שמן המשחה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

שמן המשחה הוא שמן שנעשה משמן זית, מור, קינמון, קידה וקנה בושם, אשר איתו היו מושחים כהנים גדולים, מלכים ואת כלי המקדש הראשונים כדי שיוכלו לכהן בתפקידם. שמן המשחה הוכן רק פעם אחת, בתקופת משה.

מקור המצווה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקור המצווה מופיע בפרשת כי תשא שבחומש שמות:

וידבר ה' אל משה לאמר. ואתה קח לך בשמים ראש מר דרור חמש מאות וקנמן בשם חמשים ומאתים וקנה בשם חמשים ומאתים. וקדה חמש מאות בשקל הקדש ושמן זית הין. ועשית אותו שמן משחת קודש רקח מרקחת מעשה רקח שמן משחת קודש יהיה. ומשחת בו את אהל מועד ואת ארון העדת. ואת השלחן ואת כל כליו ואת המנרה ואת כל כליה ואת מזבח הקטרת. ואת מזבח העלה ואת כל כליו ואת הכיר ואת כנו. וקדשת אותם והיו קדש קדשים כל הנגע בהם יקדש. ואת אהרן ואת בניו תמשח וקדשת אותם לכהן לי. ואל בני ישראל תדבר לאמר שמן משחת קודש יהיה זה לי לדרתיכם. על בשר אדם לא ייסך ובמתכנתו לא תעשו כמהו קדש הוא קדש יהיה לכם. איש אשר ירקח כמהו ואשר יתן ממנו על זר ונכרת מעמיו.

דינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אסור לעשות את שמן המשחה כדי ש"זרים" ימשחו בו. אם בטעות עשה זאת בשוגג - יביא קרבן חטאת, אך אם במזיד - חייב כרת.

את המלכים משחו ליד מעיין, אך לא כאלה שהם בנים של מלך. אך במצב שבו יש מחלוקת מיהו המלך, מותר למשוח בני מלך כדי להודיע שהם המלכים הנבחרים.

טעמי המצווה[עריכת קוד מקור | עריכה]

טעם עשיית השמן הוא מפני שה' רצה שנעשה פעולה בנפשותינו ביום שבו נתחנך בעבודתו. טעם איסור משיחת השמן ל"זרים" ועשייתו לשימוש אישי, הוא מפני שלא נאה שאנשים פשוטים ישתמשו בשמן מכובד.

גניזת שמן המשחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקראת חורבן בית ראשון ציווה יאשיהו מלך יהודה שיניחו את ארון הברית, מטה אהרן, צנצנת המן ושמן המשחה במקום מיוחד שחפר שלמה המלך, וזאת, כדי שהם לא יגלו. מאז לא היה שימוש בשמן המשחה.

הכנת שמן המשחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לשיטתו של רבי יהודה השמן הוכן באמצעות שליקת החומרים בשמן, ואילו לשיטת רבי יוסי היו שמים את החומרים במים, על גבי המים היו שופכים את השמן שהיה סופח את התמציות ומעבירים אותו לכלי אחר[1].

ניסים שנעשו בשמן המשחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבי יהודה מונה מספר ניסים שנעשו בשמן. כמות השמן שנוצרה הייתה 12 לוגין, אבל הוא הספיק למשיחה של המשכן כולו, כליו, אהרן ובניו, כל שבעת ימי המלואים וכן כהנים גדולים ומלכים[1]. בנוסף, השמן עתיד להספיק לעתיד לבוא שנאמר: "שמן משחת קדש יהיה זה לי לדורותיכם"[2].

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 תלמוד בבלי, מסכת הוריות, דף י"א ע"ב
  2. ^ ספר שמות, פרק ל', פסוק ל"א


P judaism.svg
ערך זה עוסק במצוות הבאות מתוך תרי"ג מצוות: משיחת כהן גדול בשמן המשחה, איסור סיכה בשמן המשחה לזר ואיסור עשיית שמן המשחה לשימוש אישי. להרחבה על אחת מהן בתרי"ג מצוות במניין ספר החינוך, לחצו עליה.

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.