טיוטה:משה סקרוטה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

רבי משה סקרוטה (ה'תרמ"ח, 1888ה'תש"ד, 1944) ר"מ בישיבת כנסת ישראל, סלבודקה. חתנו של רבי משה מרדכי אפשטיין, ושימש כרב בפרבר הקובנאי סלבודקה. נרצח בעת חיסול גטו קובנה.

ספרו "אור משה" שבכתב יד, אבד בשואה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבי משה התייתם מהוריו בגיל צעיר, וגדל אצל דודו אח אמו, רבי פייביש סקרוטה, בעיר רז'יצה שבלטביה, ולמד אצל רב העיר בשם רבי איצל'ה. לאחר מכן למד אצל רבי מאיר שמחה הכהן מדווינסק, שאף היה מקורבו ומזכירו האישי.

לאחר מכן המשיך את לימודיו בישיבת כנסת ישראל בסלבודקה, ונישא לפייגא, בתו הגדולה של רבי משה מרדכי אפשטיין ששימש באותה העת כראש הישיבה בסלבודקה, ולאחר מכן בחברון.

לאחר נישואיו, נקרא לשמש ברבנות בעיר מולדתו רז'יצה, ושימש בה שלא על מנת לקבל פרס והתפרנס באותה העת ממסחר, וכן ועמד בראשות הישיבה שהייתה בעיר.

בתחילת מלחמת העולם הראשונה, נמלט חמיו לביתו.

בשנת ה'תרצ"ז, 1937, עזב רבי משה את ביתו, והתיישב בסלבודקה, לאחר שגיסו רבי יוסף זוסמנוביץ עזב את רבנות סלבודקה לטובת רבנות וילקומיר, נתמנה תחתיו לשמש כרב העיר, יחד עם רבי זלמן אוסבסקי.

נרצח בגטו קובנה בשנת ה'ת"ש, 1940 בעת חיסול יושבי הגטו.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • יהדות ליטא ח"ג עמ' 102, 418.
  • ספר 'חורבן ליטע', הרב אפרים אשרי.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]