משה מרדכי אפשטיין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הרב משה מרדכי אפשטיין
Moshe Mordechai Epstein.jpg
רבי משה מרדכי אפשטיין בעת מסע הרבנים לארצות הברית וקנדה
לידה 7 במרץ 1866
כ' באדר ה'תרכ"ו
באקשט עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 28 בנובמבר 1933 (בגיל 67)
י' בכסלו ה'תרצ"ד
ירושלים, פלשתינה (א"י) עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות היהודי בהר הזיתים עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום פעילות סלבודקה (ליטא) חברון
השתייכות ליטאים
תחומי עיסוק תלמוד, מדרשים, מוסר, הלכה
רבותיו הנצי"ב מוולוז'ין, הרב נתן צבי פינקל (הסבא מסלובודקה) והרב חיים סולובייצ'יק
חיבוריו "לבוש מרדכי" על הש"ס
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
עם הרב אברהם יצחק הכהן קוק בעת מסע הרבנים לארצות הברית וקנדה

הרב משה מרדכי אפשטיין (7 במרץ 1866, כ' באדר ה'תרכ"ו28 בנובמבר 1933, י' בכסלו ה'תרצ"ד) היה ראש ישיבת כנסת ישראל בסלובודקה ובחברון, חבר מועצת גדולי התורה וממקימי העיר חדרה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בבאקשט (סמוך לווילנה) לבילא חנה ולרב צבי חיים אפשטיין, רב המקום. למד בבית אביו ולאחר מכן בישיבת וולוז'ין ונחשב בה לעילוי. לאחר שנפטר שרגא פייבל פרנק, הגביר מאלקסוט, ביקשה אלמנתו גולדה למלא את צוואתו ולהשיא את בנותיהן לתלמידי חכמים מובהקים. היא נסעה לישיבת וולוז'ין כדי למצוא שידוך לבתה הראשונה. ראש הישיבה הרב נפתלי צבי יהודה ברלין התלבט בין הרב משה מרדכי אפשטיין ובין הרב איסר זלמן מלצר. היא הזמינה את גיסה - בעל אחותה - הרב זבולון בריט, רבה של העיר פלונגיאן, לבחון את שניהם, אך גם הוא התקשה להכריע. כאשר נסעו היא, גיסה ושני התלמידים לרב יצחק אלחנן ספקטור בקובנה, התקשה גם הוא לבחור בין שניהם. לבסוף הוא שאל אם יש לה בבית בת נוספת הצריכה להינשא, ואכן בשנת תרנ"ב (1892) נישאה הבת חיה מנוחה לרב משה מרדכי אפשטיין, והבת בילא הינדא נישאה לרב איסר זלמן מלצר.

פעילותו הציונית וגאולת חדרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – רכישת אדמות חדרה

עוד בתקופת לימודיו בוולוז'ין, היה בקשר עם הראי"ה קוק שלמד שם. הוא הושפע מתפיסת הגר"א והנצי"ב שיש לקומם את א"י באופן מעשי ולכן היה פעיל באגודת סתר ציונית בשם "נס ציונה". מטרת חברי האגודה, שכולם היו בחורי ישיבה, הייתה לעלות לארץ ישראל. מזכיר האגודה היה פסח פרידלנד. גיסו של הרב אפשטיין - הרב איסר זלמן מלצר - היה חבר בה, וחבר נוסף באגודה היה הרב אברהם דוב כהנא שפירא.

לאחר נישואיו חבר הרב אפשטיין לשלוש אגודות סתרים נוספות - בהן אחת מאלקסוט ואחת מריגה. הוא היה חבר במשלחת של חמישה מטעם אגודות אלה שיצאו לקנות אדמות בארץ ישראל. בהמלצתו ובתיווכו של יהושע חנקין קנו את אדמות חדרה, לאחר שחנקין התחייב בכתב שידאג לייבושן של כל הביצות בסביבה. הרב אפשטיין חזר לליטא ורק בשנת 1925 עלה לארץ ישראל עם תלמידי ישיבתו.

בישיבת כנסת ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – ישיבת כנסת ישראל (סלבודקה)

בשנת תרנ"ד מינהו הרב נתן צבי פינקל, לימים מחותנו, לעמוד בראש הישיבה שייסד - ישיבת סלבודקה, יחד עם גיסו - הרב מלצר. מאוחר יותר עבר הרב מלצר כדי לעמוד בראשות ישיבת סלוצק. לצד אמירת השיעורים היה אחראי על הניהול הכספי וגיוס התרומות. במהלך מלחמת העולם הראשונה נדד עם ישיבתו למינסק ולקרמנצ'וג ובשנת 1919 שב לסלבודקה. בעת המחלוקות על שיטת המוסר שניטשו בישיבה עמד לימינו של הרב פינקל. במקביל שימש גם כרב הפרבר הקובנאי סלבודקה. בסוף שנת 1924 הוחלט להעלות את תלמידי הישיבה לארץ ישראל. חברון נבחרה בשל היותה מקום מרוחק מפוליטיקה ומחלוציות חקלאית. בנוסף, היה חשש שאנשי היישוב הישן השמרנים בירושלים לא ירצו בקרבתם ישיבה שתלמידיה בעלי הופעה מודרנית. הישיבה נקראת עד היום ישיבת חברון. הרב אפשטיין שהה אז בארצות הברית במסע התרמה למען הישיבות, עם הרב קוק והרב שפירא מקובנה. מאוחר יותר הוא עלה לחברון, ושהה בה כשנה. אחר כך חזר לסלבודקה לנהל שם את ענייני הישיבה, ושוב חזר לחברון. בפרעות תרפ"ט נרצחו 24 מתלמידי הישיבה, בהם אחיינו של הרב אפשטיין. הרב אפשטיין, משפחתו וכל מי שהסתתר בביתו ניצל. הטבח בחברון שבר אותו נפשית, והוא חדל כמעט מלתפקד. ההנהגה נמסרה לחתנו הרב יחזקאל סרנא שהקים מחדש את הישיבה בירושלים, בשכונת גאולה.

נפטר בי' בכסלו תרצ"ד ונקבר בהר הזיתים[1]. לאחר פטירתו צורפו להנהגת הישיבה שני חתנים נוספים: הרבנים חברוני וכהן.

את חידושיו פרסם בספרי "לבוש מרדכי" על הש"ס. תשובות ששלח לשואלים נדפסו על ידי משפחתו בספר שו"ת לבוש מרדכי.

על ספריו חתם בשם 'עפשטיין', ומאוחר יותר בארץ ישראל הוחלפה האות ע' בא' - 'אפשטיין'. בנו היחיד - חיים שרגא פייבל - החליף את האות ט' באות ת' - 'אפשתין', כדי ליצור בידול מן השם 'אפשטיין' שהמחזיקים בו היו בדרך כלל לויים.

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחיו הגדול, הרב אליהו דוד אפשטיין, היה חתנו של רבי מרדכי מאושמינא. אחותו קריינה הייתה נשואה לרב נפתלי מנחם הוטנר. בתם צביה נישאה לרב מאיר חדש, לימים המשגיח של ישיבת חברון.
כאמור היה חתנו של רבי שרגא פייבל פרנק וגיסו של רבי איסר זלמן מלצר.
ילדיו:

מתלמידיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאות מבוגרי ישיבתו היו לרבנים. בהם:

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ הרב ר' משה מרדכי אפשטיין איננו!, דואר היום, 29 בנובמבר 1933
  2. ^ עליו, ראו: רבי משה סקרוטה - בלקסיקון הרבני "אישי ישראל"



הקודם:
הרב משה דנישבסקי
רבני סלובודקה הבא:
הרב יוסף זוסמנוביץ והרב זלמן אוסאווסקי
הקודם:
-
ראשי ישיבת חברון - כנסת ישראל
1894-1934
הבא:
הרב יחזקאל סרנא, הרב משה חברוני, והרב אהרן כהן