טיוטה:ניתוח חלופות
 |
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: ניסוח בלתי מובן, צורך בחלוקה לפסקאות ובקישורים פנימיים.
| |
ניתוח חלופות הוא בדיקה השוואתית של החלופות השונות. בדיקה זו יכולה להתחיל בהשוואה טכנית לפי כל רכיב או קבוצת רכיבים בעץ המערכת, בהמשך היא תתמקד בהשוואה לפי תועלות ואיכויות וסיכומה בהשוואה כוללת לפי עלות/תועלת. זו האחרונה פירושה בדיקה אם יש חלופה אחרת לבניית הרכיב (או אוסף רכיבים או המערכת כולה, כאמור) שהיא זולה יותר או שתועלתה גבוהה יותר או שניהם. ויש בניתוח חלופות בעיה מרכזית בניתוח חלופות. שניתוח מספר רב של חלופות עשוי לפגום ביכולת הפרויקט להתמקד בחלופה אחת סבירה בבחינת "האויב של הטוב הוא הטוב יותר". חלק בלתי נפרד מתהליך ניתוח חלופות הוא אפוא צמצום וסינון החלופות והעמדתן על המינימום ההכרחי.
שאלות ונקודות פיתוח[עריכת קוד מקור | עריכה]
לכל חלופה יש אחריו שאלה:
- לפתח את המערכת בטווח זמן קצר או לפזר את הפיתוח על פני מספר שנים?
- לבסס את המערכת על טכנולוגיה המוכרת בארגון אן על טכנולוגיה חדישה?
- ללכת על מערכת ריכוזית או מבוזרת?
- ליישם מנגנון אבטחת מידע מסוים לא?
שאלות (דילמות) אלה יכולות להיות בכל רמה שהיא: ברמה הטכנית, הטקטית, או גם ברמה האסטרטגית שהיא "מחוץ" למערכת עצמה. התשובות לשאלות אלה הן החלופות השונות לפתרון, או בקיצור החלופות. חלק חשוב מתהליך ניתוח החלופות הוא הבנת היחס בין השאלות לחלופות (התשובות לשאלות), בין השאלות לבין עצמן, וכתוצאה משני אלה גם היחס בין החלופות. המקרה הפשוט הוא שיש בפרויקט מספר שאלות מצומצם, אין תלות בין השאלות (ובין הפתרונות שלהן) ואי לכך ניתן לדון בחלופות לפתרון לכל שאלה לחוד. היחס בין שאלות לחלופות הוא (1:m) אחד לרבים. זהו המקרה של ניתוח חלופות מקומי. המקרה המורכב יותר הוא שיש מספר רב של שאלות, או שהשאלות אינן דיכוטומיות (יש תלות וקשר ביניהן) והיחס בין שאלות לחלופות הוא (m:m) רבים לרבים. כל חלופה עונה על מספר שאלות ולכל שאלה יש מספר חלופות לפתרון שלוקחות בחשבון לא רק אותה אלא גם את השאלות האחרות! זהו המקרה של ניתוח חלופות מקיף. הקשר בין שאלות לנקודות פתוחות הוא ישיר ופשוט (1:1) ובדרך כלל אלה מונחים זהים. לעיתים גם משתמשים במונח המשולב "שאלה פתוחה". כל נקודה פתוחה מקורה בשאלה וכל שאלה מעוררת נקודה פתוחה. ההבדל היחיד הוא שנקודה פתוחה קשורה באופן ברור לרכיב מסוים בעץ המערכת (x.98), בעוד ששאלה יכולה להיות קשורה עם מספר רכיבים. בכל מקרה, ברור שככל שיש במערכת יותר נקודות ושאלות פתוחות, תהיינה גם יותר חלופות. במילים אחרות, סגירה של כמה שיותר נקודות פתוחות מקדמת את הפרויקט ומפשטת את ניתוח החלופות. יש לזכור שהטיפול בנקודות הפתוחות הוא חלק בלתי נפרד משלבי האפיון והעיצוב ומהשיקופים המתבצעים בהם. הטיוטות השונות, בעיקר של מסמכי הייזום והאפיון, מקורן, בין השאר, בהתקדמות במתן התשובות לנקודות הפתוחות ובגיבוש פתרונות שונים, עד לקבלת מסמך המתאר חלופה אחת סבירה (להלן החלופה המרכזית). נקודות שנשארו פתוחות ולא נסגרו במהלך הטבעי של הפרויקט, מייצגות חלופות אמתיות שאותן יש לנתח בתהליך ניתוח חלופות לו מוקדש קיט זה. רישום ותיעוד הנקודות פתוחות במהלך אפיון המערכת הוא פעולה חשובה ביותר. לנקודות פתוחות מוקדש רכיב מיוחד בעץ המערכת - 98.X - שניתן להדביקו לכל רכיב או תת-רכיב בעץ כמוסבר להלן. גם הקריבה לרכיבי x.99 - נושאים ודרישות עתידיים - עשויה להקל מאוד. לעיתים קרובות, נקודה פתוחה היא למעשה "דרישה עתידית" שניתן לממשה ביחידת מסירה או מהדורה מאוחרת.
חלופות לוגיות וחלופות פיזיות[עריכת קוד מקור | עריכה]
- חלופות לוגיות המנסות לתת מענה לשאלה ברמה העקרונית והתפיסה של המערכת.
- חלופות פיזיות המציעות מימוש מעשי של החלופה הלוגית על ידי פתרון לרכיב או אוסף רכיבים בעץ המערכת.
תהליך ניתוח חלופות[עריכת קוד מקור | עריכה]
תהליך ניתוח החלופות על פי מפת"ח מורכב משישה שלבים:
- רישום סעיפי 98.X.
- איסוף ובירור השאלות.
- בדיקת תלויות: האם אפשר לבצע ניתוח חלופות מקומי?
- בניית (עץ) החלופות.
- ניתוח חלופות.
- תיעוד בנספח 98.
כללי אצבע לניתוח חלופות[עריכת קוד מקור | עריכה]
- גם כאשר קיימת חלופה אחת, יש לבצע ניתוח חלופות.
- אם זה לא פשוט, זה פשוט לא יהיה.
- מדיניות הארגון היא מרכיב משמעותי בהעלאת חלופות וניתוחן, ועם זאת יש להפעיל חשיבה ביקורתית.
- קודם מתודולוגיה (ותהליכים) ורק אחר כך כלי.
- פגישת kickoff תעזור לסנכרון בין הגורמים השונים המעורבים בניתוח החלופות, וכן תסייע בקבלת דעות נוספות וחלופות נוספות שלא נשקלו.
- מומלץ לשלב יותר מבודק אחד של החלופות.
- הזמני נהיה קבוע: התייחס בחשדנות לחלופות זמניות ופתרונות "כיבוי שריפות".