טיוטה:פסק דין הרננדז
פסק דין הרננדז[עריכת קוד מקור | עריכה]
עת"מ 3415-05-10 הרננדז נ' מדינת ישראל(14.8.11) הינו פסק דין שניתן בבית המשפט המחוזי מרכז בשבתו כבית המשפט לעניינים מנהליים. פסק דין זה הוא פסק הדין הראשון במדינת ישראל שמכיר במשפחה כקבוצה חברתית לצורך הכרה כפליט על פי אמנת האו"ם .
רקע לפסק הדין[עריכת קוד מקור | עריכה]
ג'ון הרננדז הוא בנה של גברת גוטיירז אזרחית קולומביאנית השוהה בישראל מספר שנים בחסות משטרת ישראל. וזאת בעקבות היותה עדה מרכזית בפרשיית פשע בינלאומית. ג'ון הרננדז הסתנן לישראל מגבול מצרים בשנת 2010 ונתפס. הוא הגיש בקשה להכרה בו כפליט. היחידה לטיפול במבקשי מקלט דחתה את הבקשה. בעקבות דחייה זו הוא הגיש עתירה לביהמ"ש המחוזי.
ההליכים המשפטיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
ג'ון הרננדז הגיש עתירה לבית המשפט המחוזי בה הוא ביקש לבטל את צו ההרחקה ובנוסף לבטל את החלטת מנכ"ל רשות האוכלוסין וההגירה שדחה את בקשת המקלט. מר הרננדז ביקש שיינתן לו מעמד של פליט ושהוא יקבל אשרת 5/א בהתאם.
טענות העותר[עריכת קוד מקור | עריכה]
העותר ג'ון הרננדז טען שהוא עזב את ארץ מולדתו בגלל פחד מבוסס להיות נרדף מטעמי השתייכותו לקבוצה חברתית מסוימת. הקבוצה החברתית שאליה הוא השתייך הינה משפחת אימו שהייתה מעורבת בהפללת ארגון פשע. הוא הביא כהוכחה לפחד המבוסס את האיומים שעבר וטוען שהותקף בארצו בעקבות היותו בנה של גברת גוטיירז.
טענות המשיבה[עריכת קוד מקור | עריכה]
המדינה דחתה את הדרישה של העותר להכיר בו כפליט וטענה שאינו עומד בתנאים של האמנה לצורך קבלת מעמד פליט. . לדבריה הרננדז לא הראה "פחד מבוסס היטב" עם אחיזה אובייקטיבית במציאות. המדינה מכירה בעובדה שמר ג'ון הרננדז הוא בנה של גברת גוטיירז אך טענה שקרבה משפחתית אינה נחשבת להשתייכות לקבוצה חברתית לפי אמנת הפליטים של האו"ם. ולכן אין הצדקה לטענת המשיבה להעניק לעותר מעמד פליט.
פסק הדין[עריכת קוד מקור | עריכה]
בית המשפט קבע שמשפחה יכולה להיחשב כקבוצה חברתית לצורך הכרה במעמד פליט על פי אמנת האו"ם. בנוסף קבע השופט אמיר שרדיפה במדינת המוצא יכולה להתבצע על ידי גורמים שאינם השלטונות. על המדינה מוטלת החובה לספק הגנה ראויה לתושביה ואם אינה עושה זאת כראוי אז לנרדף ישנה זכות להכרה כפליט במדינת ישראל. בית המשפט קיבל את בקשתו של ג'ון הרננדז להכרה כפליט
בעקבות פסק הדין[עריכת קוד מקור | עריכה]
החידוש הגדול בפסק דין הרננדז הוא האפשרות לראות במשפחה קבוצה חברתית לצורך הכרה כפליט על פי אמנת האו"ם. לאחר מתן פסק הדין המדינה הגישה ערעור לבית המשפט העליון שם הוחלט להפוך את פסק דינו שלבית המשפט המחוזי[1]. ולהחזיר את הטיפול ליחידה המטפלת בבקשות של מבקשי מקלט. .בית המשפט העליון לא עסק בשאלה אם משפחה נחשבת קבוצה חברתית לצורך הכרה כמעמד פליט. הסיבה לקבלת הערעור הייתה שבזמן ההחלטה של בית המשפט המחוזי לא היה בפני השופט אמיר מספיק מידע עובדתי על מנת לקבוע שג'ון הרננדז זכאי למעמד פליט. לאחר ההחלטה בבית המשפט העליון ניתן בבית המשפט המחוזי בתל אביב פסק דין רמירז העוסק במעמדה המשפטי של סנדרה רמירז אשתו של ג'ון הרננדז[2]. בפסק דין זה ניתן צו ביניים למניעת הרחקתה ומעצרה של סנדרה רמירז נוכח היותה אשתו של ג'ון הרננדז. הצו ניתן עד להכרעת היחידה לטיפול במבקשי מקלט לגבי מעמדו של ג'ון הרננדז.
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
טלי קריצמן-אמיר, תפקידו של בית המשפט בעיצוב מדיניות המקלט של מדינת ישראל מעשי משפט כרך ה 175 2013
טל מימרן החיים השחורים של הפליט הוורוד: בעקבות minister voor immigratie en asiel v X Y and Z מבזקי הארות פסיקה 23 מרץ2014 26-8
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אמנה בדבר מעמדם של פליטים (נפתחה לחתימה ב-1951)
- עת"מ 3415-05-10 הרננדז נ' מדינת ישראל (פורסם בתקדין, 14.8.2014)]]
- עע"מ 7126/11 - מדינת ישראל - משרד הפנים נ' קינטרו הרננדז ג'ון פאבר (פורסם בתקדין,06.06.2012)
- איתמר לוין "ביהמ"ש: כך התעמר משרד הפנים בפליט שביקש מקלט" News122.8.2011