ראובן
 | |
| לידה | פדן ארם |
|---|---|
| בן או בת זוג |
אליורם  |
| אב |
יעקב |
| אם |
לאה |
| צאצאים | |
  | |
.jpg)
ראובן ואחיו. ציור מעשה ידי קוליין דה-קוטר משנת 1500 מוצג במוזאון הלאומי בוורשה.וַיָּשָׁב רְאוּבֵן אֶל-הַבּוֹר, וְהִנֵּה אֵין-יוֹסֵף בַּבּוֹר; וַיִּקְרַע, אֶת-בְּגָדָיו.
רְאוּבֵן (לפי המסורת נולד בי"ד בכסלו[1] ב'קצ"ב ונפטר בשנת י"ד בכסלו ב'שי"ה[2]) הוא בכור בניו של יעקב, מאשתו הראשונה לאה. צאצאיו של ראובן הפכו לשבט ראובן.
על-פי התנ"ך[3], נתנה לו לאה אמו את שמו: ”כִּי-רָאָה ה' בְּעָנְיִי כִּי עַתָּה יֶאֱהָבַנִי אִישִׁי”. ראובן מוזכר בהמשך הפרשה[4] כאשר מצא דודאים (צמח שמיוחסת לו יכולת לשיפור פריון) – והביאם לאימו.
בני ראובן: חנוך, פלוא, חצרון וכרמי.
שמו[עריכת קוד מקור | עריכה]
מקור השם ראובן ומשמעותו אינם ידועים בוודאות[5]. לכאורה, הוא מתפרש בפשטות כקריאת התפעלות: "רְאוּ, בֵּן!", ואין שם הולם ממנו לבן בכור; ואכן רבים סבורים שזהו פירוש השם[6], ויש לשער שכך הוא התפרש עוד בימי המקרא. אולם, בהתחשב בעובדה שאין בנמצא שם נוסף בדגם זה באוצר השמות העברי הקדום, וגם בקרב עמים דוברי שפות שמיות אחרות הוא נדיר למדי, יש שדוחים גיזרון זה כבלתי סביר. מדרש השם המושם בפי לאה: "כִּי רָאָה ה' בְּעָנְיִי" הוא משחק צלילים ולא סברה אטימולוגית של ממש.
במקרא מתייחס השם לראובן בן יעקב ולשבט המתייחס אליו, ואין אישים נוספים הנושאים אותו.
מעשה בלהה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – מעשה ראובן ובלהה
כאשר יעקב נטה את אהלו ליד מגדל עדר, המקרא מספר כי ראובן שכב עם בלהה, פילגש אביו: ”וַיֵּלֶךְ רְאוּבֵן וַיִּשְׁכַּב אֶת-בִּלְהָה פִּילֶגֶשׁ אָבִיו, וַיִּשְׁמַע יִשְׂרָאֵל”[7]. על מעשה זה מתבטא יעקב בברכו אותו לפני מותו: ”פַּחַז כַּמַּיִם אַל-תּוֹתַר, כִּי עָלִיתָ מִשְׁכְּבֵי אָבִיךָ; אָז חִלַּלְתָּ, יְצוּעִי עָלָה”[8].
חז"ל ניסו לא פעם להגן על ראובן מפני הוצאת לעז יתירה שמעשה זה עלול לעורר. כך למשל, המשנה במסכת מגילה קובעת כי ”מעשה ראובן נקרא ולא מתרגם”[9]. בתלמוד הבבלי מופיעה דעתו של ר' שמואל בר נחמני שמרחיק לכת עוד יותר וטוען כי: ”כל האומר ראובן חטא אינו אלא טועה”[10]. הוא מסביר כי לאחר מות רחל העביר יעקב את משכנו לאוהל בלהה שפחתה; ראובן לא היה מוכן לקבל את העובדה כי אביו החליף את אשתו העיקרית בשפחתה במקום לבחור באמו לאה, שהייתה לדעתו השנייה במעלה. ועל כן ”מלמד שבלבל מצעו של אביו, ומעלה עליו הכתוב כאילו שכב עמה”.
יש קהילות הנוהגות לקרוא בתורה פסוק זה פעמיים כל פעם בשינוי טעמי המקרא כדי להראות שמעשה זה אינו כהבנתם של המון העם[דרוש מקור]. בקהילות תימן, בה עדיין נשתמר מנהג התרגום בציבור, אין מתרגמים את הפסוקים שמדברים על חטאו של ראובן[11].
במכירת יוסף[עריכת קוד מקור | עריכה]
בסיפור מכירת יוסף, מסתבר כי ראובן היה אחראי לשלומו של יוסף[12]), אולם הוא לא הצליח למנוע מהם לבצע את זממם, ולאחר שבקושי רב שכנע אותם לזרקו אל הבור במדבר[13], ניצלו האחים את הליכתו לאביו ומכרו את יוסף. וכשחזר וראה זאת אמר: ”הַיֶּלֶד אֵינֶנּוּ וַאֲנִי אָנָה אֲנִי בָא”[14].
ראובן, בניסיון נואש להוציא את בנימין ולהראותו למשנה למלך מצרים, מציע ליעקב שימית את שני בניו אם לא יחזיר את בנימין ממצרים בשלום[15], אך למעשה יהודה הוא שמצליח לשכנע את אביו כשאמר ”אָנֹכִי אֶעֶרְבֶנּוּ מִיָּדִי תְּבַקְשֶׁנּוּ אִם לֹא הֲבִיאֹתִיו אֵלֶיךָ וְהִצַּגְתִּיו לְפָנֶיךָ וְחָטָאתִי לְךָ כָּל הַיָּמִים”[16].
הברכות[עריכת קוד מקור | עריכה]
בברכות יעקב לבניו הוא מטיח בראובן כי על אף שהוא הבכור והוא זה שצריך לגלות אחריות ושליטה, הוא מתנהג בחיפזון ובלי ישוב הדעת בהחלטותיו ולכן מעשיו נכשלים תמיד. יעקב העביר מראובן את הסמכות על האחים ונתנה ליהודה, הבן הרביעי: ”יְהוּדָה אַתָּה יוֹדוּךָ אַחֶיךָ יָדְךָ בְּעֹרֶף אֹיְבֶיךָ יִשְׁתַּחֲוּוּ לְךָ בְּנֵי אָבִיךָ”[17]. ספר דברי הימים, מבהיר מדוע ניתנה הבכורה ליהודה : ”וּבְנֵי רְאוּבֵן בְּכוֹר-יִשְׂרָאֵל, כִּי הוּא הַבְּכוֹר-וּבְחַלְּלוֹ יְצוּעֵי אָבִיו, נִתְּנָה בְּכֹרָתוֹ לִבְנֵי יוֹסֵף בֶּן-יִשְׂרָאֵל; וְלֹא לְהִתְיַחֵשׂ, לַבְּכֹרָה. כִּי יְהוּדָה גָּבַר בְּאֶחָיו, וּלְנָגִיד מִמֶּנּוּ; וְהַבְּכֹרָה, לְיוֹסֵף”[18].
מקום קבורתו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ערכים מורחבים – קבר ראובן
רומי[עריכת קוד מקור | עריכה]
המסורת הקדומה ביותר לקברו של ראובן היא בספר הישר:
ויקברו את ארונות מטות אבותיהם... איש בנחלת בניו... ויקברו את ראובן ואת גד בעבר הירדן ברומיא אשר נתן להם משה לבניהם.
— ספר הישר, יהושע, 277.
ארבל[עריכת קוד מקור | עריכה]
מסורת אחרת שתחילתה מן המאה ה-12 בכתבי רבי יעקב בן נתנאל הכהן אשר מציין את קברו ביישוב ארבל ליד טבריה.
נבי רובין[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ערכים מורחבים – נבי רובין
מסורת ערבית רואה במבנה קבר המצוי בלב חולות פלמחים, את מקום קבורתו של ראובן וכינו את המקום נבי רובין על שמו. המקום היווה מקום עלייה לרגל במאות הקודמות. מקום הקבר לא נזכר כלל בספרות היהודית ובכתבי עולי הרגל והמסעות. נכון ל-2014 המקום מוזנח, אך מצבת הקבר עצמה זוכה למבקרים יהודים הבאים להתפלל במקום. ההיסטוריונית רבקה גונן טוענת[19] כי הקבר בנבי רובין שייך כנראה לשייח' ערבי. ההיסטוריון וליד ח'אלדי כתב כי הקבר נבנה כנראה על מקדש כנעני ומקור ההילולות באזור הם בטקסים של עבודה זרה.
עץ משפחה[עריכת קוד מקור | עריכה]
עץ משפחה המציג את הדורות הקודמים:
| נחור | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| תרח | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| קטורה | הגר | אברהם | שרה | נחור | הרן | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| מילכה | לוט | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| בתואל | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ישמעאל | יצחק | רבקה | לבן הארמי | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| בשמת | עשו | יעקב | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| לאה | רחל | בלהה | זלפה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ראובן | יוסף | דן | גד | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| שמעון | בנימין | נפתלי | אשר | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| לוי | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| יהודה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| יששכר | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| זבולון | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| דינה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
שבט ראובן[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ערך מורחב – שבט ראובן
על פי המשנה תורה, האבן המייצגת אותו היא אבן האודם שאותה נשא אהרון הכהן עם שאר האבנים הטובות שנשא על ליבו[20] וה"אות" של שבט זה (כלומר הדגל שלו) היה ציור של דודאים על רקע אדום, סמלו של שבט זה.
שבט ראובן חנה במדבר בצמידות לשבט שמעון, בדרום מחנה ישראל. וכשם שחנייתם במדבר הייתה בדרום, כן הייתה נחלתם בארץ ישראל: ראובן בדרום עבר הירדן ושמעון בדרום הארץ.
ישנם המקשרים באופן סמלי בין שנים עשר השבטים לשנים עשר החודשים[21]. כאשר מתחילים הקישורים לפי סדר האמהות החל מתשרי, מקושר ראובן לתשרי – והסמליות היא בכך שראובן עשה תשובה על חטאו. כאשר מתחילים מניסן לפי סדר החניה במדבר, ראובן מקושר לתמוז חודש התחלת החורבן, המתאים לחוטא אשר סולק מהבכורה.
נחלתו של השבט מוגדרת בתור ”אֶרֶץ סִיחוֹן ואֶרֶץ מֶלֶךְ חֶשְׁבּוֹן”[22]. תיאור הנחלה בספר יהושע מורכב מערים - המוקפות חומה, מהחצרות - שאינן מוקפות חומה ומתחומים גאוגרפיים. כך מתקבל התחום של נחלת השבט, שלו גבולות טבעיים: בצפון - נחל חשבון, המערב ים המלח, הדרום נחל ארנון ובמזרח - המדבר וארץ בני עמון. בתיאור תחום השבט מובאים מונחים ייחודיים כמו: "המישור", "הר העמק" - הר הירד בתלילות לעמק, "אַשְׁדּוֹת הַפִּסְגָּה" - שהם המורדות המערביים של עבר הירדן לים המלח ו"הירדן והגבול" שהם בקעת הירדן. בנחלה כלול גם מקום מושבם של "נְסִיכֵי סִיחוֹן" - אשר הזמינו את בלעם לקלל את עם ישראל.
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
| עיינו גם בפורטל: | |||
|---|---|---|---|
|
פורטל תנ"ך | ||
- עץ משפחה של דמויות מקראיות - מתרח ועד שלמה
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- חיים חיון, ותצא דינה:קריאה בסיפור המקראי ועיון בזיקותיו, ירושלים: הוצאת מאגנס,2011. בתוך פרק שני מעשה דינה וסיפורי יעקב עמ' 66–69.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אורי קציר, יסורי ראובן, אפלטון
- בנימין לאו, פרשת וישלח, באתר הארץ - פוחז כמים אינו מנהיג
- הערך "ראובן בן יעקב", באתר ויקישיבה
- רשימת מאמרים על ראובן באתר רמב"י
- ראובן בן יעקב באתר אהלי צדיקים
- ראובן (בן יעקב), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ ספר היובלים פרק כח פסוק יז
- ^ סדר הדורות, שנת ב'קצ"ג, באתר HebrewBooks
- ^ בראשית, כ"ט, ל"ב
- ^ בראשית, ל', י"ד
- ^ יאיר זקוביץ ושמואל אפרים ליונשטם, "ראובן", בתוך אנציקלופדיה מקראית, ירושלים: מוסד ביאליק, תשל"ו, כרך ז, טור 285; George Nicol, "Genesis XXIX.32 and XXXV.22a: Reuben's Reversal", Journal of Theological Studies 31 (1980), p. 536 n. 2
- ^ למשל Claus Westermann, Genesis 12-36: A Commentary, translated by John J. Scullion, Minneapolis: Augsburg, 1985 [1981], p. 473
- ^ בראשית, ל"ה, כ"ב
- ^ בראשית, מ"ט, ד'
- ^ משנה, מסכת מגילה, פרק ד', משנה י'
- ^ תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף נ"ה, עמוד ב'
- ^ מעשה ראובן, נקרא ולא מיתרגם (משנה, מסכת מגילה, פרק ד', משנה י')
- ^ בראשית, ל"ז, כ"ט
- ^ בראשית, ל"ז, כ"א
- ^ בראשית, ל"ז, ל'
- ^ בראשית, מ"ב, ל"ז
- ^ בראשית, מ"ג, ט'
- ^ בראשית, מ"ט, ח'
- ^ דברי הימים א' ה', א'-ב'
- ^ Rivka Gonen, 2000. עמוד 209.
- ^ ”ומפתח על האבנים שמות השבטים כתולדותם--ונמצא כותב על האודם ראובן, ועל ישפה בנימין” (משנה תורה - ספר עבודה - הלכות כלי המקדש והעובדים בו פרק ט)
- ^ ראו מאמר של הרב ש"ז כהנא
- ^ נחמיה, ט', כ"א
| בני יעקב | ||
|---|---|---|
| בני לאה | ראובן • שמעון • לוי • יהודה • יששכר • זבולון | 
|
| בני רחל | יוסף • בנימין | |
| בני בלהה | דן • נפתלי | |
| בני זלפה | גד • אשר | |
| בנות יעקב | דינה (בת לאה) • בנות יעקב | |
| ערכים קשורים | לידת בני יעקב • שבטי ישראל | |
| ספר בראשית | ||
|---|---|---|
| פרשת בראשית | בריאת העולם • תוהו ובוהו • רקיע • המים העליונים • בריאת אדם וחוה • אדם וחוה • פרייה ורבייה • גן עדן • נחש הקדמוני • חטא עץ הדעת • קללת האדם והאשה • עץ החיים • קין והבל • שירת למך • מעשה בני האלוהים | |
| פרשת נח | תיבת נח • המבול • ברית הקשת • שבע מצוות בני נח • שכרות נח • תולדות בני נח • מגדל בבל | |
| פרשת לך לך | מסע אברהם לארץ כנען • ירידת אברהם למצרים • פרידת אברהם ולוט • מלחמת ארבעת המלכים את החמישה • מלכי-צדק • ברית בין הבתרים • בריחת הגר ולידת ישמעאל • ברית המילה | |
| פרשת וירא | בשורת הבן לשרה • מהפכת סדום ועמורה • לוט ובנותיו • ירידת אברהם לגרר • גירוש הגר וישמעאל • ברית אברהם ואבימלך • עקדת יצחק | |
| פרשת חיי שרה | רכישת מערת המכפלה • מציאת אישה ליצחק • נישואי אברהם וקטורה • תולדות ישמעאל | |
| פרשת תולדות | לידת יעקב ועשו • מכירת הבכורה • ירידת יצחק לגרר • הריב על הבארות • ברית יצחק ואבימלך • גנבת הברכות • בריחת יעקב מעשו | |
| פרשת ויצא | חלום יעקב • נישואי יעקב עם רחל ולאה • לידת בני יעקב • מעשה הדודאים • בריחת יעקב מלבן • ברית יעקב ולבן | |
| פרשת וישלח | מפגש יעקב ועשו • מאבק יעקב והמלאך • מעשה שכם ודינה • מעשה שמעון ולוי • קיום הנדר בבית אל • מות רחל וקבורתה • מעשה ראובן ובלהה • שמונת מלכי אדום | |
| פרשת וישב | מכירת יוסף • מעשה יהודה ותמר • לידת פרץ וזרח • יוסף ואשת פוטיפר • חלומות שר המשקים ושר האופים | |
| פרשת מקץ | חלומות פרעה • ירידת אחי יוסף למצרים | |
| פרשת ויגש | התוודעות יוסף לאחיו • ירידת יעקב למצרים • מכירת ארץ מצרים לפרעה | |
| פרשת ויחי | שבועת יוסף ליעקב • ברכת אפרים ומנשה • ברכת יעקב לבניו • מות יעקב וקבורתו | |
| דמויות מרכזיות | אדם וחוה • קין והבל • נח • אברהם ושרה • לוט • הגר וישמעאל • יצחק ורבקה • עשו • יעקב רחל ולאה • בלהה וזלפה • ראובן • שמעון • לוי • יהודה • תמר • יששכר • זבולון • דן • נפתלי • גד • אשר • יוסף • בנימין | |