טיוטה:חסת המצפן
 חסה
| |
|---|---|
חסת המצפן
| |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | צומח |
| מערכה: | בעלי פרחים |
| מחלקה: | דו-פסיגיים |
| סדרה: | אסטראים |
| משפחה: | מורכבים |
| סוג: | חסה |
| מין: | חסה המצפן |
| שם מדעי | |
 Lactuca serriola
| |
חסת המצפן - (ובשמו המדעי: Lactuca serriola) היא מין צמח בר חד-שנתי ודו-שנתי בסוג חסה שבמשפחת המורכבים, בעל תפוצה ים תיכונית רחבה, ברחבי אסיה, אירופה וצפון אפריקה.
הצמח קיבל את שמו הודות לתכונה הייחודית שלו בה לצמח מנגנון השומר עליו מפני התייבשות - עליו הזקופים פונים לרוב בכיווני צפון-דרום ומכאן שמו. תכונה זו מאפשרת לו לקבל קרני שמש ישירות רק בשעות הבוקר ואחרי הצהריים, כאשר עוצמת קרינת השמש קטנה ביחס לזו של שעות הצהריים החמות.[1]
מאפיינים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אפשר להבחין ב-3 שלבים שונים מאוד זה מזה במהלך גידולו: תחילה עולה מבסיס הצמח שושנת-עלים; בהמשך מתרומם עמוד-פריחה עם עלים (וכאן בא לידי ביטוי נושא המצפן); ולבסוף מגיע שלב הפריחה ועשיית הזרעים, ובשלב זה הצמח רותמי*, עליו קמלים. העלים ואריאביליים, שונים מפרט לפרט, מכמעט תמימים ועד מפורצים עמוקות, כינוריים. שוליהם משוננים קלות. העורק הראשי בולט בצדם התחתון והוא זיפני-קוצני. העלים והגבעולים מטיפים מיץ חלבי בהיפצעם. הגבעול אינו מסתעף לרוב, ורק התפרחת מסתעפת בחלקו העליון של הגבעול, וכך נוצר מִתְאָר של צמח המתרחב למעלה בדמות ביצה דלילה היושבת בראש מקל צר. הצמח פורח מיולי עד אוקטובר, כולל חודשי הקיץ החמים והיבשים. התפרחות קטנות, קוטרן 8 עד 15 מ"מ, דלות-פרחים (12 עד 18), כל הפרחים לשוניים, צבעם צהוב חיוור. הפרח הבודד קצר-חיים, נפתח בבוקר ונובל אחרי שעות אחדות. ההפריה עצמית, כמעט בלעדית. הזרעונים נפוצים ברוח בעזרת ציצית לבנה.[2][3]
שימוש[עריכת קוד מקור | עריכה]
צמח זה על אף רעילות הטמונה בו כמו גם רגישות אליו. מצא לעצמו מקום נכבד כצמח מרפאה וצמח מאכל בלא מעט מקומות בעולם בקרב אנשים שידעו איך לצרוך אותו. כמו כן צמח זה הוא קרובו של החסה התרבותית, ונראה שהחסה התרבותית שהייתה מקובלת למאכל עוד מימי הקיסרות הרומית, תורבתה ממין זה או ממין אירופי קרוב אחר.[4]
במקורות יהודים[עריכת קוד מקור | עריכה]
על אף שלא צוין במפורש איזכור לצמח בקרב חז"ל, כן ניתן לומר שבין התיאורים שלה חז"ל עולים לא מעט קווי דמיון עם צמח זה כגון בדיון חז"ל העוסק בזיהוי צמח המרור בחג הפסח.[4] בנוסף יש המזהים צמח זה עם חזרת הרגלים המוזכרת במשנה.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ חסת המצפן, באתר likut.co.il
- ^ חסת המצפן, Wild lettuce ,Lactuca virosa – עיל"ם – העמותה הישראלי לצמחי מרפא
- ^ חסת המצפן | Lactuca Spp, באתר bara
- ^ 1 2 חסת המצפן : צמח רעיל,תבלין,צמח רפואי,צמח אלרגני, באתר www.wildflowers.co.il
