מחלת נגיף קורונה 2019

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מחלת נגיף קורונה 2019
Symptoms of coronavirus disease 2019 3.0-he.svg
תסמיני המחלה
שמות נוספים COVID-19
שם בלועזית Coronavirus disease 2019
תחום מחלות זיהומיות עריכת הנתון בוויקינתונים
סיווג
שכיחות מידבקת מאוד
סיבות מגע עם אדם הנושא את הנגיף, טיפות רוק הנישאות באוויר
גורם SARS-CoV-2 עריכת הנתון בוויקינתונים
תסמינים שיעול, חום, קוצר נשימה
טיפול טיפול סימפטומטי וטיפול תומך
מניעה רחצת ידיים, הימנעות ממגע עם חשודים כחולים
סיבוכים דלקת ריאות, תסמונת מצוקה נשימתית חריפה (ARDS), אי-ספיקת כליות
קישורים ומאגרי מידע
eMedicine 2500114 עריכת הנתון בוויקינתונים
MeSH C000657245
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

מחלת נגיף קורונה 2019 (ידועה גם בשם מחלת הקורונה; באנגלית: Coronavirus disease 2019 ובקיצור COVID-19, קרי קוֹבִיד-19) היא מחלה זיהומית הפוגעת בבני אדם ונגרמת על ידי הנגיף SARS-CoV-2, מתת-משפחת נגיפי קורונה. תסמיני המחלה דומים לתסמיני השפעת והם כוללים חום, שיעול ובעיקר בעיות בדרכי הנשימה (דוגמת קוצר נשימה וקשיי נשימה). במקרים מסוימים המחלה עלולה להוביל לדלקת ריאות קשה, אי ספיקה נשימתית, אי ספיקת כליות ואף למוות[1]. המחלה התפרצה לראשונה בווהאן, בירת מחוז חוביי שבסין בשנת 2019.

הממצאים מראים שתסמיני המחלה יופיעו תוך חמישה ימים ולרוב עד 14 יום (ובאחוז בודד של המקרים, אף מאוחר יותר). לפי ההערכות, נשאי המחלה מעבירים את הנגיף טרם הופעת התסמינים.

גורם

אילוסטרציה של הנגיף SARS-CoV-2
Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – SARS-CoV-2

גורם המחלה הוא הנגיף Severe acute respiratory syndrome coronavirus 2 (בקיצור SARS-CoV-2) ושוער שהוא עבר לראשונה לבני אדם מעטלפים, נחשים ואף פרטים מסוימים של פנגולין סיני אשר נמכרו בשוק הדגים בווהאן באופן לא חוקי, בו נמכרים מלבד דגים, גם בעלי חיים רבים נוספים[2][3]. הנגיף עובר מאדם לאדם דרך שיעול, התעטשות, הפרשות גוף או מגע. הנגיף עובר גם במגע לא ישיר, כאשר נשא נוגע בחפץ, אדם בריא שייגע באותו החפץ יכול להידבק גם הוא[1].

תסמינים

תקופת הדגירה של הנגיף, במהלכה לא מופיעים תסמינים, היא בעלת שונות מסוימת. החציון הוא 5.1 ימים אך התקופה יכולה לנוע בין יומיים ל-14 יום (99% מהמקרים).[4] במהלך תקופה זו הנשא יכול להדביק אחרים. במיעוטם של המקרים, כאחוז אחד, יתגלו סימפטומים לאחר 14 יום.

תסמיני המחלה מתבטאים בעיקר במערכת הנשימה העליונה (שיעול, קוצר נשימה, קשיי נשימה, הצטננות, וחום) ובמערכת העיכול (שלשולים וכאבי בטן). לתסמינים האלה עלולים להתלוות כאבי שרירים. במקרים חמורים עלולות להתפתח דלקת ריאות, אי ספיקה נשימתית ואי ספיקת כליות אשר יכולים להביא למוות[5][1].

כן דווח על אובדן זמני של תחושת טעם וריח[6].

תסמין אפשרי נוסף שדווח וטרם אומת הוא הופעת אודם בגלגל העין עקב דלקת הלחמית[7].

התפרצות

אנימציה המציגה את התפשטות המחלה על פי מקרים שאושרו רשמית מאז 12 בינואר 2020
Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – מגפת הקורונה (2019–2020)

המחלה התפרצה לראשונה בסוף שנת 2019 בווהאן, בירת מחוז חוביי שבסין, ומשם נפוצה לעשרות מדינות ברחבי העולם. בדצמבר 2019 לי וונליאנג חשף את התפרצות הנגיף אך השלטונות הסיניים הכחישו זאת. התכחשות הממשל והתמהמהות במיגור הנגיף הניחה לו להתפשט בסין וממנה לעולם. לפי ארגון הבריאות העולמי, נכון ל־25 במרץ 2020, אובחנו בוודאות למעלה מ-400,000 חולים במחלה ב-184 מדינות, מהם יותר מ-80,000 בסין. יותר מ-19,611 בני אדם נפטרו מהמחלה[5].

בישראל
Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – התפרצות נגיף הקורונה בישראל

מסוף ינואר 2020 הפיץ משרד הבריאות הנחיות ראשונות בנושא הנגיף והודיע כי יש להימנע מטיסות לא הכרחיות למחוז חוביי שבסין. מאז עודכנו הנחיות משרד הבריאות מספר פעמים[8]. ב-27 בפברואר 2020 התגלה מקרה ראשון של חולה קורונה בישראל, אשר חזר מאיטליה 4 ימים קודם לכן, יום לאחר מכן נתגלתה ההדבקה הראשונה בישראל כשאשתו של אותו אדם נדבקה ממנו. באותו היום הודיע שר הפנים אריה דרעי על איסור כניסה לישראל לתיירים איטלקים. ב-5 במרץ הוטל סגר על העיר בית לחם על ידי שר הביטחון נפתלי בנט בעקבות כמה מקרים שנתגלו שם. נכון ל-18 במרץ, בישראל ישנם 427 אנשים שאובחנו כחולים בנגיף ועוד עשרות אלפי אנשים הנמצאים בבידוד בית בהתאם להנחיות משרד הבריאות. נוסף על כך, נאסרה התקהלות של יותר מעשרה אנשים[9], נסגרו האוניברסיטאות ובתי הספר וצומצמו הטיסות מישראל ואליה[10].

עד 28 במרץ נספרו בישראל 15 מתים, כ-4,247 נדבקים מאומתים ועוד כ-45,000 מבודדים.

אבחון המחלה

אבחון המחלה מתבצע באמצעות לקיחת דגימה מהנבדק. הדגימה יכולה להיות נוזלי גוף שנלקחו מרקמות מערכת הנשימה כמו ליחה או כיח, או לחלופין מאזורים בדרכי הנשימה העליונות כמו ריריות האף והגרון. הדגימות נאספות באמצעות מָטוֹש סטרילי. מדגימות אלו מפיקים את החומר הגנטי. לווירוס הקורונה יש מטען גנטי הנשמר בצורת RNA. צורה זו אינה יציבה ונוטה להתפרק, לכן בשלב ראשוני יש להשתמש באנזים על מנת לבצע שעתוק הפוך, תהליך אשר הופך מולקולות RNA ל-DNA. לאחר מכן מתבצע שימוש בשיטת rRT-PCR. בשיטה זו מתבצע הגברה של ה-DNA על פי מקטע DNA קטן הנקרא תחל אשר נוצר על פי הגנום של הנגיף[11]. אם אכן יש DNA המכיל את הרצפים המתאימים לתחל הוא יוגבר כאשר תוכנס הדגימה למכשיר ה-PCR. בנוסף להגברה בשיטה זו נפלט אור כאשר נוצרות מולקולות DNA דו גדיליות חדשות דבר המשפר את הדיוק שבספירת מספר מולקולות ה-DNA[12]. שיטת אבחון זו סובלת מסטייה של 3%, כלומר 3% מהנבדקים אשר נושאים את הנגיף ימצאו שליליים[13].

בנוסף לשיטה זו ישנה שיטה המתבססת על CT אשר ככל הנראה בעלת דיוק רב יותר. עם זאת שיטת ה-CT יקרה לאין ערוך ומצריכה שימוש ברדיולוגים מומחים על מנת לנתח את תוצאות הבדיקה[13].

במרץ 2020 הודיעה חברת ביומדומיקס (BioMedomics) האמריקאית על פיתוח ערכת בדיקה המספקת תוך 15 דקות תשובה האם הנבדק חולה[14].

מניעה וטיפול

למניעה מהדבקה בנגיף ה-SARS-CoV-2, ארגון הבריאות העולמי המליץ על רחצת ידיים נכונה עם מים וסבון, היגיינה בשיעול והתעטשות לשקע המרפק כחלק מהיגיינת הפה, והישמרות מתחלואה נשימתית כגון הצטננות ושיעול על ידי הימנעות ממגע וחשיפה לאנשים בעלי תחלואה נשימתית[15][16][17].

בנוסף ארגון הבריאות העולמי פרסם[18] שאין חשש להידבקות בנגיף באמצעות קבלת חבילה, שאין עדויות להידבקות של חיות מחמד (אך מומלץ לרחוץ ידיים לאחר מגע איתם) בנגיף, שחיסון נגד דלקת ריאות לא מתאים למניעת SARS-CoV-2, ששטיפת האף או שימוש בשטיפת פה אינם יעילים למניעת הדבקה בנגיף, ששימוש בשום או בשמן שומשום אינם מועילים למניעת המחלה.

קיימים חילוקי דעות האם טיפול במשככי כאבים המכילים איבופרופן מחמיר את תסמיני הזיהום. רשויות הבריאות באירופה ממליצות על טיפול בפארצטמול כקו הטיפול הראשון[19].

פיתוח חיסונים

חברות פרמצבטיקה וגופי מחקר נרתמו למאמץ למציאת חיסון לקורונה[20], אך ההערכה של ארגון הבריאות העולמי היא שפיתוח חיסון יארך שנה ואף יותר[21].

בינואר 2020 פורסם שהמכונים הלאומיים לבריאות (NIH) מקווים להתחיל ניסויים קליניים לחיסון פוטנציאלי בחודש אפריל[22].

בשבוע האחרון של פברואר 2020 פורסם שחיסון מבוסס mRNA של חברת מודרנה (אנ') נשלח לשלב הניסויים הקליניים הראשון[23].

תרופות וטיפולים נוספים

בניסוי קליני לטיפול בחולים משמשות תרופות אחדות:[24]

בעקבות ממצאים של עליה בולטת ברמת הפריטין אצל חולה במחלה, דבר שמעיד על מצב דלקתי קיצוני (סערת ציטוקינים, הפרשה מוגברת של ציטוקינים דלקתיים), הציע פרופסור יהודה שינפלד, לטפל ב-IVIG (אימונוגלובולינים) שייוצר מדמם של חולים במחלה, פיתוח דומה סייע בעבר בהורדת אחוזי התמותה במקרים של הפרשה מוגברת של ציטוקינים דלקתיים[33].

ראו גם

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מחלת נגיף קורונה 2019 בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ 1 2 3 מערכת וואלה! בריאות‏, מה הדרך הטובה ביותר להגן על עצמנו מנגיף הקורונה?, באתר וואלה! NEWS‏, 23 בפברואר 2020
  2. ^ ד"ר דרור בר ניר, ‏מהו נגיף הקורונה ומדוע הוא מסוכן, באתר "הידען", 27 בינואר 2020
  3. ^ רועי ברק, ‏האם מקור הנגיף בנחש, ולמה בני 40 צריכים לחשוש מהידבקות: שאלות ותשובות על נגיף הקורונה המסתורי והקטלני, באתר גלובס
  4. ^ https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/32150748
  5. ^ 1 2 וירוס הקורונה: מידע ועדכונים שוטפים באתר שירותי בריאות כללית
  6. ^ אסף אוני, ‏וירולוג גרמני טוען שאיתר סימפטום חדש של נגיף הקורונה, באתר גלובס
  7. ^ מערכת וואלה! בריאות‏, את זה לא ראינו: התסמין המוזר של נגיף הקורונה, באתר וואלה! NEWS‏, 26 במרץ 2020
  8. ^ הערך "הנחיות להתמודדות עם תחלואה מנגיף קורונה החדש - מעודכן ליום 5.3.20 - עדכון 9 - חוזר משרד הבריאות", באתר ויקירפואה עדכון מ-5 במרץ 2020
  9. ^ סיון חילאי, קורונה בישראל: האם אתם צריכים להיכנס לבידוד? מפת המקומות הנגועים, באתר ynet, 13 במרץ 2020
  10. ^ כתבי גלובס, ‏נסגרה סופית התיירות הנכנסת לישראל: 5000 עובדים הוצאו לחל"ת או פוטרו, באתר גלובס
  11. ^ איך מאבחנים קורונה, במדור "שאל את המומחה" באתר של מכון דוידסון לחינוך מדעי
  12. ^ מה ההבדל בין PCR ל-real time PCR, במדור "מאגר המדע" באתר של מכון דוידסון לחינוך מדעי
  13. ^ 1 2 Xie, X., Zhong, Z., Zhao, W., Zheng, C., Wang, F., & Liu, J. (2020). Chest CT for typical 2019-nCoV pneumonia: relationship to negative RT-PCR testing. Radiology, 200343.
  14. ^ COVID-19 IgM/IgG Rapid Test, באתר BioMedomics
    איתי גל, פריצת דרך: בדיקת קורונה מהירה - התשובה תוך 15 דקות, באתר ynet, 13 במרץ 2020
  15. ^ אסף גולן, ‏הזמנתי כרטיס טיסה לסין - האם לבטל? כל מה שרציתם לדעת על התפרצות וירוס הקורונה, באתר ישראל היום, 22 בינואר 2020
  16. ^ דפנה איזברוך, ‏טיפול מונע, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 24 בינואר 2020
  17. ^ ד"ר עידן גורן‏, כל מה שאתם חייבים לדעת על הווירוס שמפחיד את העולם, באתר וואלה! NEWS‏, 24 בינואר 2020
  18. ^ Novel Coronavirus (2019-nCoV) advice for the public: Myth busters, באתר ארגון הבריאות העולמי
  19. ^ שימוש בתרופות המכילות איבופרופן והחמרה לכאורה בתסמיני מחלת קורונה, באתר משרד הבריאות
  20. ^ גלי וינרב, ‏חיסון לקורונה באופק? החברות שכדאי לעקוב אחרי הפיתוחים שלהן, באתר גלובס, 10 במרץ 2020
  21. ^ James Gallagher, Coronavirus: How close are we to a vaccine?, BBC, 5 March 2020
  22. ^ Scientists race to develop vaccine to deadly China coronavirus
  23. ^ Moderna Ships mRNA Vaccine Against Novel Coronavirus (mRNA-1273) for Phase 1 Study
  24. ^ שרה פוריה, תרופה או חיסון לקורונה — כמה זה קרוב?, באתר הארץ, 12 במרץ 2020
  25. ^ Ed Silverman, AbbVie waives all worldwide restrictions on making generic copies of its Kaletra HIV pill, STAT, March 23, 2020
  26. ^ איתי גל, זו התרופה הניסיונית שמקבל חולה הקורונה המאושפז בביה"ח פוריה, באתר ynet, 6 במרץ 2020
  27. ^ https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC5551389
  28. ^ נעם ברקן, ציפי שמילוביץ, מומחים: זו התרופה שהיא תקוותם של חולי הקורונה, באתר ynet, 11 במרץ 2020
    רוני לינדר, תרופה לקורונה? הטיפול שהביא לתפנית במצבו של הנהג החולה, באתר TheMarker‏, 13 במרץ 2020
  29. ^ BRIEF-Corrected-Zhejiang Hisun Pharma gets approval for clinical trial to test flu drug Favipiravir for pneumonia caused by new coronavirus. Reuters Healthcare, February 16, 2020.
  30. ^ NHK World News ‘China: Avigan effective in tackling coronavirus’
  31. ^ Huaxia. "Favipiravir shows good clinical efficacy in treating COVID-19: official." Xinhuanet.com, 17 March 2020
  32. ^ Investigational COVID-19 Convalescent Plasma - Emergency INDs באתר ה-FDA
  33. ^ פרופ' יהודה שינפלד, בדיקת דם אחת יוצאת דופן בנפגעי קורונה קשים עשויה להוביל לטיפול המתאים, 24 במרץ 2020, באתר doctorsonly
מגפת הקורונה (2019–2020)
קורונה
SARS-CoV-2 (נגיף)COVID-19 (מחלה)
ציר זמן
2019 (נובמבר–דצמבר) • 2020 (ינואר • פברואר • מרץ • אפריל)
מיקומים
אפריקה אוגנדהאלג'יריהאנגולהאסוואטיניאריתריאהאתיופיהבורקינה פאסובניןגאנהגבוןג'יבוטיגינאהגינאה המשווניתגמביהדרום אפריקההרפובליקה הדמוקרטית של קונגוהרפובליקה המרכז-אפריקאיתהרפובליקה של קונגוזימבבואהזמביהחוף השנהבטוגוטנזניהכף ורדהליבריהמאוריטניהמאוריציוסמדגסקרמוזמביקמיוטמצריםמרוקוניגריהניז'רנמיביהסודאןסומליהסיישלסנגלצ'אדקמרוןקניהראוניוןרואנדהתוניסיה
אסיה אוזבקיסטןאזרבייג'ןאיחוד האמירויות הערביותאינדונזיהאיראןאפגניסטןארמניהבהוטןבחרייןבנגלדשברונייגאורגיההאיים המלדיבייםהודו (אוטר פרדשמהאראשטרהפנג'אבקרלהקרנאטקה) • הונג קונגהפיליפינים (מטרו מנילה) • הרשות הפלסטיניתוייטנאםטאיוואןטורקיהיפןירדןישראלכוויתלבנוןמונגוליהמלזיה (סבהסלנגורסראוואק) • מזרח טימורמיאנמרמקאונפאלסוריהסין (חובייחנאןסצ'ואןשנחאי) • סינגפורסרי לנקהעומאןעיראקערב הסעודיתפקיסטןקוריאה הדרומיתקוריאה הצפוניתקזחסטןקטרקירגיזסטןקמבודיהקפריסין (צפון קפריסין) • תאילנד
אירופה אוסטריהאוקראינהאיטליהאיסלנדאירלנדאלבניהאנדורהאסטוניהבולגריהבוסניה והרצגובינהבלארוסבלגיהגרמניה (נורדריין-וסטפאליה) • דנמרק (איי פארו) • הולנדהממלכה המאוחדת (אקרוטירי ודקליהגיברלטרג'רזיגרנזיהאי מאןלונדוןסקוטלנדצפון אירלנד) • הונגריהיווןלוקסמבורגלטביהליטאליכטנשטייןמולדובהמונטנגרומונקומלטהמקדוניה הצפוניתנורווגיהסלובניהסלובקיהסן מרינוספרד (האיים הקנריים) • סרביהפוליןפורטוגלפינלנד (אולנד) • צ'כיהצרפתקוסובוקריית הוותיקןקרואטיהרומניהרוסיהשוודיהשווייץ
אמריקה הצפונית איי בהאמהאיי קיימןאל סלוודוראנטיגואה וברבודהארובהברבדוסברמודהגואטמלהג'מייקהגרינלנדדומיניקההאיטיהונדורסהרפובליקה הדומיניקניתטרינידד וטובגומקסיקומרטיניקניקרגואהסן ברתלמיסן מרטיןסנט וינסנט והגרנדיניםסנט לוסיהסנט מארטןפנמהקובהקוסטה ריקהקוראסאוקנדה (אונטריואלברטהניו ברנזוויקקוויבקקולומביה הבריטית)
אמריקה הדרומית אורוגוואיאקוודורארגנטינהבוליביהברזילגיאנהגיאנה הצרפתיתונצואלהסורינאםפרגוואיפרוצ'ילהקולומביה
אוקיאניה אוסטרליהגואםונואטוטונגהנאורוניו זילנדסמואהפולינזיה הצרפתיתפיג'יפפואה גינאה החדשהקלדוניה החדשה
ספינות בינלאומיות אוניות תענוגות (ברמרגרנד פרינססדיימונד פרינססווסטרדאםוורלד דריםרובי פרינססריבר אנאנוקט)
הסגרים ‏ אוסטריה (טירול) • איטליה • ארגנטינה • דנמרק • הפיליפינים (לוזון) • הרפובליקה העממית של סין (חוביי) • מלזיה • ספרד
מוסדות ומרכזים רפואיים
מרכזים לבקרת מחלות אינדונזיהאירופהארצות הבריתהודוהרפובליקה העממית של סיןמלזיהקוריאה הדרומיתרוסיה
בתי חולים וערכים קשורים בית החולים המרכזי של ווהאןבית החולים חוושנשאןבית החולים ליישנשאןהמרכז הרפואי האזורי דבי מאונטייןהתמוטטות מלון שינג'יה אקספרס
ארגונים ארגון הבריאות העולמיהמכון הלאומי לווירולוגיהמכון ווהאן לווירולוגיהמשרד הבריאותמשרד הבריאות של רוסיההמרכז המדעי הממלכתי לווירולוגיה וביוטכנולוגיהנציבות הבריאות הלאומית של סיןהסוכנות לבריאות הציבור (שוודיה)
נושאים
בעיות והגבלות זכויות האדםחירום בריאות הציבור בדאגה הבינלאומיתמגבלת נסיעותמידע שגויפינוייםתגובות מקומיות
מניעה וטיפול בדיקת מחלותמחקר חיסוניםמחקר טיפולי
השפעה חברתית-כלכלית אירוויזיוןביטולי אירועיםדתהשפעה פיננסית (התרסקות שוק המניותמלחמת מחירי הנפט) • חינוךספורט (אולימפיאדת טוקיו 2020) • מוזיקהפוליטיקהקולנועתעופהשנאת זרים וגזענות
אישים
אנשי מקצוע בתחום הרפואה / מפיצים איי פןליו וןלי ונליאנגקורונה רינטואןשיי לינקה
חוקרים גואן ייג'ונג נאנשאןג'ורג' פ. גאוזנג גואנגוואנג גואנגפהיואן קוווק-יונגכריסטיאן דרוסטןלי לאנג'ואןניל פרגוסוןשי ז'נגלי
בעלי תפקידים טדרוס אדהנום גברייזוס (יו"ר ארגון הבריאות העולמי)מייקל ג'יי ראיין (מנכ"ל תוכנית חירום הבריאות של ארגון הבריאות העולמי)מריה ואן קירשובה (האחראית הטכנית על תגובת התפרצות נגיף הקורונה)נעמיצ'י סוזוקי (מושל הוקאידו)סטלה קיריאקידס (נציבת האיחוד האירופי לבטיחות ובטיחות מזון)
אחרים טטיאנה גוליקובהלי זהואהמשה בר סימן טובצ'ן צ'יושיקנטרו איווטה

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.