טיוטה:מבחן ראש החודש

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

מבחן ראש החודשהוא סיפור המסופר בספר שמואל א' (שמואל א', כ') אודות דוד ויהונתן בן שאול, שביקשו לבחון את יחסו של שאול המלך לדוד.

חלק מהסיפור (פסוקים יח - מב) משמש כהפטרה בשבת שהיא ערב ראש חודש, בשל הפסוק הפותח קטע זה: "וַיֹּאמֶר לוֹ יְהוֹנָתָן מָחָר חֹדֶשׁ"[1].

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

יחסי שאול המלך עם דוד בן ישי ידעו עליות ומורדות. דוד היה מנגן בארמונו של שאול כאשר שרתה עליו רוח רעה, ואף מצא חן בעיניו[2], אך לאחר שדוד ניצח את גוליית הפלשתי בעמק האלה ומתחיל לצבור אהדה ציבורית - שאול החל לקנא בדוד ולנטור לו טינה. שאול ניסה להתנקש בחייו של דוד שלוש פעמים[3] ומנסה לגרום באופן עקיף למיתתו בידי פלשתים[4]. לעומת זאת, עם יהונתן בנו של שאול פיתח דוד קשרי ידידות ואהבה עזים, והשניים כרתו ברית ביניהם[5]. יהונתן מנסה להניא את אביו מתוכניתו להרוג את דוד, ומצליח באופן זמני בלבד, שכן שאול שב לרדוף אחרי דוד, שנאלץ לברוח[6].

סיפור המבחן[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההסכם בין דוד ליהונתן[עריכת קוד מקור | עריכה]

דוד הנמלט משאול, בורח ממקום מחבואו בניות ברמה ונפגש בהחבא עם יהונתן. יהונתן מנסה לשכנעו כי שאול לא חפץ לפגוע בו, אך דוד מתקשה להאמין. יהונתן מציע לדוד לערוך מבחן שיוכיח להם מה יחסו של שאול לדוד[7]

דוד מציע שהוא ייעדר מסעודת ראש החודש המסורתית בארמון המלך, אשר הוא היה אמורלהשתתף בה, וכאשר שאול יברר אצל יהונתן מדוע דוד נעדר, יענה יהונתן שדוד ביקש ללכת לזבוח עם משפחתו בבית לחם. תגובת שאול לכך תעיד על יחסו לדוד: אם הוא יקבל בשוויון נפש שדוד ביכר את הזבח המשפחתית על פני הסעודה אצל שאול - סימן הדבר שהוא לא מבקש את רעת דוד, ואילו אם הוא יכעס על כך - סימן שברצונו לפגוע בדוד.

...,

סעודות ראש חודש אצל שאול[עריכת קוד מקור | עריכה]

בלילה הראשון של ראש החודש, שאול מבחין בחסרונו של דוד, אך תולה את הדבר בכך שדוד לא טהור. כאשר גם בלילה השני דוד חסר, שאול פונה ליהונתן בשאלה ”מַדּוּעַ לֹא בָא בֶן יִשַׁי גַּם תְּמוֹל גַּם הַיּוֹם אֶל הַלָּחֶם?”. יהונתן משיב לשאול כפי שתכנן עם דוד. לשמע תשובת יהונתן, שאול כועס מאד, ואומר לבנו:

בֶּן נַעֲוַת הַמַּרְדּוּת, הֲלוֹא יָדַעְתִּי כִּי בֹחֵר אַתָּה לְבֶן יִשַׁי לְבָשְׁתְּךָ וּלְבֹשֶׁת עֶרְוַת אִמֶּךָ. כִּי כָל הַיָּמִים אֲשֶׁר בֶּן יִשַׁי חַי עַל הָאֲדָמָה לֹא תִכּוֹן אַתָּה וּמַלְכוּתֶךָ, וְעַתָּה שְׁלַח וְקַח אֹתוֹ אֵלַי כִּי בֶן מָוֶת הוּא

יהונתן מנסה לשכנע את שול לא להרוג את דוד, ושאול מנסה לפגוע בו עצמו.

בבוקר יהונתן יצא עם נערו בזמן ובמקום שקבע עם דוד, יורה את החץ ומורה לנער ”הֲלוֹא הַחֵצִי מִמְּךָ וָהָלְאָה... מְהֵרָה חוּשָׁה אַל תַּעֲמֹד” יהונתן שולח את הנער לעיר עם החצים, ודוד יוצא ממחבואו. דוד משתחווה ליהונתן שלוש פעמים, והם נושקים זה לזה ובוכים. יהונתן שולח את דוד להימלט, ומזכיר לו את הברית ביניהם ובין זרעם עד עולם.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]