טיוטה:מקאם א-נבי חוסיין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מקאם א-נבי חוסיין מראה בשנת 1943
מקאם אינני חוסיין במהלך חגיגות עלייה לרגל

מקאם א-נבי חוסיין היה מאוזוליאום שנבנה על ידי השושלת הפאטימית בראש גבעה הסמוכה לעיר אשקלון, כדי לציין את מקום קברו של ראשו הכרות של חוסיין איבן עלי שהיה קבור במקום בין שנת 906 לשנת 1153 לספירה.


המבנה מתואר כמבנה המיוחד ביותר בעיר העתיקה והוא היה אחד המבנים החשובים ביותר והמקודשים ביותר לשיעים בכל רחבי הארץ.


בעת המודרנית, שמו נקשר לעיירה הפלסטינית אל-ג'ורה, ששכנה לצד חורבות מצודת אשקלון. המקאם נהרס בשנת 1950 על ידי כוחות צה"ל, למעלה משנה לאחר סיום פעולות האיבה, בהוראת משה דיין . זאת, בהתאם למדיניות הישראלית שהתקיימה בשנות ה-50 ועל פיה התקיים הרס שיטתי של אתרים היסטוריים מוסלמים בשטחי מדינת. ישראל, על מנת להאיץ את הגירת הערבים הפלסטינים הנותרים מהאזור.

תיאור המקאם[עריכת קוד מקור | עריכה]

המבנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המקאם היה מבנה גדול בעל מספר מפלסים הבנוי משלושה צדדים סביב חצר מרכזית. חדר התפילה היה ממוקם בצד הדרומי. המקום בו היה טמון בעבר ראשו של חוסיין צויין על ידי עמוד מכוסה בטורבן ירוק מעל בד אדום.

המינבר והכתובות[עריכת קוד מקור | עריכה]

המינבר, הנמצא כיום במסגד במערת המכפלה כולל כתובות המתארות את בניית המקאם

המינבאר , הנמצא כיום במסגד במערת המכפלה בחברון, נחשב לפרט אמנות אסלאמית ייחודי והוא אחד המינברים ההיסטוריים המשמעותיים ביותר בעולם המוסלמי של ימי הביניים. זהו גם המינבר העתיק ביותר ששרד העשוי בסגנון זה הכולל גילופי עץ עם עיטור גיאומטרי ; סגנון הקיים גם בעיצובו של המינבר המאוחר יותר של מסגד אל-אקצא בירושלים (שאף הוא הוקדש על ידי סלאח א-דין). הכתובות מתעדות את בניית המינבר ואת המקאם עצמו על ידי בדר אל-ג'מאלי בשליחות הח'ליף הפאטימי.

הריסת האתר ב-1950[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביולי 1950 פוצץ המקאם בהוראת משה דיין בהתאם למדיניות הישראלית שרווחה בשנות החמישים והתוותה הריסת אתרים היסטוריים מוסלמים בשטחי מדינת ישראל על מנת לזרז את הגירת שארית האוכלוסיה הפלסטינית. האתר נמצא כיום בשטחי המרכז הרפואי ברזילי .

בנייה מחדש בשנת 2000[עריכת קוד מקור | עריכה]

עולי רגל באתר החדש שנבנה בשטח בית החולים, אוגוסט 2019.

לאחר הריסת המקום שימשה הקרקע לבניית בית חולים עבור העיר החדשה אשקלון, ובאתר הוקם בית החולים ברזילי .

בשנת 2000 זוהה האתר מחדש בשטחי בית החולים, ונבנתה במקום במת תפילה עשוייה שיש.

לצורך הבנייה נעשה שימוש בכספים של מוחמד בורהנודין, הדאאי אל-מוטלאק ה-52 של קהילת הדאוודי בוהרס, (כת איסמעילית שיעית ממוצא גוג'ראטי בעיקרה שבסיסה בהודו).

עולי הרגל מהודו ומפקיסטן ממשיכים לבקר באתר המקאם באשקלון למרות שכניסה לישראל מהווה עבורם חסם לכניסה עתידית למדינות מוסלמיות שונות.

מבחינה היסטורית המקאם היה גם אתר עלייה לרגל עבור סונים פלסטינים.