טיוטה:נישואי כהן גדול ואלמנה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

נישואי כהן גדול ואלמנה וביאה בין כהן גדול ואלמנה הן שתי מצוות לא תעשה מתוך תרי"ג מצוות, על פיהן אסור לכהן לשאת אלמנה או לקיים ביאה עם אלמנה.

מקור המצוות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בפרשת אמור ציווה ה' את משה לומר לאהרון ולבניו:

וְהַכֹּהֵן הַגָּדוֹל מֵאֶחָיו אֲ‍שֶׁר יוּצַק עַל רֹאשׁוֹ שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה וּמִלֵּא אֶת יָדוֹ לִלְבֹּשׁ אֶת הַבְּגָדִים אֶת רֹאשׁוֹ לֹא יִפְרָע וּבְגָדָיו לֹא יִפְרֹם. וְעַל כָּל נַפְשֹׁת מֵת לֹא יָבֹא לְאָבִיו וּלְאִמּוֹ לֹא יִטַּמָּא. וּמִן הַמִּקְדָּשׁ לֹא יֵצֵא וְלֹא יְחַלֵּל אֵת מִקְדַּשׁ אֱ-לֹהָיו כִּי נֵזֶר שֶׁמֶן מִשְׁחַת אֱלֹהָיו עָלָיו אֲנִי ה'. וְהוּא אִשָּׁה בִבְתוּלֶיהָ יִקָּח. אַלְמָנָה וּגְרוּשָׁה וַחֲלָלָה זֹנָה אֶת אֵלֶּה לֹא יִקָּח כִּי אִם בְּתוּלָה מֵעַמָּיו יִקַּח אִשָּׁה. וְלֹא יְחַלֵּל זַרְעוֹ בְּעַמָּיו כִּי אֲנִי ה' מְקַדְּשׁוֹ.

בתלמוד נאמר שכהן גדול שרק בעל אלמנה מבלי להינשא לה - עבר על על איסור התורה, שנאמר בכהן גדול גם "לא יקח" וגם "לא יחלל".[1]

טעמי המצווה[עריכת קוד מקור | עריכה]