לדלג לתוכן

טיוטה:קבר דינה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קבר דינה
נתונים כלליים
נקבר דינה בת יעקב
תקופה המאה ה-15 לפנה"ס
תאריך גילוי המאה ה-2 לפנה"ס (בית לחם)
המאה ה-2 (ארץ כנען)
המאה ה-11 (ארבל)

מקום קברה של דינה בת יעקב אינו מתואר בתנ"ך, אך על פי מסורת יהודית קדומה מהמאה ה-2 לפני הספירה, קברה שכן בסמוך לקבר רחל (בית לחם). על פי מסורת חז"ל מהמאה ה-2, דינה נקברה בארץ כנען. מסורת יהודית בולטת מתחילת המאה ה-11, מציינת את קברה בארבל.

המקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בית לחם (המאה ה-2 לפנה"ס)[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספר היובלים (המאה ה-2 לפנה"ס - המאה ה-1 לפנה"ס):

ויקברו את בלהה לעומת קבורת רחל, וגם את דינה בתו קברו שמה

ספר היובלים פרק לד, פסוק כא

ארץ כנען (המאה ה-2)[עריכת קוד מקור | עריכה]

"וַיִּקְחוּ אֶת דִּינָה". ר' יודן אמר: גוררין בה ויוצאין. א"ר הונא: הנבעלת לערל קשה לפרוש. א"ר הונא: אמרה ואני אנה הוליך את חרפתי עד שנשבע לה שמעון שהוא נוטלה הה"ד (שם מו) ושאול בן הכנענית בן דינה שנבעלה לכנעני. ר' יהודה ור' נחמיה ורבנן. ר' יהודה אמר: שעשה כמעשה כנענים. ר' נחמיה אמר: שנבעלה מחוי שהוא בכלל כנענים. ורבנן אמרין: נטלה שמעון וקברה בארץ כנען.

בראשית רבה, פרשה פ, פיסקא יא

מדרש בראשית זוטא עמוד שז

ארבל (המאה ה-11)[עריכת קוד מקור | עריכה]

מסורת קבר דינה ביישוב ארבל הסמוכה לטבריה, מצויה בכתבי עולי הרגל החל מהמאה ה-11.

ומצד אחד יש קבורת שת בן אדם וקבורת ג' שבטים ודינה אחותם

וקרוב לו קברות ראובן שמעון לוי ודינה, וקברם מכוסה כל כך עד שאין אדם יכול להכניס ידו שם

ובדרך רחוקה כמו שתי פרסאות קברים של שבטים, וקבר דינה אחותם ביניהם ועליו אילן של הדס, ואין אדם רשאי ליקח ממנו אפילו עלה אחת

ארבל, עיר מולדת נתאי הארבלי עליו השלום, ועדיין קיימות חורבות בית הכנסת של האיש הגדול הזה. בארבל יש הרבה קברים מפורסמים, כמו של נתאי, של ר' זעירא, של דינה, של יוכבד וכו'. הקברים האלה הם מצבות אבן יפות מאד. שמותיהם חקוקים שם, על קבר דינה חקוק עוד שם אחד שמחמת יושנו לא יכולתי לקראו

  • ספר "ציוני קברים בארץ ישראל"[3], סביב שנת 1440 לספירה:

ארבל, שם קבורת שלושה שבטים שהם שמעון ולוי אחי דינה, והשלישי לא יודע מי הוא, ועליהם ציונים, על פני השדה סמוך לכפר, אשר שם קבריהם. ובצידם קבורת דינה אחותם, ועל קבר דינה אילן הדס, חופף עליו ציון כיפה החופה כעננה

ומשם עד ראובן בן יעקב ושמעון ולוי ויהודה ודינה ובנימין, ובין כל אחד ואחד מהלך יום או יומיים

  • רבי משה ירושלמי בספרו "ידי משה", סביב שנת 1769 לספירה:

לצפון קבורים ארבעה שבטים ושמותיהם אינם מפורשים, ושם קבורה גם דינה בת יעקב, וכל הקברים מכוסים אבנים גדולות. וחידוש הוא לראות את האבנים הגדולות, ואיך יתכן שבני אדם נשאו אותן

ארבל, לצפון טבריא כחצי שעה, שם מקום קבורת נתאי הארבלי ודינה בת יעקב

  • רבי אשר אנשיל גרינוואלד, בספרו "טוב ירושלים", סביב שנת 1934 לספירה:

ארבל, קרוב טבריא חצי שעה, שם קבר ראובן שמעון לוי ודינה


ובשדה קבורת ארבעה שבטים ודינה אחותם, ואצלם הדסים. ושם קבור שת בן אדם הראשון. ויש שם מערה, יורדים לה במדרגות, ובה מים נובעים". [איגרת יחוס הצדיקים, יחוס הצדיקים, גלילות ארץ ישראל / איגרת הקודש, שבחי ירושלים, זכרון בירושלים]

והנער הערבי רץ ונמהר לפנינו, עדי באנו למקום חורבת העיר ארבל. ויעמוד על שפת בור עגול, ויאמר: פה יעמדו כל הבאים להשתטח, וישא רגליו וינס מאתנו… ובעליל נראה כי היתה העיר גדולה ורבתי עם. במורד הר קטן אשר בתוך העיר עומדים עוד שלושה עמודים מאבני גזית יקרות מאד, ויפים בציצים ופרחים. ושם היה בית הכנסת, וקרוב למקום הכנסת קבר נתאי הארבלי. גם קבר דינה בת יעקב גם קבר רבי זירא שם בכפר ההוא [מסע מירון]

בשנת 2007 ביצעו הארכאולוג יוסי סטפנסקי והחוקרים ישראל הרצברג וישראל מאיר גבאי מחקר בו גילו על פי כתבי יד עולי הרגל, מפות ותמונות - את תיאור עולי הרגל כקברם של דינה ראובן, שמעון, לוי ושת בן אדם הראשון בארבל.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ישראל מאיר גבאי מקומות קדושים וקברי צדיקים בגליל, ועד אהלי צדיקים, מהדורות: 2007, 2011. כרך א'
  • הצדיקים חיים: מראה מקומות לקברי הצדיקים ואתרים קדושים
  • מדריך כרטא: קברי צדיקים בארץ ישראל

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ רשימת אילן ג'
  2. ^ על פי חוקרים רבים מדובר בזיוף (ראה: גרשם שלום, ס' שבילי דירושלם המיוחס לר' יצחק חילו - מזויף, ציון ו', ה'תרצ"ד, עמ' לט - נג; מיכאל ארליך, ספר שבילי דירושלם המיוחס לר’ יצחק חילו - מזויף?, בתוך: "ירושלים וארץ-ישראל" גיליון 6 (ה'תשס"ח) 87-59 ועוד
  3. ^ כתב יד מוסקבה


קטגוריה:קברי השבטים קטגוריה:קברי צדיקים קטגוריה:קברי צדיקים בגליל