טיוטה:חנה עזר
לידה | ראשון לציון, ישראל |
---|---|
עיסוק | חינוך והכשרת מורים, חינוך לשוני ואוריינות |
חנה עזר (נולדה ב-12 במרץ 1951) היא פרופסור חבר בחינוך במרכז האקדמי לוינסקי־וינגייט. לשעבר רקטור מכללת לוינסקי לחינוך וסגנית נשיאה, ראש רשות המחקר ומייסדת הפקולטה לחינוך והדיקנית שלה. כיום, מרכזת מסלול התזה בתוכניות לתואר שני בקמפוס לוינסקי של המרכז האקדמי לוינסקי־וינגייט, ויו"ר ועדת מקצוע עברית לבתי הספר העל־יסודיים במשרד החינוך.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]עזר נולדה וגדלה בראשון־לציון, בת לשרה (לבית וולף) ולאריה ספקטור, התחנכה בבית הספר "חביב", בית הספר העברי הראשון, ובגימנסיה הריאלית בעיר. את שירותה הצבאי עשתה כקצינה בנח"ל בתפקידי פיקוד, בשנים 1971-1969. סיימה תואר ראשון בלשון עברית וביחסים בין-לאומיים באוניברסיטה העברית בירושלים, תעודת הוראה בלשון עברית באוניברסיטת תל אביב, תואר שני בתכנון לימודים בבית הספר לחינוך באוניברסיטת תל אביב, ותואר שלישי בחינוך במגמה לדו־לשוניות בבית הספר לחינוך באוניברסיטת בוסטון בארצות הברית בהנחייתה של פרופ' מריה בריסק. לימדה כעשור (1986-1977) לשון עברית והבעה בבית ספר תיכון מקיף באשדוד והייתה מרכזת המקצוע בבית הספר. מאז 1990 עובדת במכללת לוינסקי לחינוך (כיום המרכז האקדמי לוינסקי־וינגייט) בתפקידי ניהול, ביניהם, מקימה ומרכזת מאו"ר - המרכז לאוריינות (2001-1999); רקטור וסגנית נשיאה (2006-2001; 2017-2015); ראש רשות המחקר (2013-2006); מייסדת ודיקנית הפקולטה לחינוך (2015-2013). נישאה לציון עזר, מנכ"ל בנק משכן לשעבר, אמא לשני בנים וסבתא לחמישה נכדים. מתגוררת בתל אביב.
פעילות אקדמית
[עריכת קוד מקור | עריכה]עזר חוקרת בתחום החינוך, הכשרת המורים והחינוך הלשוני. מחקרה מתמקד באוריינות ובכתיבה, בתפיסות של שינוי בהכשרת מורים וברב־תרבותיות בחברה ובחינוך. בתחום הפיתוח וההערכה הייתה ועודנה לאורך השנים חברה בוועדות פיתוח והערכה שונות בקמפוס לוינסקי של המרכז האקדמי לוינסקי־וינגייט, במשרד החינוך ובמועצה להשכלה גבוהה. בין היתר, עמדה בראש צוות הפיתוח של התוכנית לתואר שני M.Ed. בחינוך לשוני בחברה רב־תרבותית, שהייתה התוכנית הראשונה במכללה לתואר שני בחינוך שקיבלה אישור הפעלה מהמועצה להשכלה גבוהה (מל"ג), ריכזה את לימודי הכתיבה האקדמית ואת פיתוח תוכניות ההוראה בתחום, ריכזה פורומים, כגון ראשי תוכניות לתואר שני בפקולטה לחינוך, צוותי מחקר, ועדת הוראה מוסדית, ראשי חוגים, מורי סמינריונים, ועוד.
עזר חברה בוועדות, כגון ועדת המינויים המוסדית לדרגת פרופסור והמועצה האקדמית העליונה. לאורך השנים הייתה חברה בוועדות שונות להערכת תוכניות לימודים לתואר שני, ובשנים 2019-2017 הייתה חברה בוועדה להבטחת איכות בלשון העברית במכללות לחינוך. בנוסף, הייתה חברה לאורך השנים בוועדות היגוי, כגון הכשרת מורים וגננות להוראת עברית בקדם יסודי וביסודי, הכנת תוכנית הלימודים החדשה בלשון ובהבעה, ועוד. כיום, יו"ר ועדת מקצוע עברית לבתי הספר העל־יסודיים.
מבחר פרסומים
[עריכת קוד מקור | עריכה]ספרים
• עזר, ח' (2024). להנחות עבודת מחקר מתקדמת – "אלומת אור המאירה את המסע". הוצאת הספרים של מכון מופ"ת. • עזר, ח' (2012). נשים חוקרות בחינוך – "כמו ציור של פיקאסו – אישה מתבוננת במראה". הוצאת הספרים של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב. • עזר, ח' ומבורך, מ' (2009). פניה המשתנים של הכשרת המורים, סיפורה של מכללה לחינוך. הוצאת הספרים האוניברסיטאית, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב. • עזר, ח' (2004). רב תרבותיות בחברה ובבית הספר, היבטים חינוכיים ואורייניים. האוניברסיטה הפתוחה. • Ezer, H. (2016). Sense and sensitivity: The identity of the scholar writer in academia. Sense Publishers. • Gilat, I., Ezer, H., & Sagee, R. (2015). Emotional First Aid on the Internet: Theory and Research. Nova Science Publishers. • Ezer, H. (2009). Self-study approaches and the teacher-inquirer: Instructional situations case analysis, critical autobiography and action research. Sense Publishers.
ספרים בעריכתה
• עזר, ח' (עורכת), טבק, ע', קופפרברג, ע', רוסו-צימט, ג', שגיא, ר' ושגריר, ל' (2014). מבעד לעדשת הזהות המקצועית: מחקר שיתופי רב-שיטות כגישה להבנת הזהות של מכשירי מורים. הוצאת הספרים של מכון מופ"ת. • עזר, ח', גילת, י' ושגיא, ר' (עורכים). (2011). "אני מרגיש לגמרי לבד בסיפור הזה" –התמודדות צעירים בישראל עם מצבי לחץ ומצוקה. אסופת מחקרים בחינוך ובחברה. הוצאת כליל, מכון מופ"ת.
בנוסף, עזר כתבה ופרסמה מאמרים רבים בתחומי התמחותה לאורך השנים.
קטגוריה:סגל מכללת לוינסקי לחינוך
קטגוריה:בוגרי האוניברסיטה העברית בירושלים
קטגוריה:בוגרי אוניברסיטת תל אביב
קטגוריה:בעלי תואר דוקטור מאוניברסיטת בוסטון
קטגוריה:ישראלים שנולדו ב-1951