מחלת נגיף קורונה 2019

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מחלת נגיף קורונה 2019
Symptoms of coronavirus disease 2019 4.0-he.svg
תסמיני המחלה
שמות נוספים COVID-19
שם בלועזית Coronavirus disease 2019
תחום מחלות זיהומיות עריכת הנתון בוויקינתונים
שכיחות מידבקת מאוד
סיבות מגע עם אדם הנושא את הנגיף, טיפות רוק הנישאות באוויר
גורם SARS-CoV-2 עריכת הנתון בוויקינתונים
גורמי סיכון יתר לחץ דם, השמנת יתר חולנית, סוכרת, מחלת לב כלילית, כשל חיסוני, היפרכולסטרולמיה, מחלת ריאות חסימתית כרונית, מחלה אוטואימונית, היפרגליקמיה, מצב קצרתי, עישון, אסתמה עריכת הנתון בוויקינתונים
תסמינים שיעול, חום, קוצר נשימה
טיפול טיפול סימפטומטי וטיפול תומך
מניעה רחצת ידיים, ריחוק חברתי, מסכה רפואית
סיבוכים דלקת ריאות, תסמונת מצוקה נשימתית חריפה (ARDS), אי-ספיקת כליות, סערת ציטוקינים, אלח דם, נזק מוחי, דלקת המוח, פסיכוזה, דליריום
קישורים ומאגרי מידע
InfoMed וירוס הקורונה SARS-CoV-2
eMedicine 2500114 עריכת הנתון בוויקינתונים
MeSH C000657245
סיווגים
ICD-10 U07.1, U07.2 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

מחלת נגיף קורונה 2019 (ידועה גם בשם מחלת הקורונה; באנגלית: Coronavirus disease 2019 ובקיצור COVID-19, קרי: קוֹבִיד־19) היא מחלה זיהומית הפוגעת בבני אדם ונגרמת על ידי הנגיף SARS-CoV-2, מתת-משפחת נגיפי קורונה. תסמיני המחלה כוללים חום, שיעול ובעיקר בעיות בדרכי הנשימה (דוגמת קוצר נשימה וקשיי נשימה). במקרים מסוימים המחלה עלולה להוביל לדלקת ריאות קשה, תסמונת מצוקה נשימתית חריפה, אי ספיקה נשימתית, אי ספיקת כליות ואף למוות[1]. המחלה התפרצה לראשונה בווהאן, בירת מחוז חוביי שבסין בשנת 2019.

הממצאים מראים שתסמיני המחלה יופיעו תוך חמישה ימים ולרוב עד 14 יום (ובאחוז בודד של המקרים, אף מאוחר יותר). לפי ההערכות, נשאי המחלה מעבירים את הנגיף טרם הופעת התסמינים. מחקר שהתפרסם בחודש מרץ ב-Lancet קובע כי הנגיף נשאר בגוף הנדבקים לתקופה של מעל לחודש[2][3]. מדובר במחלה חדשה שהמחקר עליה בעיצומו[4].

גורם[עריכת קוד מקור | עריכה]

אילוסטרציה של הנגיף SARS-CoV-2
Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – SARS-CoV-2

גורם המחלה הוא הנגיף Severe acute respiratory syndrome coronavirus 2 (בקיצור SARS-CoV-2) ומשערים שהוא עבר לראשונה לבני אדם מעטלפים, נחשים ואף פרטים מסוימים של פנגולין סיני שנמצאו בשוק רטוב בווהאן בו נמכרו באופן לא חוקי בעלי חיים רבים[5][6]. הנגיף עובר מאדם לאדם באמצעות נתז נשימתי המועבר דרך שיעול, התעטשות, הפרשות גוף או מגע. הנגיף עובר גם במגע לא ישיר - אדם בריא עלול להידבק אם הוא נוגע בחפץ שנשא נגע בו[1].

ישנן עדויות על בעלי חיים ספורים שנדבקו מהנגיף, אולם ככל הנראה אלה אינם מסוגלים להעבירו לבני האדם[7].

תסמינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תקופת הדגירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תקופת הדגירה של הנגיף, במהלכה לא מופיעים תסמינים, היא בעלת שונות מסוימת. החציון הוא 5.1 ימים אך התקופה יכולה לנוע בין יומיים ל-14 יום (99% מהמקרים).[8] במהלך תקופה זו הנשא יכול להדביק אחרים. במיעוטם של המקרים, כאחוז אחד, יתגלו תסמינים לאחר 14 יום. חלק לא יפתחו תסמינים גם אחרי 14 הימים[9]. תקופת ההדבקה של חולים במהלך תקופת הדגירה היא כ-48 שעות שלפני הופעת תסמינים אך התסמינים אינם ספציפיים, ומועד הופעתם קשה לקביעה[10]. אחר כך, הם ממשיכים להדביק[11]. הזמן מהדבקות חולים עד ההידרדרות של חלקם למצב בינוני-קשה הוא כ-3 שבועות[12].

יש חולים עם תסמינים מורגשים וחולים עם תסמינים לא מורגשים. זאת בנוסף לאסימפטומטיים, אנשים מסוימים שנדבקו בנגיף, ככל הנראה לא פיתחו אפילו תסמינים קלים, והחלימו. השימוש היומיומי במונח אסימפטומטיים כולל בתוכו את כל המודבקים שאין להם תסמינים בולטים, או שעוד לא פיתחו כאלה[11].

תסמינים במערכות הנשימה והעיכול[עריכת קוד מקור | עריכה]

תסמיני המחלה מתבטאים בעיקר במערכת הנשימה העליונה (שיעול, קוצר נשימה, קשיי נשימה, הצטננות, וחום) ובמערכת העיכול (שלשולים וכאבי בטן)[13]. לתסמינים האלה עלולים להתלוות כאבי שרירים. במקרים חמורים עלולות להתפתח דלקת ריאות ואי ספיקה נשימתית[14].

פגיעה במערכת ההובלה והמוח[עריכת קוד מקור | עריכה]

חלק מהתסמינים כוללים פגיעה במערכות הלב וכלי הדם[15][16], ירידה תפקודית וקוגניטיבית לאחר אשפוז ממושך והתפתחות חרדה ודיכאון[17]. בנוסף חולים מסוימים עלולים לעבור שבץ מוחי, דלקת קרום המוח ותסמינים מוחיים נוספים[18]. דווח שחלק מהמאושפזים סבלו מהזיות. התופעה, המכונה "מצב בלבולי חריף", עלולה לגרום לדיכאון ולהאריך את תהליך ההחלמה[19].

בכמה מקרים נמצא שצעירים עלולים לפתח זמן מה לאחר ההידבקות בנגיף תסמונת דלקתית רב-מערכתית דמוית מחלת קווסאקי הכוללת בין השאר תסמיני פריחה, פגיעה בשריר הלב, כאבי ראש וקרישי דם[20][21]. כן דווח על אובדן זמני של תחושת טעם וריח[22]. בנוסף, תיתכן תחושת עקצוץ בגוף[23].

תסמינים נוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחלק מהחולים דווח על הופעת אודם בגלגל העין עקב דלקת הלחמית[24]. סיבוך נוסף שנמצא הוא אי-ספיקת כליות.

דווח שחלק מהמחלימים המשיכו לחוות תסמינים פיזיים כמו חולשה, כאבי שרירים ושינויים בחוש הטעם.[25]בקרב גברים עלולה להיות פגיעה בפוריות[26].

בקרב נשים הרות קיים סיכון מוגבר ללידה מוקדמת ולפגיעה בעובר[27].

בנוסף, נצפו פצעונים בבהונות הרגליים[28].

חלק מהחולים היו צריכים להתמודד עם תסמינים ותופעות לוואי גם אחרי ההבראה: תסמינים פיזיים כמו חולשה, כאבים ושינויים בחוש הטעם, כמו גם השלכות נפשיות[29][30]. מכונה "קורונה כרונית", "פוסט־קורונה" או באנגלית — Long Covid.

התפרצות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אנימציה המציגה את התפשטות המחלה מאז 12 בינואר 2020, על פי מקרים שאושרו רשמית.
Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – מגפת הקורונה

המחלה התפרצה לראשונה בסוף שנת 2019 בווהאן, בירת מחוז חוביי שבסין, ומשם נפוצה לעשרות מדינות ברחבי העולם. בדצמבר 2019 לי וונליאנג חשף את התפרצות הנגיף אך השלטונות הסיניים הכחישו זאת. התכחשות הממשל והתמהמהות במיגור הנגיף הניחה לו להתפשט בסין וממנה לעולם. על פי נתוני ארגון הבריאות העולמי, (נכון ל־13 באוקטובר 2020)[31] אובחנו:

  • מקרי הדבקה מאומתים: כ־37,704,153
  • תמותה: 1,079,029 מתו במצטבר בכל העולם

אבחון המחלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – בדיקת קורונה

ישנן כמה אפשרויות לאבחון חולים במחלה:

  • בדיקת PCR - מאתרת את נוכחות הנגיף בגוף
  • בדיקה סרולוגית - מאתרת נוכחות נוגדנים המיוצרים בתגובה לזיהום

אפשרות נוספת לאבחון היא באמצעות ניתוח רדיולוגי של בדיקת דימות.

בדיקת PCR[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבדיקה מתבצעת באמצעות לקיחת דגימה מהנבדק. הדגימה יכולה להיות נוזלי גוף שנלקחו מרקמות מערכת הנשימה כמו ליחה או כיח, או לחלופין מאזורים בדרכי הנשימה העליונות כמו ריריות האף והגרון. הדגימות נאספות באמצעות מָטוֹש סטרילי.

מדגימות אלו מפיקים את החומר הגנטי. לווירוס הקורונה יש מטען גנטי הנשמר בצורת RNA. צורה זו אינה יציבה ונוטה להתפרק, לכן בשלב ראשוני יש להשתמש באנזים על מנת לבצע שעתוק הפוך, תהליך אשר הופך מולקולות RNA ל-DNA. לאחר מכן מתבצע שימוש בשיטת rRT-PCR. בשיטה זו מתבצע הגברה של ה-DNA על פי מקטע DNA קטן הנקרא תחל אשר נוצר על פי הגנום של הנגיף[32]. אם אכן יש DNA המכיל את הרצפים המתאימים לתחל הוא יוגבר כאשר תוכנס הדגימה למכשיר ה-PCR. בנוסף להגברה בשיטה זו נפלט אור כאשר נוצרות מולקולות DNA דו גדיליות חדשות דבר המשפר את הדיוק שבספירת מספר מולקולות ה-DNA[33]. שיטת אבחון זו סובלת מסטייה של 3%, כלומר 3% מהנבדקים אשר נושאים את הנגיף ימצאו שליליים[34], או בניסוח אחר-תתקבל תוצאת "False Negative".

בדיקה סרולוגית[עריכת קוד מקור | עריכה]

חלק מתגובת מערכת החיסון לזיהום הוא ייצור נוגדנים הכוללים IgM ו-IgG. על פי ה-FDA, נוגדנים מסוג IgM ל-SARS-CoV-2 ניתנים בדרך כלל לזיהוי מספר ימים לאחר ההדבקה הראשונית (אך עדיין אין מידע ברור על רמת הנוגדנים).[35] נוגדני IgG לנגיף ניתנים לזיהוי בדרך כלל בין 10–14 יום לאחר ההדבקה (ייתכן זיהוי מוקדם יותר) ולרוב מגיעים לשיא כ-28 יום לאחר הופעת הזיהום[36].[37]

אבחון באמצעות דימות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנוסף לשיטה זו ישנה שיטה המתבססת על CT אשר ככל הנראה בעלת דיוק רב יותר. עם זאת שיטת ה-CT יקרה לאין ערוך ומצריכה שימוש ברדיולוגים מומחים על מנת לנתח את תוצאות הבדיקה[34].

מניעה וטיפול[עריכת קוד מקור | עריכה]

למניעה מהדבקה בנגיף ה-SARS-CoV-2, ארגון הבריאות העולמי המליץ על:

בנוסף ארגון הבריאות העולמי פרסם[41] מספר דברים: אין חשש להידבקות בנגיף באמצעות קבלת חבילה מסין או מאזור נגוע, אין עדויות להידבקות של חיות מחמד בנגיף (אך מומלץ לרחוץ ידיים לאחר מגע איתם), חיסון נגד דלקת ריאות לא מתאים למניעת SARS-CoV-2, שטיפת האף או שימוש בשטיפת פה אינם יעילים למניעת הדבקה בנגיף, שימוש בשום או בשמן שומשום אינם מועילים למניעת המחלה.

קיימים חילוקי דעות האם טיפול במשככי כאבים המכילים איבופרופן מחמיר את תסמיני הזיהום. רשויות הבריאות באירופה ממליצות על טיפול בפארצטמול כקו הטיפול הראשון[42].

מחקר שנערך בקופת חולים לאומית בשיתוף האוניברסיטאות בר-אילן ותל אביב הראה קשר בין רמות נמוכות של ויטמין D לבין סיכון מוגבר להידבק ולחלות בנגיף הקורונה[43]. עם זאת יש המפקפקים במסקנה זו[44].

פיתוח חיסונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – פיתוח תרופות וחיסונים למחלת COVID-19

חברות פרמצבטיקה וגופי מחקר נרתמו למאמץ למציאת חיסון לקורונה[45], אך ההערכה של ארגון הבריאות העולמי היא שפיתוח חיסון לא יסתיים לפני 2021[46].

בינואר 2020 פורסם שהמכונים הלאומיים לבריאות (NIH) מקווים להתחיל ניסויים קליניים לחיסון פוטנציאלי בחודש אפריל[47].

בשבוע האחרון של פברואר 2020 פורסם שחיסון מבוסס mRNA של חברת מודרנה (אנ') נשלח לשלב הניסויים הקליניים הראשון[48].

עד אמצע אפריל 2020, כ-70 חיסונים פותחו וממתינים להתחיל בניסויים בבני אדם[49].

תרופות וטיפולים נוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בניסוי קליני לטיפול בחולים משמשות תרופות אחדות:[50]

בעקבות ממצאים של עליה בולטת ברמת הפריטין אצל חולה במחלה, דבר שמעיד על מצב דלקתי קיצוני (סערת ציטוקינים, הפרשה מוגברת של ציטוקינים דלקתיים), הציע פרופסור יהודה שינפלד, לטפל ב-IVIG (אימונוגלובולינים) שייוצר מדמם של חולים במחלה, פיתוח דומה סייע בעבר בהורדת אחוזי התמותה במקרים של הפרשה מוגברת של ציטוקינים דלקתיים[68].

חלק מחולי הקורונה הקשים נדרשו להנשמה[69][70][71][72]. חלקם נדרשו לשיקום[73][74].

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מחלת נגיף קורונה 2019 בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 מערכת וואלה! בריאות‏, מה הדרך הטובה ביותר להגן על עצמנו מנגיף הקורונה?, באתר וואלה! NEWS‏, 23 בפברואר 2020
  2. ^ מערכת וואלה! בריאות‏, מחקר: "נגיף הקורונה יכול להשאר בגוף עד 5 שבועות", באתר וואלה! NEWS‏, 17 במרץ 2020
  3. ^ אסף רונאל, חוקרים: נגיף הקורונה יכול להישאר בגוף יותר מחודש מרגע הופעת התסמינים, באתר הארץ, 13 במרץ 2020
  4. ^ קרן נויבךריאיון עם פרופ גליה רהב, מנהלת היחידה למחלות זיהומיות ,המרכז הרפואי ע"ש חיים שיבא – תל השומר, טויטר, ‏5 במאי 2020
  5. ^ ד"ר דרור בר ניר, ‏מהו נגיף הקורונה ומדוע הוא מסוכן, באתר "הידען", 27 בינואר 2020
  6. ^ רועי ברק, ‏האם מקור הנגיף בנחש, ולמה בני 40 צריכים לחשוש מהידבקות: שאלות ותשובות על נגיף הקורונה המסתורי והקטלני, באתר גלובס
  7. ^ נעם לויתן, ‏האם חיות יכולות להידבק בנגיף הקורונה?, במדור "שאל את המומחה" באתר של מכון דוידסון לחינוך מדעי, 17 באפריל 2020
  8. ^ https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/32150748
  9. ^ החולים הנסתרים של הקורונה, החולים הנסתרים של הקורונה, ‏2020-04-30
  10. ^ N12 - משרד הבריאות משנה את ההנחיות לאיתור מגעים של חולי..., N12, ‏2020-07-10
  11. ^ 1 2 האם חסרי תסמינים מדבקים?, האם חסרי תסמינים מדבקים?, ‏2020-06-15
  12. ^ נדב איילהדו"ח של מכון גרטנר, טויטר, ‏28 ביוני 2020
  13. ^ התסמין המוקדם של מחצית מחולי הקורונה - וואלה! בריאות, וואלה!News, ‏2020-03-22
  14. ^ וירוס הקורונה: מידע ועדכונים שוטפים באתר שירותי בריאות כללית
  15. ^ מחקר חדש מגלה: לכמה מחולי הקורונה התגלתה הפרעה בתפקוד הלב?, www.maariv.co.il
  16. ^ נגיף הקורונה פוגע קשות בתפקוד כלי הדם של חלק מהחולים - וואלה! בריאות, וואלה!News, ‏2020-04-22
  17. ^ "לא חזרתי לתפקד": החלימו מהקורונה - ועדיין סובלים מתסמינים, חדשות 13
  18. ^ מגיפת הקורונה תגרום לגל של נזקים מוחיים בקרב מחלימים - וואלה! בריאות, וואלה!News, ‏2020-07-09
  19. ^ "מתי אחזור להיות אני": חולי קורונה רבים סובלים מהזיות מבעיתות, Haaretz הארץ
  20. ^ ד"ר איתי גל, פריחה בעור, כאבי ראש וקרישי דם: תסמיני קורונה חדשים מתגלים בעולם, באתר ynet, 22 במאי 2020
  21. ^ Riphagen, Shelley; Gomez, Xabier; Gonzalez-Martinez, Carmen; Wilkinson, Nick; Theocharis, Paraskevi (מאי 2020). "Hyperinflammatory shock in children during COVID-19 pandemic". The Lancet. doi:10.1016/s0140-6736(20)31094-1. 
  22. ^ אסף אוני, ‏וירולוג גרמני טוען שאיתר סימפטום חדש של נגיף הקורונה, באתר גלובס
  23. ^ הגולשים מדווחים על תסמין חדש לנדבקים בנגיף קורונה: תחושת עקצוץ בעור, באתר ‏מאקו‏‏, ‏12 באפריל 2020‏
  24. ^ רופאים מאיטליה מצאו דרך מפתיעה שבה נגיף הקורונה מופץ ומדבק - וואלה! בריאות, וואלה!News, ‏2020-04-22
  25. ^ N12 - "לא חזרנו לעצמנו": תופעות הלוואי הקשות של מחלימי הקורונה, N12, ‏2020-06-19
  26. ^ וינרב, גלי (23 באפריל 2020). "מחקר חדש: האם הקורונה פוגעת בפוריות של גברים?". Globes. בדיקה אחרונה ב-26 בספטמבר 2020. 
  27. ^ הריון ולידה בתקופת הקורונה - שאלות ותשובות, הריון ולידה בתקופת הקורונה - שאלות ותשובות (בhe-IL)
  28. ^ "בהונות קורונה": התופעה הזו מעלה סימני שאלה אצל רופאים - וואלה! בריאות, וואלה!News, ‏2020-05-03
  29. ^ מעיין הרוני, כמה חולי קורונה פיתחו תסמינים קשים לאחר ההחלמה?, מעריב, ‏28 ביוני 2020 (ארכיון)
  30. ^ אילן לוקאץ', "לא חזרנו לעצמנו": תופעות הלוואי הקשות של מחלימי הקורונה, N12, ‏19 ביוני 2020
  31. ^ https://www.worldometers.info/coronavirus/?
  32. ^ איך מאבחנים קורונה, במדור "שאל את המומחה" באתר של מכון דוידסון לחינוך מדעי
  33. ^ מה ההבדל בין PCR ל-real time PCR, במדור "מאגר המדע" באתר של מכון דוידסון לחינוך מדעי
  34. ^ 1 2 Xie, X., Zhong, Z., Zhao, W., Zheng, C., Wang, F., & Liu, J. (2020). Chest CT for typical 2019-nCoV pneumonia: relationship to negative RT-PCR testing. Radiology, 200343.
  35. ^ "Cellex Emergency Use Authorization". FDA. 1 באפריל 2020. בדיקה אחרונה ב-10 באפריל 2020. 
  36. ^ "Will an Antibody Test Allow Us to Go Back to School or Work?". New York Times. 10 באפריל 2020. בדיקה אחרונה ב-15 באפריל 2020. 
  37. ^ "Mount Sinai Emergency Use Authorization". FDA. 15 באפריל 2020. בדיקה אחרונה ב-18 באפריל 2020. 
  38. ^ אסף גולן, ‏הזמנתי כרטיס טיסה לסין - האם לבטל? כל מה שרציתם לדעת על התפרצות וירוס הקורונה, באתר ישראל היום, 22 בינואר 2020
  39. ^ דפנה איזברוך, ‏טיפול מונע, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 24 בינואר 2020
  40. ^ ד"ר עידן גורן‏, כל מה שאתם חייבים לדעת על הווירוס שמפחיד את העולם, באתר וואלה! NEWS‏, 24 בינואר 2020
  41. ^ Novel Coronavirus (2019-nCoV) advice for the public: Myth busters, באתר ארגון הבריאות העולמי
  42. ^ שימוש בתרופות המכילות איבופרופן והחמרה לכאורה בתסמיני מחלת קורונה, באתר משרד הבריאות
  43. ^ ויטמין D וקורונה: מחקר חדש של לאומית שירותי בריאות ואוניברסיטת בר-אילן מצא כי רמות נמוכות של ויטמין D בדם קשורות בסיכון מוגבר של הידבקות בנגיף הקורונה, אוניברסיטת בר-אילן
  44. ^ האם ויטמין D מגן מקורונה?, מכון דוידסון
  45. ^ גלי וינרב, ‏חיסון לקורונה באופק? החברות שכדאי לעקוב אחרי הפיתוחים שלהן, באתר גלובס, 10 במרץ 2020
  46. ^ James Gallagher, Coronavirus: How close are we to a vaccine?, BBC, 5 March 2020
  47. ^ Scientists race to develop vaccine to deadly China coronavirus
  48. ^ Moderna Ships mRNA Vaccine Against Novel Coronavirus (mRNA-1273) for Phase 1 Study
  49. ^ ד"ר איתי גל, אופטימיות זהירה: החיסון הראשון לקורונה עובר לשלב הבא, באתר ynet, 14 באפריל 2020
  50. ^ שרה פוריה, תרופה או חיסון לקורונה — כמה זה קרוב?, באתר הארץ, 12 במרץ 2020
  51. ^ Ed Silverman, AbbVie waives all worldwide restrictions on making generic copies of its Kaletra HIV pill, STAT, March 23, 2020
  52. ^ איתי גל, זו התרופה הניסיונית שמקבל חולה הקורונה המאושפז בביה"ח פוריה, באתר ynet, 6 במרץ 2020
  53. ^ Travis K. Warren, Robert Jordan, Michael K. Lo, Adrian S. Ray, Richard L. Mackman, Veronica Soloveva, Dustin Siegel, Michel Perron, Roy Bannister, Hon C. Hui, Nate Larson, Robert Strickley, Jay Wells, Kelly S. Stuthman, Sean A. Van Tongeren, Nicole L. Garza, Ginger Donnelly, Amy C. Shurtleff, Cary J. Retterer, Dima Gharaibeh, Rouzbeh Zamani, Tara Kenny, Brett P. Eaton, Elizabeth Grimes, Lisa S. Welch, Laura Gomba, Catherine L. Wilhelmsen, Donald K. Nichols, Jonathan E. Nuss, Elyse R. Nagle, Jeffrey R. Kugelman, Gustavo Palacios, Edward Doerffler, Sean Neville, Ernest Carra, Michael O. Clarke, Lijun Zhang, Willard Lew, Bruce Ross, Queenie Wang, Kwon Chun, Lydia Wolfe, Darius Babusis, Yeojin Park, Kirsten M. Stray, Iva Trancheva, Joy Y. Feng, Ona Barauskas, Yili Xu, Pamela Wong, Molly R. Braun, Mike Flint, Laura K. McMullan, Shan-Shan Chen, Rachel Fearns, Swami Swaminathan, Douglas L. Mayers, Christina F. Spiropoulou, William A. Lee, Stuart T. Nichol, Tomas Cihlar, Sina Bavari, Therapeutic efficacy of the small molecule GS-5734 against Ebola virus in rhesus monkeys, Nature 531, 2016, עמ' 381–385 doi: 10.1038/nature17180
  54. ^ נעם ברקן, ציפי שמילוביץ, מומחים: זו התרופה שהיא תקוותם של חולי הקורונה, באתר ynet, 11 במרץ 2020
  55. ^ רוני לינדרתרופה לקורונה? הטיפול שהביא לתפנית במצבו של הנהג החולה, באתר TheMarker‏, 13 במרץ 2020
  56. ^ BRIEF-Corrected-Zhejiang Hisun Pharma gets approval for clinical trial to test flu drug Favipiravir for pneumonia caused by new coronavirus. Reuters Healthcare, February 16, 2020.
  57. ^ NHK World News ‘China: Avigan effective in tackling coronavirus’ Archived 2020-03-18 at the Wayback Machine
  58. ^ Huaxia. "Favipiravir shows good clinical efficacy in treating COVID-19: official." Xinhuanet.com, 17 March 2020
  59. ^ איתמר אייכנר, נחתה מיפן: התרופה שנמצאה יעילה לקורונה - תנוסה על חולים, באתר ynet, 6 באפריל 2020
  60. ^ מהראשונות בעולם: ישראל תבצע ניסוי קליני בתרופה יפנית נגד קורונה, באתר גלובס, 6 באפריל 2020
  61. ^ מעיין הרוני, ‏חדשות טובות: אושר ניסוי קליני בישראל לתרופה מיפן לטיפול בקורונה, באתר מעריב אונליין, 6 באפריל 2020
  62. ^ ניצן קידרתרופה ניסיונית לקורונה - מיפן לישראל, באתר ערוץ 7, 6 באפריל 2020
  63. ^ Investigational COVID-19 Convalescent Plasma - Emergency INDs באתר ה-FDA
  64. ^ ד"ר איתי גל, מחקר מאוקספורד: זו התרופה שמצילה חיי חולים בקורונה, באתר ynet, 16 ביוני 2020
  65. ^ Justin Rowlatt, Coronavirus: Protein treatment trial 'a breakthrough', BBC, ‏20.07.2020
  66. ^ פרסום של מרכז המידע והידע הלאומי למערכה בקורונה, 9 באוקטובר 2020 (הדו"ח המלא)
  67. ^ סמדר רייספלדהאם התרופה לקורונה כבר נמצאת בסופר פארם? יש מי שמשוכנע שכן, באתר הארץ, 7 באוקטובר 2020
  68. ^ פרופ' יהודה שינפלד, בדיקת דם אחת יוצאת דופן בנפגעי קורונה קשים עשויה להוביל לטיפול המתאים, 24 במרץ 2020, באתר doctorsonly
  69. ^ מורדמים ומונשמים: כך עוזרים לחולי קורונה בטיפול נמרץ, Haaretz הארץ
  70. ^ חודש לאחר שאושפז במצב קשה, חולה הקורונה מאשדוד משתחרר לביתו, ashdodnet.com
  71. ^ "בכמה חולי קורונה מונשמים אפשר לטפל בישראל? פחות ממה שהבטיחו לנו". TheMarker. בדיקה אחרונה ב-5 ביוני 2020. 
  72. ^ N12 - תמונת המצב המעודכנת: 3,000 מכונות הנשמה מוכנות לשימוש, N12, ‏2020-04-07
  73. ^ N12 - מהטיפול הנמרץ דרך השיקום ועד החזרה הביתה: הסיפור של..., N12, ‏2020-06-01
  74. ^ שמחה מהולה בעצב: קובי אלחייאני החלים מקורונה אחרי שאיבד את אביו למחלה, כאן דרום - אשקלון, ‏2020-06-02
מגפת הקורונה
קורונה
SARS-CoV-2 (נגיף)COVID-19 (מחלה)
התפשטות בעולם
אפריקה אלג'יריהאתיופיהגבוןג'יבוטיגינאה המשווניתדרום אפריקהכף ורדהלובמצריםמרוקוסודאן
אסיה אוזבקיסטןאזרבייג'ןאיחוד האמירויות הערביותאינדונזיהאיראןארמניהבחרייןהודוהפיליפיניםטאיוואןטורקיהיפןישראל (הרשות הפלסטינית) • כוויתסיןסינגפורעומאןעיראקערב הסעודיתקוריאה הדרומיתקטר
אירופה אוסטריהאוקראינהאיטליהאיסלנדאירלנדאנדורהאסטוניהבולגריההרצגובינהבלארוסבלגיהגרמניהדנמרקהולנדהממלכה המאוחדתהונגריהיווןלוקסמבורגליכטנשטייןמולדובהמונקומקדוניה הצפוניתנורווגיהסן מרינוספרדסרביהפוליןפורטוגלצ'כיהצרפתקריית הוותיקןרומניהרוסיהשוודיהשווייץ
אמריקה הצפונית ארצות הבריתגואטמלההרפובליקה הדומיניקניתמקסיקופנמהקנדה
אמריקה הדרומית בוליביהברזילפרגוואיפרוקולומביה
אוקיאניה אוסטרליהניו זילנד
אחר אוניות תענוגות (גרנד פרינססדיימונד פרינסס) • נושאות מטוסים (שארל דה גולתאודור רוזוולט)
מוסדות ומרכזים רפואיים
מרכזים לבקרת מחלות המרכז הלאומי לבקרת מחלותאירופהארצות הבריתהודוהרפובליקה העממית של סיןמלזיהקוריאה הדרומיתרוסיה
מרכזי רפואה ובידוד בית החולים המרכזי של ווהאןבית החולים חוושנשאןבית החולים ליישנשאןהמרכז הרפואי האזורי דבי מאונטייןאוניות בתי חוליםבית החולים קנברהבית החולים יורקשייר והאמברהתמוטטות מלון שינג'יה אקספרסהמרכז הקליני המוסקבאי למחלות זיהומיותבית החולים הקליני העירוני קומונארקה
ארגונים ארגון הבריאות העולמיהמכון הלאומי לווירולוגיההקבינט הלאומי של אוסטרליההקואליציה לחידושי מוכנות למגפהכוח המשימה הבין-סוכנותית בנושא מחלות זיהומיות מתעוררותכוח המשימה להאצת מחלות וירוסיםמכון ווהאן לווירולוגיהמשרד הבריאותהמכון למחקר ביולוגי בישראלמשרד הבריאות של רוסיהמכון גאמליהמכון וקטורנציבות הבריאות הלאומית של סיןהסוכנות לבריאות הציבורכוח המשימה של הבית הלבן לנגיף הקורונהמרכז צ'ומאקובהמטה המבצעי לתיאום הרשויות המבצעות במאבק בנגיף הקורונה
נושאים
בעיות והגבלות הלאמת ציוד רפואיזכויות האדםחירום בריאות הציבור בדאגה הבינלאומיתמגבלת נסיעותמידע שגויפינוייםתגובות מקומיות
מניעה וטיפול בדיקת קורונהפיתוח תרופות וחיסוניםריחוק חברתימספר ההתרבות הבסיסיהסגר (בריאות)בידוד (בריאות)חסינות העדר
השפעה חברתית-כלכלית אירוויזיוןביטולי אירועיםדתכלכלה (מלחמת מחירי הנפט) • חינוךספורט (אולימפיאדת טוקיו 2020) • מוזיקהפוליטיקהקולנועתעופהלהט"בהסביבהיחסי חוץפשיעהמדע וטכנולוגיה
אישים
אנשי מקצוע בתחום הרפואה / מפיצים איי פןג'אנג וונג-ג'ונגליו וןלי ונליאנגקורונה רינטואןשיי לינקה
חוקרים גואן ייג'ונג נאנשאןג'ורג' פ. גאוזנג גואנגוואנג גואנגפהיואן קוווק-יונגכריסטיאן דרוסטןלי לאנג'ואןניל פרגוסוןשי ז'נגלי
בעלי תפקידים תאודרוס אדהנום גברה-יסוס (יו"ר ארגון הבריאות העולמי)מייקל ג'יי ראיין (מנכ"ל תוכנית חירום הבריאות של ארגון הבריאות העולמי)מריה ואן קירשובה (האחראית הטכנית על תגובת התפרצות נגיף הקורונה)נעמיצ'י סוזוקי (מושל הוקאידו)סטלה קיריאקידס (נציבת האיחוד האירופי לבטיחות ובטיחות מזון)
אחרים טטיאנה גוליקובהלי זהואהצ'ן צ'יושיקנטרו איווטהדניס פרוצנקואנדרס טגנל

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.