המרכז האקדמי לוינסקי־וינגייט
 | |
| סמל המרכז | |
| מוסד אקדמי | |
|---|---|
| תקופת הפעילות |
2022–הווה  |
| בעלי תפקידים | |
| נשיא | פרופ' רוני לידור |
| סגן נשיא | ד"ר יעל קמחי |
| יו"ר | עובד יחזקאל |
| מנכ"ל | שלמה בן גל |
| מיקום | |
| מדינה |
 ישראל |
| קואורדינטות | 32°09′N 34°48′E / 32.15°N 34.8°E |
|
www | |
|
(למפת גוש דן רגילה)   המרכז האקדמי לוינסקי־וינגייט  | |
  | |
המרכז האקדמי לוינסקי־וינגייט הוא מוסד להשכלה גבוהה בישראל שהוקם במרץ 2022 כאיחוד בין מכללת לוינסקי לחינוך לבין המכללה האקדמית בווינגייט. מטרת המרכז האקדמי היא להכשיר נשות ואנשי חינוך, הוראה, חינוך מוזיקלי, ספורט ותנועה.
כיום הוא המרכז האקדמי הגדול ביותר בארץ להכשרת נשות ואנשי חינוך והוראה.
המרכז האקדמי פועל בשלושה קמפוסים: קמפוס לוינסקי בצפון תל אביב, קמפוס וינגייט הסמוך לנתניה, וקמפוס אילת, הפועל בעיר יותר מ־25 שנה.
המרכז האקדמי מציע מבחר תוכניות לתואר ראשון בחינוך והוראה (B.Ed.) ותעודת הוראה, להסבת אקדמאים להוראה, לתואר שני בחינוך (.M.Ed), לתואר שני בהוראה M.Teach ותעודת הוראה לבית הספר העל־יסודי, לתואר ראשון ושני בחינוך מוזיקלי ולתואר ראשון ושני בחינוך גופני.
במרכז האקדמי פועלים מרכז לוין קיפניס לספרות ילדים ונוער, המרכז להנחלת שפת היידיש ותרבותה, ו"מהות" – מרכז מחקר ארצי ליחסים בין צוותי חינוך להורים.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1942 אישר הוועד הלאומי בכנסת ישראל את הקמת מרכז ההדרכה להכשרת מורים ומדריכים לחינוך הגופני. בשנת 1944 הוחלט לקרוא למרכז ההדרכה "בית המדרש להכשרת מורים לחינוך גופני" על שמו של אורד צ'ארלס וינגייט מתוך רצון להנציח את זכרו של וינגייט, שהיה תומך נלהב של התנועה הציונית. בשנת 1957 נפתח לפעילות מכון וינגייט ובשנת 1959 עבר בית המדרש למתחם מכון וינגייט. כחלק מתהליך האקדמיזציה של בית המדרש שונה שמו בשנת 1981 לשם "המכללה לחינוך גופני על שם זינמן". בשנת 1983 העניקה ממשלת ישראל למכללה היתר לפתיחת מוסד להשכלה גבוהה ובשנת 1984 העניקה לו המועצה להשכלה גבוהה הכרה כמוסד להשכלה גבוהה.
כ־350 ממרציה ובוגריה של המכללה הגיעו להישגים בולטים בספורט הישראלי והבינלאומי. כשישים מהם יצגו את המדינה גם במשחקים האולימפיים, ביניהם אסתר רוט-שחמורוב, הישראלית הראשונה שהשתתפה בגמר האולימפי במינכן 1972, לינוי אשרם, זוכת מדליית זהב בהתעמלות אומנותית בטוקיו 2000, רלף קליין, שהיה שותף לנבחרת הכדורסל שהופיעה בפעם היחידה במשחקים האולימפיים בהלסינקי 1952 ועוד. נוסף על כך, המכללה גם הכשירה חוקרים ומדענים בתחומים שונים של מדעי הספורט והתנועה שעיצבו את הנהגת הספורט במדינת ישראל.
בשנת 1912 הוקם "בית המדרש למורות על שם אלחנן לייב לוינסקי" בשכונת נווה צדק בתל אביב.
בשנים הראשונות לפעילותו של הסמינר נמנו עם המורים ואנשי הסגל כמה מהאישים הבולטים בתולדות היישוב הציוני, ביניהם מנחם אוסישקין, ששימש נשיא הקוּרָטוֹרְיוֹן (חבר נאמנים) וחבר בוועדה הפדגוגית, המשורר חיים נחמן ביאליק, ששימש חבר בוועד הקוּרָטוֹרְיוֹן, סופר הילדים לוין קיפניס, שלימד מלאכת יד, ראש עיריית תל־אביב הראשון מאיר דיזינגוף, שהשתתף בישיבה הראשונה שדנה בהקמת הסמינר ומשה שרתוק (לימים ראש הממשלה משה שרת), שלימד את השפה הטורקית.
בשנת 1938, במלאת 25 שנים לבית המדרש, חנכה עבורו עיריית תל אביב בניין חדש ברחוב בן יהודה 195, אשר שימש משכנו הקבוע במשך 43 שנים. בשנת 1945 נפתח הסמינר גם בפני בנים, ומאז שמו שונה לשם "בית מדרש למורים וגננות ע"ש לוינסקי". באותה שנה הוקמה המדרשה למוזיקה בתל אביב, המוסד הראשון בארץ להכשרת מחנכים למוזיקה. בשנת 1981 עבר הסמינר ע"ש א"ל לוינסקי לבניין חדש בקריית החינוך תל אביב, התמזג עם המדרשה למוזיקה ושינה את שמו לשם "המכללה ע"ש א"ל לוינסקי". כעבור שנתיים נקבע השם שקיבל את אישורה של המועצה להשכלה גבוהה – "מכללת לוינסקי לחינוך". בשנת 1982 אישרה המועצה להשכלה גבוהה פתיחת לימודים אקדמיים לקראת מתן תואר אקדמי ראשון בחינוך והייתה המכללה הראשונה להכשרת מורים שקיבלה הכרה אקדמית והסמכה מן המועצה להשכלה גבוהה להעניק תואר B.Ed. בכל מסלולי ההכשרה להוראה ולכל רמות הגיל החל מגן־הילדים. בשנת 1989 החל לפעול קמפוס של המכללה באילת. בשנת 2017 הוקמה הרשות להוראה חדשנית ומיטבית.
ב-2015 החל משרד החינוך בצמצום מספר המכללות שפעלו בישראל במטרה להורידן מ-21 ל-8, והעברת אחריות התקצוב להמועצה להשכלה גבוהה, מהלך שכשל לבסוף לאחר שאוחדו רק כמה מכללות בודדות ומספרן צוצמם אז רק ל-19.[1] מטרת המתווה המוצהרת הייתה ייעול המערכת, שיפור הרמה האקדמית ופיתוח מערכת מרוכזת להכשרת מורים.
ביולי 2016 פורסמה מפת דרכים לאיחוד שכללה בין השאר הצעה לאיחוד מכללת לוינסקי עם סמינר הקיבוצים הסמוך לה וסיפוח מכללת דוד ילין בירושלים לאוניברסיטה העברית או למכללה אחרת בעיר. מלבד זאת, ניהל פרופ' רוני לידור, נשיא מכללת וינגייט משא ומתן עם מוסדות אקדמיים גדולים בהם אוניברסיטת תל אביב ומכללת בית-ברל כחלק מאידאולוגיה שהוראת חינוך גופני אמורה להיות חלק ממוסד אקדמי גדול יותר.
בינואר 2022 אישר בית המשפט המחוזי בתל אביב את איחוד המכללה האקדמית בווינגייט ומכללת לוינסקי לחינוך לאחר מאבק משפטי שארך כחמש שנים. ועד הסגל האקדמי של המכללה האקדמית בווינגייט התנגד לאיחוד מתוך חשש לאובדן זכויות ולפגיעה בתנאי העסקת העובדים. באותו החודש, אישרה השופטת חנה פלינר הסכם פשרה בין המכללות לוועד להבטחת כספי הפנסיה של המרצים.
בספטמבר 2022 אושרה תוכנית הות"ת (הוועדה לתכנון ולתקצוב) לאיחוד המוסדות.[2] בכך עבר תקצוב המרכז האקדמי לוינסקי־וינגייט מאחריותו של משרד החינוך לתקצוב הות"ת.[3]
המרכז האקדמי לוינסקי־וינגייט הוקם בפועל בשנת 2022.
בספטמבר 2023 עבר קמפוס אילת למבנה חדש שהוקם עבורו לקריה אקדמית.[4]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של המרכז האקדמי לוינסקי־וינגייט- המרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט באתר המועצה להשכלה גבוהה
- שחר אילן, בלעדיאושר איחוד בין וינגייט ולוינסקי אך צמצום המכללות להוראה תקוע, באתר כלכליסט, 30 בינואר 2022
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ שחר אילן, אושר איחוד בין וינגייט ולוינסקי אך צמצום המכללות להוראה תקוע, באתר כלכליסט, 30 בינואר 2022
- ^ תוכנית איחוד המכללה האקדמית לוינסקי לחינוך והמכללה לחינוך והמכללה האקדמית בווינגייט לקראת מעברן לאחריות תקצוב ותכנון ות"ת – אישור עקרונות האיחוד
- ^ מעבר המרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט מאחריות תקציבית ותכנונית של משרד החינוך לות"ת, דצמבר 2022
- ^ בשורה לתושבי אילת: זו האקדמיה החדשה שנפתחת בעיר, באתר אייס, 5 בספטמבר 2023