טיוטה:ספין דוקטורס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ספין דוקטורס
שם במה The Trucking Company (עד לעזיבתו של ג'ון פופר)
מוקד פעילות ניו יורק
תקופת הפעילות 1988–1999
2001
סוגה רוק אלטרנטיביפופ רוק•פאנק רוק
חברת תקליטים סוני מיוזיק אנטרטיינמנטאטלנטיק רקורדס•אפטאון רקורדס
https://www.spindoctors.com
חברים
כריס בארון
ארון קומס
אריק שינקמן
חברים לשעבר
מארק ווייט
ג'ון פופר
אנתוני קריזן
איוון נוויל
ערן טביב
קארל קרטר

ספין דוקטורס (Spin Doctors) היא להקת רוק אלטרנטיבי אמריקאית מהעיר ניו יורק, שידועה בעיקר ב2 להיטיה משנות ה-90 המוקדמות Two Princes וLittle Miss Can't Be Wrong שהגיעו למקומות ה-7 וה-17 במצעד הבילבורד הוט 100 בהתאמה. הלהקה מורכבת כיום מכריס בארון (סולן ראשי), אריק שינקמן (גיטרות וקולות) וארון קומס (תופים, בס ואורגן).

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקורה של הלהקה הוא בסוף שנות ה-80 בניו יורק, במקור כלהקה בשם Trucking Company. הלהקה כללה את הגיטריסט הקנדי אריק שינקמן, ההרמוניסט ג'ון פופר ומאוחר יותר הסולן כריס בארון, שהיה חברו של פופר מבית הספר התיכון בפרינסטון (ניו ג'רזי). פופר עזב את הפרויקט הצדדי הזה כדי להתמקד בהופעה המרכזית שלו עם Blues Traveller במשרה מלאה. עם שינוי השם ל-Spin Doctors, כמו גם הצטרפותם של ארון קומס כמתופף ומארק ווייט כנגן גיטרה בס, ההרכב הקלאסי התגבש ונוצר באביב 1989. הספין דוקטורס חתמו עם אפיק רקורדס/סוני מיוזיק אנטרטיינמנט A&R והמנהל פרנקי לרוקה ב-1990. הופעת הבכורה האפית של הלהקה לאלבום Up for Grabs...Live הוקלט בהופעה חיה במועדון הלילה Wetlands Preserve במנהטן תחתית, ושוחרר בינואר 1991. (בנובמבר 1992 הרצועות של המיני-אלבום ו עברו רימיקס והוסיפו הקלטות חיות נוספות כדי ליצור את האלבום Homebelly Groove...Live) Spin Doctors היו ידועים בהופעות החיות הארוכות במקצת שלהם, ולעיתים מתאפיינות אפילו יותר ממה שניכר במהדורות החיות שלהם. הם גם ביצעו לעיתים קרובות הופעות כפולות שהיו חימום לBlues Traveler עם חברים מ2 הלהקות שמתנגשים במעבר בין הסטים של ספין דוקטורס לאלה של בלוז טראוולרס. לספין דוקטורס יש שירים רבים מימי המועדונים המוקדמים שלהם שמעולם לא יצאו רשמית, אך נותרו מופצים באמצעות הקלטות קונצרטים. אלבום הבכורה של הלהקה Pocket Full of Kryptonite יצא לאור באוגוסט 1991. הלהקה המשיכה לנגן הופעות חיות נרחבות, וצברה מעריצים עממיים, מכיוון שהאלבום זכה בעיקר להתעלמות מסחרית. בקיץ של 1992, הלהקה יצאה לסיבוב הופעות עם ההרכב הראשון בפסטיבל הH.O.R.D.E. כשחלקה את הבמה עם להקות ג'אם כגון Widespread Panic, Blues Traveler ופיש (להקה). בקיץ הזה, להיט רדום "התעורר", כשתחנות הרדיו והMTV החלו לנגן את Little Miss Can't Be Wrong ואת Two Princes, עם קליפים שבוימו בידי הקולנוען ריץ' מוראי (שיביים גם מספר רב של הקליפים של הלהקה). האלבום הגיע למעמד של זהב בספטמבר 1992, ולאחר מכן קיבל דחיפה נוספת במכירות לאחר הופעת הלהקה בסאטרדיי נייט לייב באוקטובר 1992. סרטונים וסינגלים נוספים הופיעו בעקבות "What Time Is It", "How Could You Want Him (When You Know You Could Have Me?)", ו-"Jimmy Olsen's Blues". ביוני 1993 האלבום הגיע לפלטינה משולשת. בסופו של דבר, האלבום מכר מעל למיליון עותקים בארצות הברית ועוד חמישה מיליון מעבר לים, והגיע למקום השלישי במצעד האלבומים של בילבורד 200. "הפופולריות (שלהם) מבוססת על סגולות רוק&רול אוניברסליות" נכתב ברולינג סטון, ששמו את הלהקה בעטיפת הגיליון שלהם במהדורה של ה-7 בינואר 1993. "הדוקטורס לא מנסים לפלס שבילים חדשים. הם יודעים שהיינו בכיוון הזה עם הרולינג סטונז, קרטיס מייפיילד וכמה מאבני הבוחן האחרות שלהם. אבל ההוכחה - הרבה ממנה- היא במסיבה". הספין דוקטורס הופיעו ברחוב סומסום (ארצות הברית) (פרק 3450) כששרו גרסה מותאמת של "Two Princes" שהדגישה את חשיבות השיתוף בכיכובם של אלמו (רחוב סומסום), זואי וטלי (Telly). שיר נוסף ברחוב סומסום הציג גרסאות של חבובות של הלהקה שלהם בכיכובם של קונט וון קונט זואי ששרו את "Little Miss Count Along" שמבוסס על להיטה של הלהקה "Little Miss Can't be Wrong" שהתמקד בספירה. ב-1993, הם הקליטו קאברים של "Have You Ever Seen the Rain?", במקור של הקרידנס קלירווטר רבייבל, עבור הסרט פילדלפיה (סרט) ולשיר "Spanish Castle Magic" עבור האלבום "Stone Free: A Tribute to Jimi Hendrix". אלבום האולפן השני של הלהקה, "Turn It Upside Down", שיצא לאור ביוני 1994, לא זכה להצלחה מסחרית כמו Pocket Full of Kryptonite, למרות שמכר מיליון עותקים בארצות הברית ועוד מיליון ברחבי העולם. הסינגל השני "You Let Your Heart Go Too Fast" היה להיט צנוע (מספר 42 במצעד הפופ). הלהקה יצאה לסיבוב הופעות כותרות בן 3 חודשים, וניגנה בפני קהל גדול בפסטיבל וודסטוק של 1994 ופסטיבל גלסטונברי. זמן קצר לאחר שחרור האלבום "Turn It Upside Down" הגיטריסט המקורי אריק שינקמן עזב את הלהקה בספטמבר 1994 בהליכה מאחורי הקלעים בזמן הופעה בברקלי (קליפורניה) תוך שהוא ציין הבדלים מוזיקליים ואישיים, והתעייף מהדרך. שינקמן הוחלף בידי אנתוני קריזן. עם הגיטריסט החדש קריזן, הויאה הלהקה את האלבום "You've Got to Believe in Something" במאי 1996. הוא הפיק את הסינגל והסרטון "She Used to Be Mine". הם הופיעו בלייט שואו עם דייוויד לטרמן ועשו סיבוב הופעות, כשאיבן נוויל הצטרף ללהקה בקלידים. במהלך תקופה זו, תרמה הלהקה את שיר הנושא לעונות 2 ו-3 של תוכנית הטלוויזיה ספין סיטי. לאחר שסיבוב ההופעות הסתיים בסתיו 1996, קריזן עזב בסופו של דבר את הלהקה, מסיבות שנותרו עלומות יחסית ולא ידועות הוא הוחלף בידי המוזיקאי הישראלי ערן טביב אחריי שבחנו קרוב ל-200 מועמדים. האלבום You've Got to Believe in Something לא עמד במכירות האלבומים הקודמים, ונמכר ב-75,000 עותקים בלבד. הכישלון הפיל את הלהקה ב-1996.

סוף שנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1998, חתמה הלהקה עם אפטאון/יוניברסל מיוזיק גרופ ושחררה את האלבום "Here Comes the Bride" ביוני 1999. במהלך ההקלטה של ​​Here Comes the Bride, הבסיסט מארק ווייט עזב את הלהקה. את רצועות הבס באלבום סיים חבר הלהקה המקורי אהרון קומס. במהלך סיבוב ההופעות התומך של Here Comes the Bride, בארון איבד את קולו עקב צורה חריפה נדירה בשפתות הקול שגרם לשיתוק ופגיעה ביכולת שלו לדבר, שלא לדבר על לשיר. נאמר לו שיש לו סיכוי של 50:50 שיוכל לדבר או לשיר בצורב נורמלית שוב. הקלידן איוון נוויל לקח על עצמו את החובות הווקאליות לכמה תאריכים, אך בסופו של דבר הלהקה ביטלה את שארית סיבוב ההופעות שלה. קולו של בארון חזר אליו בתחילת שנת 2000 (קאמבק ראשון במרץ 2000) ואז הוא החל להופיע עם להקתו ועם Give Daddy Five. בארון לקח על עצמו את מה שהוא מכנה "חוויית כתיבת שירים של אמן", הלחין מנגינות עם ג'ון פופר מהבלוז טרוולרס ועם מנהל הBMI לשעבר ג'ף כהן. הלהקה נותרה לא פעילה כלהקה עד ספטמבר 2001, כשחדשות על סגירת מועדון הWetlands Preserve הגיעו, וגרמו לארבעת החברים המקוריים של הלהקה להתאחד מחדש. ב-7 בספטמבר 2001, ההרכב המקורי עלה לבמה בפעם הראשונה מאז 1994 כדי לנגן בWetlands. זה היה שבוע הסיום האחרון של המועדון. המופע המפורסם היה הצלחה גדולה עבור המעריצים והלהקה. הופעות מזדמנות הגיעו בשנים 2002 עד 2005, מה שהוביל בסופו של דבר לאלבום אולפן חדש לגמרי, Nice Talking to Me, שיצא ב-13 בספטמבר 2005.הסינגל "Can't Kick the Habit" נכלל פסקול של הסרט Grandma's Boy. הוא זכה לשידור רדיו מתון, יחד עם השירים "Margarita" ושיר הנושא "Nice Talking to Me". התקליט אמנם זכה לביקורות טובות,אך המעקב התגלה כקשה כאשר חברת התקליטים שהוציאה אותו נסגרה. ב-2008 המשיכה הלהקה לנגן בהופעות חיות חד פעמיות בארצות הברית ובאירופה. המתופף ארון קומס הוציא תקליט אינסטרומנטלי של כל היצירות שלו בשם Catskills Cry בהשתתפות הבסיסט טוני לוין והגיטריסט ביל דילון. ב-2009 הוציא בארון את תקליט הסולו Pancho and the Kid תחת חברת התקליטים Valley Entertainment. במהלך קיץ 2010, הוציא בארון את Songs from the Summer of Sangria. חמשת השירים במיני אלבום זה היו ההוצאה הרשמית הראשונה שלו עם להקתו The Time Bandits.

שנות ה-2010 ואילך[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2011, הלהקה חגגה 20 שנה ל-Pocket Full of Kryptonite עם סיבוב הופעות בבריטניה ובארצות הברית. Sony Legacy הוציאו מהדורה של יום השנה ה-20 עם חומרי בונוס ב-29 באוגוסט 2011. באפריל 2013 הוציאה הלהקה את If the River Was Whisky, אלבום האולפן השישי שלה. בינואר 2022 הלהקה פיטרה את הבסיסט הוותיק מארק ווייט לאחר 33 שנים בגלל סירובו לקבל את החיסון נגד מחלת נגיף קורונה 2019.

חברי הלהקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נוכחיים

  • כריס בארון - סולן וקולות רקע, נגינה מזדמנת בגיטרה אקוסטית (1988-1999, 2001-הווה).
  • אריק שינקמן - גיטרות, שירה מזדמנת וקולות רקע (1988–1994, 2001-הווה).
  • ארון קומס - תופים (1988-1999, 2001-הווה), קלידים (1988–1996, 2001-הווה), גיטרה בס (1999, 2022-הווה), גיטרות (1999).

חברים לשעבר[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מארק ווייט - גיטרה בס (1988-1998, 2001–2022).
  • ג'ון פופר - מפוחית פה (לפני שינוי השם לספין דוקטורס).
  • אנתוני קריזן - גיטרות, קולות רקע (1994–1996).
  • איוון נוויל - קלידים, קולות רקע (1996–1999).
  • ערן טביב - גיטרה, קולות רקע (1996–1999).
  • קארל קארטר - גיטרה בס (1998–1999).