טיוטה:התנגדות הקנאים בהונגריה לתנועה הציונית
התנגדות הקנאים בהונגריה לתנועה הציונית היא תופעה שהחלה בהונגריה בשלהי המאה ה-19 והתעצמה בראשית המאה ה-20 עם התרחבות התנועה הציונית. ההתנגדות לציונות נבעה בעיקר מסיבות דתיות, וכללה התקפות מילוליות חריפות על הציונות, ולעיתים גם איום במעשי אלימות על מנת לדכא תמיכה בציונות בממלכה.
עם מיסוד התנועה הציונית, הדעות בקרב רבני הונגריה כלפיה היו חלוקות, אולם ככל שחלף הזמן התנגדות הקנאים השליטה את הטון בממלכה, והרבנים שתמכו בציונות חששו להביע את דעתם בפומבי, למעט רבנים בודדים בהם הרב משה שמואל גלזנר והרב משה אריה ראטה. ההתנגדות המשיכה עד שואת יהודי אירופה, אז דעכה באחת.
רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]
כ
המחלוקת כיצד להתייחס לציונות ולתנועת המזרחי[עריכת קוד מקור | עריכה]
כ
התגברות התפיסה הקנאית השוללת את הציונות[עריכת קוד מקור | עריכה]
כ
רדיפת הרבנים התומכים בציונות[עריכת קוד מקור | עריכה]
כ