יעקב אטלינגר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הרב יעקב אטלינגר
Portrait of Rabbi Jakob Ettlinger.jpg
תאריך לידה כ"ט באדר תקנ"ח
מקום לידה קרלסרוהה, ספר באדן
תאריך פטירה כ"ד בכסלו תרל"ב (בגיל 73)
מקום פטירה אלטונה, הרייך הגרמני
תאריך לידה לועזי 17 במרץ 1798
תאריך פטירה לועזי 7 בדצמבר 1871
השתייכות יהדות אורתודוקסית בגרמניה.
רבותיו הרבנים אברהם בינג, אשר וולרשטיין ואברהם בנימין זאב המבורג
תלמידיו הרש"ר הירש
בני דורו ידידו הרב יצחק ברנייס
חיבוריו ביכורי יעקב – על הלכות סוכה, 1836; ערוך לנר – פירושים על התלמוד, 1873-1850; שו"ת בנין ציון, 1868; שו"ת בנין ציון החדשות, 1873; מנחת עני – דרשות, 1874

הרב יעקב יוקב אֶטלינגרכתיב מיושן: עטטלינגער, גרמנית: Jakob Ettlinger; כ"ט באדר תקנ"ח, 17 במרץ 1798כ"ד בכסלו תרל"ב, 7 בדצמבר 1871) רב ופוסק הלכה, סופר ופובליציסט, ממנהיגי היהדות האורתודוקסית בגרמניה. מחבר הספרים "ערוך לנר" על התלמוד הבבלי, "ביכורי יעקב" על הלכות סוכה ושו"ת "בנין ציון".

נעוריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בקארלסרוהה לאהרן, שהיה רב בית כנסת ומורו הראשון. בימי נעוריו אביו לימדו תורה ולאחר מכן המשיך את לימודיו אצל רב העיר, ר' אשר (בנו של בעל השאגת אריה). בבחרותו עבר ללמוד בישיבת ר' אברהם בינג, אב בית הדין של וירצבורג שבבוואריה. נשא לאשה את בת שבע בת ר' מאיר מוירצבורג[1], במשך 3 שנים למד בחברותא עם ר' אליעזר ברגמן כמו כן למד בחברותא עם חכם יצחק ברנייס (מאוחר יותר רבה של המבורג). ר' דוד ויסקאפף (אב"ד וואלרשטין) שלמד עמו העיד שהיה מסגף את עצמו ומתענה. הוא למד קבלה בסתר, אבל למרות הסודיות הוא התפרסם כמקובל ובעל בקיאות עצומה בספר הזוהר. לאחר פרעות "הפ-הפ" בשנת 1819 נמלט לפיורדא, לבית המדרש של בעל "שער הזקנים" רבי אברהם בנימין זאב המבורג. הוא גם למד אצל רבי אשר וולרשטיין. תוך כדי לימודיו אצל רבי אברהם בינג בוירצבורג, למד גם באוניברסיטה של העיר, אך נאלץ לפרוש מהלימודים בעקבות הפרעות הנ"ל. בכך היה הוא וחברו החכם ברנייס, מראשוני הרבנים הגרמנים בעלי רקע אקדמי.

רבנות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1826 הוא התמנה לרבה של מחוז לאדנבורג ואינגולשטאדט והתיישב במנהיים. הוא מונה שם לראש הקלויז דר' למלה (שהקים סוכן החצר ר' אשר למלה ריינגנום), הקים שם ישיבה שהכשירה תלמידים לרבנות, ביניהם הרש"ר הירש ויעקב רוזנברג ורבי אליקים געטשליק שלזינגר. בשנת 1836, אחרי מותו של הרב המקומי ר' עקיבא ישראל ורטהיימר הוא מונה לרבה הראשי של העיר אלטונה, תפקיד שנשא עד סוף ימיו. גם שם הוא הקים ישיבה ומבין תלמידיו באלטונה היה הרב עזריאל הילדסהיימר.

פועלו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1844 התקיים בבראונשווייג כנס של רבנים רפורמים. רבי יעקב אטלינגר שראה בכך איום על עתיד היהדות, הוביל מחאה של מאה ושישה עשר רבנים נגד הרפורמה. מעבר לכך הוא החל בכתיבה להסברת עמדת היהדות האורתודוקסית. כתיבת טענות הנגד האורתודוקסיות הוטלו על הרב אלכסנדר זוסמן אדלר, לימים רבה של ליבק. הפרסומים היו החוברת "שלומי אמוני ישראל" וכתב העת בגרמנית, "שומר ציון הנאמן" (Der Treue Zions Waechter) שכלל מוסף בעברית. בכתב עת זה ראו אור מעל מאתיים גליונות במשך כעשר שנים. פעל לטובת היישוב היהודי המתחדש בארץ וכהוקרה על כך קיבל את תואר הכבוד "נשיא ארץ ישראל" מהרבנים הספרדיים והאשכנזים בירושלים. כאב בית דין הייתה לו הכרה לשיפוט בעניינים אזרחיים על ידי השלטונות הדניים אשר אלטונה הייתה שייכת להם. סמכות זו בוטלה בניגוד לרצונו בשנת 1863. ענוותנותו משתקפת בצוואתו שבה ציווה שאחרי פטירתו הוא לא יקרא צדיק ושעל קברו יחרטו רק שמות ספריו והשנים שבהן כיהן כרב באלטונה, שם נקבר[2]. מבניו, הרב בן ציון עטלינגר שהיה חתנו של הגביר ר' שמריהו צוקרמן ממוהילב, וההדיר חלק מכתבי אביו.

תלמידיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

צאצאיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

חמישה מחתניו היו רבנים ידועי שם:

  1. הרב משולם זלמן הכהן, רבן של כמה ערים בגרמניה
  2. הרב ד"ר ישראל מאיר פריימן, רבה של פילענע ואוסטרובא, מחבר הפירוש ענפי יהודה על ספר והזהיר.
  3. הרב משה ליב הלוי במברגר, רבה של באד- קיסינגן, בנו של רבי יצחק דב במברגר ה'יד הלוי'.
  4. הרב הדרשן ד"ר יוסף איזקסון, רבה של רוטרדם.
  5. הרב ד"ר מרדכי [מרכוס] הלוי הורוויץ, רבה של פרנקפורט, מחבר שו"ת מטה לוי, אבני זיכרון ורבני פרנקפורט.

מצאצאי הערוך לנר הידועים כיום:

  • נינו הרב שמחה במברגר, רב בשטוטגרט ומחנך בבני ברק.
  • נינו הרב ברוך הורוויץ, ראש ישיבת דבר ירושלים, שהוא ובנו הרב יהודה אהרן הורוויץ עומדים בראש "מכון הערוך לנר" המהדיר את כתבי הרב אטלינגר ובני חוגו.
  • הרב יהושע ישעיה נויבירט מירושלים, מחבר שמירת שבת כהלכתה.
  • הרב יעקב יחזקאל פוזן מניו יורק, מחבר קיצור הלכות שבת.
  • הרב חיים פריימן מבני ברק, מהדיר התוספתא, מחבר ספר הלכות לשון הרע, הטיפול בתינוק בשבת ועוד.

פטירתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבי יעקב אטלינגר נפטר בליל נר ראשון של חנוכה כ"ה כסליו שנת ה'תרל"ב.

הרב יוסף חיים זוננפלד שהתגורר כל ימיו בירושלים בדירת "בית יעקב" שנתרם על ידי מעריצי רבי יעקב אטלינגר, היה מציין את יום הזיכרון של הרב אטלינגר מדי יום ראשון בחנוכה, תוך ציון העובדה המרתקת שמספר ספרי הערוך לנר היה 8 [כולל זה על מסכת פסחים שעדיין לא נדפס] ונפשו ידעה לקרוא לסדרת ספריו "ערוך לנר" כי ביום הזה נערכה העברת נר נשמתן לישיבה של מעלה וכבה נר גופו בעולם הזה.

עם שציווה לא להספידו היו שבדרשותיהם הזכירו בצער רב את עובדת פטירתו, לפעמים תוך כריכת הדבר עם פטירת רבה של פרשבורג הכתב סופר באותה תקופה. ראה יד שאול של השואל ומשיב.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

רוב ספריו הוצאו לאור באלטונה.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הרב יהודה אהרן הלוי הורוויץ, "מבוא לתולדותיו", בתוך: שו"ת בנין ציון השלם, ירושלים: תשמ"ט. חלק א' עמ' 1–52.
  • אדם פרזיגר, זהות אורתודוקסית ומעמדם של יהודים שאינם שומרי הלכה: עיון מחודש בגישתו של הרב יעקב עטלינגר. בתוך: אורתודוקסייה יהודית; היבטים חדשים. עורכים: יוסף שלמון, אביעזר רביצקי ואדם פרזיגר. ירושלים: מאגנס, תשס"ו.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אוה למושב עמ' 1
  2. ^ תמונת מצבתו, בפורום אוצר החכמה
תקופת חייו של הרב יעקב אטלינגר על ציר הזמן
תקופת הזוגות תנאים אמוראים סבוראים גאונים ראשונים אחרוניםציר הזמן