב קיימות.
רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]
בכל יום נזרק בעולם המערבי כשליש מהמזון האכיל. עסקי מזון רבים נותרים בסוף היום עם מזון ראוי למאכל, שלא יוכל להימכר ביום למחרת, כשגם ברשות אנשים פרטיים רבים יש עודפי מזון שלא נאכל. מזון כגון זה מסיים, לרוב, את דרכו באשפה וזאת על אף שהוא ראוי למאכל.
קיימים מיזמים שונים בארץ ובעולם שפועלים לאסוף מזון זה ולהנגישו לאוכלוסיות אחרות. מיזם "המקרר" הינו אחד מהם.
מיזמים בעולם[עריכת קוד מקור | עריכה]
המקררים הקהילתיים הראשונים הוצבו בגרמניה על ידי קבוצה בשם Foodsharing.de(אנ')[1] ובהמשך הוצבו מקררים בספרד (2015, ברחבי ארצות הברית (אנ'), בקנדה (אנ'), באנגליה, בפיליפינים (אנ'), בהודו ובישראל.
המיזם מוּכָּר ומפורסם בעולם ואף נכתבו עליו ערכים בוויקיפדיה באנגלית: Community fridge ו Community pantries in the Philippines (קישורים בפרק "ראו גם").
על המיזם בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]
המקרר הציבור הראשון בישראל הוצב ב-2018 בשכונת שפירא בתל-אביב וכיום ישנם בערים שונות בישראל עשרות מקררים קהילתיים. בירושלים הוצב מחוץ לבנין האחים עיני (המכונה הבניין המקולל) ברחוב אגריפס 111 (מול שוק מחנה יהודה).
כל אחד מהמקררים הקהילתיים מוצב תחת חסות של אחד מהעסקים בשכונה והוא פתוח לקהל הרחב. עסקי המזון בשכונה הלוקחים חלק במיזם, אותם ניתן לזהות בעזרת התו החברתי, מעבירים בשיתוף עם תושבי השכונה עודפי מזון אל המקרר. המקרר יכול להכיל פירות וירקות, לחמים, מאפים ומוצרים יבשים סגורים ובתוקף.
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
- פריגניזם
- Community fridge Community fridge
- Community pantries in the Philippines Community pantries in the Philippines
- בל תשחית
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אביבית מיסניקוב, המקרר החברתי: מת"א לכל הארץ, באתר מאקו, 25 ביולי 2019
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
[1] אתר משרד החינוך, אבדן מזון - מניעת בזבוז מזון
- ^ פרוייקט פודשרינג, באתר foodsharing.de