הפטרה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Disambig RTL.svg המונח "מפטיר" מפנה לכאן. לערך העוסק בסרט ישראלי בעל אותו שם, ראו מפטיר (סרט).

ההפטרה היא קטע מספרי הנביאים שנהוג לקרוא בציבור בבית הכנסת בשבתות, במועדי ישראל, ובחלק מהקהילות גם בתעניות ציבור במנחה, לאחר סיום קריאת התורה.

בעוד שבסדר הקריאה שהונהג לקריאת חמשת חומשי התורה משלימים את קריאתם מדי שנה (או מדי שלוש שנים לפי מנהג קדמונים), לא נקבע לספרי הנביאים מחזור קריאה על פי סדרם. עם זאת, חלקם נקראים בהפטרה לפי נושאים: לכל פרשה נבחרה הפטרה הקשורה בדרך כלל בקשר ענייני לנושא הפרשה שנקראת בבית הכנסת או לאירוע הסמוך לקריאתה.

נהוג לקרוא את ההפטרה בניגון בטעמי המקרא, ולברך לפניה ואחריה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קיימות דעות שונות לגבי התקופה בה החלו לקרוא הפטרות. היו שטענו שהקריאה החלה עם חתימת ספרי הנביאים. בספר "המכריע" לרבי ישעיה די טראני נכתב, שעזרא הסופר כלל את קריאת ההפטרה, בצד תקנתו לקרוא בתורה[1]. אחרים, בהתבסס על דברי האבודרהם[2] שההפטרות נתקנו כתחליף לקריאת התורה בעת שהייתה גזירה שאסור לקרוא בתורה, קבעו את זמן התחלת קריאת ההפטרות לתקופת הגזירות של השלטון הסלאוקי ביהודה. על פי השערה זו, מקור שמה - השורש פט"ר - מתייחס לשחרור מהחובה לקרוא בתורה. עדות ראשונה לקריאת הפטרה מופיע בברית החדשה, בבשורה על-פי לוקאס (פרק ד', 16-21), המספר שישו הלך בשבת לבית הכנסת בנצרת ושם ניתן לו ספר ישעיהו והוא קרא מפרק ס"א. התלמוד מספר על אירוע בו ההפטרה נקראה בנוכחות רבי אליעזר בן הורקנוס שחי בימי חורבן בית שני[3].

סיבות שונות נתנו לתקנה לקרוא הפטרה. האבודרהם[4] כתב שההפטרות נתקנו כתחליף לקריאת התורה בעת שהייתה גזירה שאסור לקרוא בתורה, והמשיכו לקרוא את ההפטרה גם לאחר ביטול הגזירה. השערה חלופית הוצעה על ידי הרבנים ראובן מרגליות ושמשון רפאל הירש, ולפיה ההפטרה הונהגה כדי להיאבק בזרמים ביהדות שראו רק את חמשת חומשי התורה ככתבי קודש (כדוגמת השומרונים).

בתלמוד מובאים הפטרות של ארבע פרשיות ולמועדים שונים. מצד שני, רבי יוסף קארו, כותב שאין תקנון קבוע של הפטרות וכל מפטיר (קורא ההפטרה) בוחר קטע מתאים מתוך הנביאים. במשך הזמן, בחירות מסוימות של קטעים מהנביאים מוסדו בקהילות השונות והפכו למסורת. לדברי הרב משה פיינשטיין, אין כיום למפטיר רשות לסתור את מסורת הקריאות ולבחור בעצמו קטע להפטרה, מכיוון שהדבר סותר את המנהג. בכל אופן, ההסבר של רבי יוסף קארו מסייע להבין מדוע יש מגוון מסורות שונות בנוגע לקטעי ההפטרה לקהילות השונות, כאשר קהילות שונות קוראות קטעים שונים (או חלקים שונים של אותו הקטע) לאותה פרשה או אירוע.

ההפטרה כיום[עריכת קוד מקור | עריכה]

הטעמים בהפטרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בהפטרה יש לטעמי המקרא משמעות מוזיקלית שונה מאשר משמעותם בקריאת התורה. מקורות מימי הביניים המאוחרים (אשכנזיים וספרדיים) מעידים שכך היה נהוג כבר בתקופה זו.

מנהגים בהפטרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קורא ההפטרה נקרא "מפטיר". המפטיר הוא לפעמים האדם האחרון שנקרא לעלות לתורה, אך גם אדם אחר יכול לשמש כמפטיר. קריאה בהפטרה נחשבת לכבוד גדול ונוהגים לכבד בקריאתה בעלי שמחה. בקהילות מסוימות נהוג להוסיף פסוקים קבועים הנאמרים לפני או אחרי ההפטרה. כמעט בכל הקהילות הספרדיות מוסיפים לאחר ההפטרה את הפסוק "גואלנו ה' צבאות שמו קדוש ישראל". יהודי עיראק מוסיפים לאחריו את הפסוק "בית יעקב לכו ונלכה באור ה'". בקרב יהודי גאורגיה, נוהגים להוסיף את הפסוק "חִזקו ויאמץ לבבכם, כל המיחלים לה'", טרם ברכות ההפטרה. ולאחר קריאת ההפטרה מוסיפים את הפסוק: "גואלנו ה' צבאות שמו קדוש ישראל". ויש בקהילות גאורגיה, שנהגו להוסיף עוד שני פסוקים נוספים: "כי פדה את יעקב, וגאלו מיד חזק ממנו" , "ציון במשפט תפדה, ושביה בצדקה".

מנהג החסידים שהמפטיר קורא בלחש את ההפטרה וכל אחד קורא לעצמו.

לרוב היא נקראת מתוך תנ"ך מנוקד ומוטעם, אך ישנם מקומות הנוהגים לקרוא גם את ההפטרה מתוך מגילת קלף, כמו בקריאת הפרשה. יש פוסקים (כמו בעל הלבוש והגר"א) שמפקפקים בקריאת ההפטרה מספר מודפס, ואומרים שאין יוצאים בו ידי חובת ההפטרה כלל ועיקר. בכמה קהילות מעדות המזרח נוהגים לקרוא את ההפטרות מתוך ספר הפטרות מיוחד הנתון בתוך תיבת עץ, שלעתים כתוב על קלף.

כאמור, בדרך כלל ההפטרה קשורה בקשר ענייני לנושא הפרשה שנקראת בבית הכנסת כמו הפטרת במדבר (הושע, ב') הפותחת במילים "והיה מספר בני-ישראל, כחול הים, אשר לא-ימד, ולא יספר" קשורה לפרשת במדבר שבתחילתה מסופר על מפקד של בני ישראל ומספרם. לפעמים ההפטרה קשורה לאירוע הסמוך לקריאתה, כמו הפטרת "נחמו" (ישעיהו, מ') לאחר ימי בין המצרים, הפותחת במילים "נחמו, נחמו עמי", ותוכנה נבואת נחמה על ישראל.

ההפטרות לא נלקחו במידה שווה מספרי הנביאים השונים, שעור ההפטרות שנלקחו מספר ישעיה ומספר מלכים גדול משעורם היחסי בנביאים.

ההפטרה כחלק ממנהג בר המצווה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביהדות האורתודוקסית, אצל יהודי אשכנז, יהודי תימן, וחלק מקהילות הספרדים (יהודי מרוקו ועיראק), נהוג שכחלק מטקס בר־המצווה יקרא הנער בר־המצווה את ההפטרה. בקהילות הרפורמיות והקונסרבטיביות, גם בת־המצווה קוראת בהפטרה.
ברם, ברוב הקהילות הספרדיות לא נהוג שהנער קורא את ההפטרה, אלא הוא עולה לתורה לקטע אחר. כך למשל, בקהילות יהודי גאורגיה נהוג שחתן "בר המצווה" עולה עליית ראשון במקום כהן.

רשימת הפטרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

כאמור, הבחירה איזה קטע מקטעי הנביאים יש לקרוא כהפטרה מעולם לא הייתה זהה בכל קהילות ישראל. רשימה זאת כוללת את קטעי ההפטרות לפי מנהגי הקריאה של העדות השונות, ובנויה לפי המנהג המקובל בו מסיימים את קריאת כל התורה בשנה אחת.

סימון[עריכת קוד מקור | עריכה]

אם לא מצוין אחרת, ההפטרה זהה לכל העדות.

הפרקים והפסוקים אותם קוראים בהפטרה מצוינים בצורה הבאה:

  • ספר פרק, פסוק - פרק, פסוק

הפטרות ספר בראשית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפטרות ספר שמות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפטרות ספר ויקרא[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפטרות ספר במדבר[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפטרות ספר דברים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפטרות לחגים ואירועים מיוחדים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • שבת הגדול (שבת האחרונה לפני פסח)
    • א, איט, ס: מלאכי ג, ד' - ג, כ"ד
    • ק, ת: אין. (יש מקהילות תימן בדורות האחרונים שאימצו את ההפטרה של שאר העדות).
(חלק קטן מהספרדים ומהאשכנזים קוראים הפטרה זו רק אם שבת הגדול היא בערב פסח ממש כלומר כאשר חל היום הראשון של פסח ביום ראשון בשבוע)

הפטרות שנהגו בארץ ישראל במחזור הקריאה התלת-שנתי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בארץ ישראל נהג בתקופה הקדומה מחזור קריאה תלת-שנתי שכלל כ-157 'סדרים'. ההפטרות לפי מחזור הקריאה הזה נשמרו בקטעי גניזה, וכולן זוהו. רשימה מפורטת שלהן פרסם יוסף עופר.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ישעיה די טראני, ‏ספר המכריע - סימן לא, מונקטש, תר"ס, באתר HebrewBooks
  2. ^ דוד אבודרהם, ‏אבודרהם - סדר שחרית של שבת, מהדורת ורשה, תרל"ה, באתר HebrewBooks
  3. ^ תלמוד בבלי, מסכת מגילה, דף כ"ה, עמוד ב'
  4. ^ דוד אבודרהם, ‏אבודרהם - סדר שחרית של שבת, מהדורת ורשה, תרל"ה, באתר HebrewBooks
  5. ^ יש המוסיפים בהתחלה את הפסוק: "בעת ההיא יובל שי".. וגומר שהוא שם, י"ח, ז'
  6. ^ כנסת הגדולה סימן רפ"ד, אבודרהם, (והוא אף הביא שכן מובא בסידור רס"ג), תרומת הדשן סימן כ', ארחות חיים הלכות קריאת ספר תורה סימן ס"ב.


הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.