טיוטה:יעקב רוזנברג

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית


שגיאות פרמטריות בתבנית:מקורות

פרמטרי חובה [ נושא ] חסרים

ערך ללא מקורות
בערך זה אין מקורות ביבליוגרפיים כלל, לא ברור על מה מסתמך הכתוב וייתכן שמדובר במחקר מקורי.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
ערך ללא מקורות
בערך זה אין מקורות ביבליוגרפיים כלל, לא ברור על מה מסתמך הכתוב וייתכן שמדובר במחקר מקורי.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
יעקב רוזנברג
השתייכות יהדות אורתודוקסית בגרמניה
רבותיו יעקב אטלינגר
חיבוריו כתבי יד רבים

הרב ד"ר יעקב רוזנברג מדיסלדורף, (18061871) היה רב גרמני - הולנדי.

תולדות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב יעקב נולד לרב גבריאל יצחק, נינו של הרב משה ברנדייס ממגנצא (ידוע בכינויו הרב משה חריף), מצאצאי המהר"ל מפראג. הרב רוזנברג למד בתחילה אצל רבי יהודה לייב קארלבורג, והוסמך על ידו לרבנות בשנת תקפ"ג. בשנים תקפ"ו-תק"צ למד במנהיים (גרמניה) אצל הרב יעקב אטלינגר בעל "ערוך לנר", ובשנת תקצ"א הוסמך לרבנות בתואר "מורנו" גם על ידי הרב הירץ טרויב. לאחר מכן למד בווירצבורג אצל רבו של ה"ערוך לנר" רבי אברהם בינג עד שנת תקצ"ד.

ישב על כיסא הרבנות בדיסלדורף במשך שש שנים (בסביבת שנת ת"ר) ולאחר מכן כעשר שנים בפולדא. לבסוף היגר להולנד הוא נבחר שם לרב ראשי (מתוך שמונה עשר מועמדים) של מדינת גרונינגן, "כאדם שיוכל לתקן את כל הפרצות בשלום". התנגד לרפורמים. כנראה משום כך "פטרו את הרב הראשי הזה - דבר שהיה נדיר ביותר" (תרגום מכתבה בספר הזכרונות של הולנד). בין כתביו ישנה התכתבות עם גדולי התורה בזמנו בענייני הלכה, וכן הספדים על תלמידי חכמים וגדולי הדור (כגון הספד על רבי עקיבא איגר בשנת תקצ"ח).

בסוף ימיו חי בפרנקפורט ושם נקבר.


תקופת חייו של הרב יעקב רוזנברג על ציר הזמן
ציר הזמןתקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרונים
ציר הזמן


כתבי יד[עריכת קוד מקור | עריכה]

בידי צאצאיו כתבי יד רבים מדרשותיו והתכתבויותיו, ובהם דרשות לפרשת השבוע, דרשות לשבת הגדול, ולשבת תשובה, הספדים על גדולי ישראל, עיונים ותשובות הלכתיות. מתוכם הודפסו מאמרים בקובץ נטע נאמנים - ספר זיכרון לרבי נתן מאיר וואכטפויגל, כסלו תש"ס, וכן בקובץ כתרי אליעזר על שם רבי אליעזר כהאנוו, ברוקלין תשס"ג. בידי צאצאיו גם גביע שקיבל כמתנת פרידה מקהילתו בהולנד.


קטגוריה:רבנים אורתודוקסים גרמנים קטגוריה:תלמידי רבי אברהם בינג קטגוריה:ילידי 1806 קטגוריה:נפטרים ב-1871