טיוטה:יחזקאל יפתח

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יחזקאל יפתח
פרס מפעל חיים ליחזקאל יפתח, 1996

יחזקאל יפתח (17 במאי 1930, כ"ח באייר ה'תר"צ – 19 ביוני 2003, י"ט בסיוון התשס"ג) היה מורה וסופר אשר טיפח דורות רבים של תלמידים ומורים כמחנך, מפקח על בתי ספר ובמרבית שנות עיסוקיו בחינוך כמנהל הסמינר למורים ולגננות בנהלל. בשנות ה-70 יפתח נשלח לארצות הברית, על מנת ללמוד ולייבא לארץ שיטות ותיאוריות למידה חדשניות וליישמן במערכת החינוך הלאומית הישראלית. יפתח השתתף בכתיבתם של פרסומים מטעם מכון מופ"ת למחקר ופיתוח עם צוותי מורים מהמכללות השונות, "שיטות חלופיות בהוראה" ו"שילובו של הילד החריג בכיתה הרגילה". בשנת תשנ"ו, 1996, קיבל יחזקאל יפתח את פרס החינוך של הסתדרות המורים על מפעל חייו.

מתוך טקס קבלת פרס על מפעל חיים, 1996

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

יחזקאל יפתח נולד בבגדד למשפחה יהודית בת תשעה ילדים, בן לאליהו, סוחר בשוק בבגדד, ולגורג'יה (יפה), אשר נחשבה לאישה צדיקה ונהגה לסייע לאנשים שנקלעו למצוקות, בדרכים שונות (על שמה נקרא ספרו הראשון של יפתח). יחזקאל יפתח למד ב"בית הספר שמאש", בית הספר היהודי בעיראק והיה שם לתלמיד מצטיין. לאחר לימודיו שימש כמורה בבית ספר אליאנס בעיראק עד עלותו ארצה ובמקביל הוסמך גם כשוחט.

בשנת 1950 הוא עלה ארצה במסגרת מבצע "עזרא ונחמיה" יחד עם שמחה, בת למשפחת גבאי, גם היא מבגדד. הם נישאו לאחר הגיעם ארצה. הם ובני משפחתם, ככל יהודי בבל אשר עלו ארצה, נאלצו לוותר על כל רכושם, אשר הוקפא על ידי הממשלה העיראקית. יחזקאל ושמחה יפתח התיישבו בטבריה, שם החל יחזקאל את דרכו כמורה בבית ספר אליאנס, ולאחר מכן כמנהל בבית ספר ממלכתי ה' במעברת טבריה ובשכונות העולים בטבריה עילית (שכון ג'). במקביל, יפתח יזם והוביל לימודי ערב לנערות בסיכון, על מנת לעזור להן למצוא את דרכן העצמאית בחיים.

ב-1961 נתמנה כמפקח על בתי- ספר במחוז הצפון וב-1965 עבר עם משפחתו מטבריה למושב נהלל, שם כיהן כמנהל בית המדרש למורים ולגננות כשלושים שנה. במסגרת עבודתו, יפתח שם דגש על קבלת תלמידים מן הפריפריה ועיירות הפיתוח, והכשרתם יחד עם צוותו למורים/מורות וגננות.

יחזקאל יפתח הוא בעל תואר ראשון בהיסטוריה וחינוך מאוניברסיטת חיפה ותואר שני בחינוך מהאוניברסיטה העברית. בשנים 5–1974 ו-1978 למד באוניברסיטת ניו יורק ובאוניברסיטת קולומביה. יפתח יחזקאל היה בין הנבחרים שנשלחו לארצות הברית, לייבא לארץ שיטות ותיאוריות למידה חדשניות וליישמן במערכת החינוך הלאומית הישראלית, על כן בלימודיו בניו-יורק למד והשתלם בשיטת הלמידה הפעילה, הביא אותה ארצה ופעל ליישומה בבי הספר באמצעות הנחלתה לדורות של מחנכים ופרחי הוראה. בשנת 1996 (תשנ"ו),לאחר פרישתו מניהול הסמינר למורים ולגננות בנהלל, קיבל יחזקאל יפתח את פרס החינוך מטעם הסתדרות המורים על מפעל חייו.

יפתח נפטר ב-19 ביוני 2003, י"ט בסיוון התשס"ג, והוא בן 73 בלבד. נקבר בבית העלמין בנהלל ועל קברו חקוקות המילים "איש החוכמה והרוח".

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

החינוך היהודי בעיראק בדורות האחרונים ספרו הראשון היה "החינוך היהודי בעיראק בדורות האחרונים", יצא בשתי מהדורות. הספר עוסק בתולדותיו של החינוך היהודי בעיראק, התפתחותו והישגיו העיקריים. מדובר בספר המהווה מחקר מקיף לחינוך היהודי בעיראק על רבדיו והזרמים השונים לאורך שנות קיומו ועד לכתיבת הספר.

הצדקת מבבל ספרו השני, "הצדקת מבבל", נכתב כרומן רחב יריעה, המקיף שלושה דורות של משפחה יהודית מן המעמד הבינוני, שחיתה בבגדד משלהי המאה התשע-עשרה עד אמצע המאה העשרים ושנים אחדות לאחר עלייתם ארצה במבצע "עזרא ונחמיה". הדמות המרכזית ברומן היא אם המשפחה, גורג'יה, בספר קיבלה את הכינוי חילווה (בעברית: יפה), אשר נחשבה צדקת גמורה על פי מעשיה. דרך הרומן תיאר יחזקאל יפתח אירועים חשובים בתולדות יהודי עיראק ועיראק עצמה במאה העשרים ועד עליית גלות בבל ארצה.

יפתח השתתף בכתיבתם של פרסומים מטעם מכון מופ"ת למחקר ופיתוח עם צוותי מורים מהמכללות השונות, "שיטות חלופיות בהוראה" ו"שילובו של הילד החריג בכיתה הרגילה".

חייו האישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

יחזקאל יפתח נישא לשמחה, ביחד הם גידלו חמש בנות ולימים זכו לנכדים ונינים.

לזכרו של יחזקאל יפתח תרמו אלמנתו, שמחה יפתח ובני משפחתה, ספרייה עשירה בספרי דעת מתחום היהדות לבית הכנסת "סוכת שלום" ברמת ישי, בו נהג להתפלל. הספרייה, שבה ספרים מעיזבונו של יפתח, נחנכה בשנת 2004 בנוכחות חברי הקהילה ומשפחתו.

הוקרה ופרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1996, תשנ"ו, קיבל יחזקאל יפתח את פרס החינוך של הסתדרות המורים על מפעל חייו.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • יחזקאל יפתח, הצדקת מבבל, שבתאי גל־און עריכה והוצאת לאור, 1991
  • יחזקאל יפתח, "החינוך היהודי בעיראק בדורות האחרונים", צא לאור על ידי הוצאת יד אליעזר ל' יפה

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]