טיוטה:קבוצת ברזילי
שגיאות פרמטריות בתבנית:מקורות
פרמטרי חובה [ נושא ] חסרים
 |
ערך ללא מקורות
| |
| ערך ללא מקורות | |
שגיאות פרמטריות בתבנית:להשלים
פרמטרי חובה [ נושא ] חסרים
 |
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
| |
קבוצת ברזילי הייתה קבוצה בגדוד העבודה.
רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]
בעיר ריפין בפולין היו תנועות נוער ציוניות שונות. בשנת 1917 התארגנה בעיר קבוצת הכשרה של החלוץ - אחת הראשונות מסוגה בפולין. קהילת ריפין תרמה לקבוצה זו חלקת אדמה עליה הוקמה חווה חקלאית תחת פיקוחו של אגרונום. חווה זו התקיימה עד שנת 1921. בשנת 1921, יצאו לדרך לארץ ישראל שלושה חלוצים ראשונים: יעקב ישי, יצחק בלאס ופנחס כחולי. הם היו השלישייה הראשונה מבין חלוצי ריפין שזכתה בשלושת הסרטיפיקטים הראשונים שאושרו ל - "החלוץ" בריפין. הם הגיעו לנמל יפו ב-4 בדצמבר 1921 (ז' ניסן תרפ"א). מספר חברי "החלוץ" בריפין עלו לארץ לפניהם בדרך לא דרך: א מונדז'ק, שמואל כהן ול. סטוצינר, ובנוסף להם, נתן נייגורך שנרצח ב12.5.1921 על ידי פורעים ערבים.
קבוצת ריפין בגדוד העבודה:[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב1.5.1921 פרצו פרעות ביפו הידועות כמאורעות תרפ"א. עם שוך הפרעות עברו החברים לפתח-תקוה. הם עבדו בפרדסים במקום הפועלים הערבים שעבדו בהם לפני הפרעות. לפתח-תקוה הגיעו עשרות עולים מפולין, ואלה שבאו מריפין הקימו את "קבוצת ריפין" שהצטרפה לגדוד העבודה על שם יוסף טרומפלדור. המשימה הראשונה במסגרת גדוד העבודה היתה עבודות חפירה להכשרת מסילת הברזל בין פתח תקווה לראש העין. היתה זו עבודה גדולה שממשלת המנדט הבריטי מסרה לפועלים יהודים. אחרי זה הם עברו לעבוד בסלילית כביש טבריה-צמח. משם עברו לירושלים, בה עבדו במחצבות ובסלילת כביש שכונת בית הכרם.
הקמת קבוצת ברזילי:[עריכת קוד מקור | עריכה]
לימים עלה רעיון להקים קיבוץ עצמאי של עולי ריפין. התקיימה פגישה ארצית של יוצאי ריפין ביפו בשכונת נווה צדק בביתם של רחל וצדוק זונאבנד. שם הוחלט על הקמת קבוצת "ברזילי" (על שם ברזילי ז"ל שהיה מזכיר מועצת פועלי תל-אביב-יפו). יעקב ישי עמד בראש הקבוצה. הקבוצה התמקמה בשכונת נורדיה בתל-אביב בין רחוב בוגרשוב והמלך ג'ורג'. חברי הקבוצה עבדו בבניית בתים וסלילת כבישים. רובם השתלמו והתמחו בכל מקצועות הבניין. מספר חברים עבדו בעבודות חקלאיות בבית הספר החקלאי מקוה ישראל. מקום מושבה של הקבוצה שימש מרכז לכל יוצאי ריפין בארץ ולחלק מהם זו היתה האכסניה הראשונה בבואם ארץ. תוך זמן קצר התפרסמה קבוצת ברזילי בקרב הישוב כמצטיינת בעבודה ושמה הלך לפניה בחיים החברתיים שלה. ברוב הערבים של ימות השבוע נערכו בקבוצה שיחות חברים בנושאים רעיוניים שונים ובבעיות החיים המשותפים. במהלך הדיונים הנ"ל עלה רעיון לעלות להתיישבות ובקשר זה ביקרו אותם מנהיגי הישוב אז ברל כצנלסון ומאיר יערי.
כל אנשים הקבוצה היו חברים ב"הגנה" והמחנה שימש כמקום ריכוז אזורי לפעולותיה. לאחר העבודה היו מתאמנים גם בציוד ובנשק שהיו צריכים להסתיר ב"סליק". אחרי שנים של המתנה לקרקע נשארו כקיבוץ עירוני. בשנים 1926-1927 היה שפל כלכלי בארץ ואבטלה בתל-אביב. אנשי קבוצת "ברזילי" עבדו זמן קצר בסלילת כבישים פנימיים במחנה הצבאי הבריטי בצריפין. לאחר מכן חלקם עברו לחיפה שם הוקם מרכז מסחרי ראשון בארץ שנחשב אז לאחד ממבצעי הבנייה הגדולים של "סולל בונה".
באותה תקופה פקדה את הארץ רעידת אדמה קשה שגרמה לנזקים כבדים בנפש וברכוש בעיקר בסביבות ירושלים. חלק מחברי קבוצת ברזילי יצאו לעבוד בירושלים.
בספר "יובל לעליית חלוצי ריפין 1921-1971 (עמוד 81) יעקב ישי כתב: "אופייה של העבודה בירושלים היה שונה מהעבודות הקודמות, שכן עבדנו יחד עם פועלים ערבים בשיקום הריסותיהן של שכונות ערביות שנפגעו במיוחד ברעש. הפועלים היהודים שהיו מורגלים לשיטות עבודה חדישות יותר הדריכו את הפועלים הערבים וזכו לשבחים רבים. לצורך ביצוע עבודות שיקום ההריסות קמו גם שותפויות קבלניות וקבוצות עבודה משותפות לפועלים היהודים וערבים. בקבוצה אחת מעורבת כזאת השתתפו שמואל כהן, צדוק זונאבנד, נחמן שבתאי ואנוכי. אנו ביצענו בין היתר עבודת תיקון מוצלחת במנזר הצרפתי בעין כרם. לאחר סיום עבודת תיקון ושיקום באחד המבנים של נכבד ערבי בשכונת אבו טור, ערך בעל הבית המרוצה מסיבה משותפת לכל הפועלים. אחד ממקורבי המשפחה – הנרי קטן, מהנדס חשמל, פתח את המסיבה בדברי שבח ליחסי הידידות בין שני העמים. דברים אלה של הנכבד הערבי פורסמו אז בהבלטה בעיתונות היהודית בארצות הברית". בירושלים המשיכו לעבוד בבנייני האוניברסיטה על הר הצופים וכן בבניין מלון המלך דוד.
מקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]
[1] ספר ריפין להנצחת הקהילה. עמודים 349-370.
2 יובל לעליית חלוצי ריפין 1921-1971.