טיוטה:קהילת יהודי פריז
קהילת יהודי פריז היא הקהילה היהודית בעיר פריז שבצרפת. היא אחת הקהילות העתיקות ביותר באירופה.[1]
תולדות הקהילה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ראשית הקהילה[עריכת קוד מקור | עריכה]
במאה השישית, קהילה יהודית החלה לצמוח בפריז. האזכור הראשון של יהודים בפריז הוא בתעודה משנת 582.[2] בשלב זה כבר היה ברשותה של הקהילה בית כנסת ב. האנטישמיות לא הייתה נפוצה באותה תקופה ובין היהודים לבין הנוצרים התקיימו יחסי רעות טובים. יחסים אלו התבטאו, בין היתר, בנקמה על מותו של יהודי בשם פריסקוס (Priscus) שהיה ספק של המלך כילפריך הראשון, בידי המון נוצרי. הרצח נעשה ביום שבת, בו פריסקוס לא יכול היה לשאת בנשק, בידי יהודי מומר, על רקע ויכוחים בשאלות של אמונה בין גרגוריוס מטור, המלך כילפריך ופריסקוס.[3][1][4] למרות יחסים טובים אלו, מועצת פריז (אנ') החליטה כי יהודי שמחזיק במשרה ציבורית, וכן משפחתו של אותו יהודי, צריכים להתנצר (אם כי למעשה להחלטה זו לא הייתה משמעות, והיא פשוט חזרה על האיסור לתת ליהודים להחזיק במשרות ציבוריות).[4] זוהי ראיה המעידה על כך שמעמדם החברתי והכלכלי של יהודי פריז היה גבוה בתקופה זו. היהודים עסקו במקצועות חופשיים כמו רפואה ומסחר, ועסקו גם בחקלאות ובייצור יין.[3]
מהמאה העשירית ועד המהפכה הצרפתית[עריכת קוד מקור | עריכה]
למסע הצלב הראשון לא הייתה השפעה מיידית על מצבם של יהודי צרפת, ויהודי פריז בפרט.[3] במאה העשירית ובמאה האחת עשרה התגוררו היהודים ברחוב הנקרא כיום Rue de la Harpe (אנ'), בין Rue de la Huchette (אנ') לבין Rue Saint-Séverin (אנ').[4] רחוב זה נודע מאוחר יותר בתור "רחוב הרובע היהודי הישן".[2] במאה העשירית שכן בית כנסת בהצטלבות הרחוב Rue Monsieur-le-Prince (אנ') עם הרחוב Rue Saint-Séverin. החל משנת 1119 לכל המאוחר שכן במרכז העיר רובע יהודי (vicus Judaeorum), שהיה ממוקם במרכז איל דה לה סיטה. בתקופה זו נבנה בית כנסת עבור יהודי פריז באיל דה לה סיטה. רוחבו של בית הכנסת היה שמונה מטרים, ואורכו - שלושים ואחד מטרים.[4] הקהילה היהודית בפריז המשיכה לפרוח ולצמוח, ופריז הפכה למרכז יהודי רוחני.[2] בשנת 1125 התייעצו חכמי רומא עם חכמי פריז בענייני הלכה. כעשרים שנה לאחר מכן, בשנת 1145, השתתפו רבני פריז באסיפת רבנים שכינס הרשב"ם.[4]
אולם תגובות אנטישמיות קטעו ומנעו את המשך הצמיחה והפריחה של יהדות פריז. בשנת 1171 התרחשה בעיר בלואה עלילת דם שנודעה בשם גזירת בלוייש. עלילת דם זו התפשטה ברחבי צרפת והגיעה בסופו של דבר גם לפריז. לואי השביעי, מלך צרפת הבטיח ליהודים שמעמדם לא ייפגע ושאירוע זה לא יישנה, אולם האנטישמיות טופחה עד כדי כך שהפכה לחלק מן התודעה הציבורית, אפילו בקרב ילדים. לפיליפ השני, מלך צרפת, למשל, נאמר כבר כשהיה בן שש כי יהודים רצחו ילדים של נוצרי. שנאה זו כלפי היהודים שטופחה אצל פיליפ השני הייתה לפי סברות מסוימות הגורם לגירוש היהודים בפריז בשנת 1182, בו גורשו היהודים מאחוזותיו של המלך פיליפ השני. במקביל לגירוש, נהרס בית הכנסת שהיה ממוקם במרכז איל דה לה סיטה, ועל חורבותיו הוקמה כנסיית St. Madeleine.[4] החל משנה זו הכריז מדי פעם המלך על גירושם של היהודים מאחוזותיו, ולחילופין מדי כמה זמן היה מתיר ליהודים לשוב לאחוזותיו ואף קורא להם לעשות כן. החזרת היהודים לאחוזותיהם נעשתה בעיקר מתוך אינטרסים כלכליים: הכלכלה סבלה ונפגעה כתוצאה מחסרונם של היהודים, והחזרתם של היהודים לאחוזות הניבה רווח כלכלי.[1]
בשנת 1198 התיר המלך פיליפ השני ליהודים לשוב לאחוזותיהם[4], וזאת בתמורה להטלת מס על כל עסקיהם. הוא קבע להם את שיעורי הריבית המותרים בניגוד להוראות הכנסייה הקתולית, ועל כך ספג ביקורת מצדו של האפיפיור אינוקנטיוס השלישי. הם התיישבו בRue Ferdinand Duval
[...]
[...]
חורבותיו של בית קברות יהודי מהמאה ה-13 נמצאו בשנת 1849. חלק מאותן מצבות שנמצאו מוצגות כיום במוזיאון לאמנות ולהיסטוריה של היהדות, ומהוות עדות לנוכחות של יהודים בפריז בימי הביניים למרות הרדיפות אחריהם.
כיום[עריכת קוד מקור | עריכה]
יהודי צרפת מרוכזים במטרופולין של פריז, שם נמצאת מרבית יהודי צרפת. ב-2016, הקהילה היהודית במטרופולין פריז מנתה 277 אלף יהודים, המהווים 1.9% מכלל יהודי העולם.[5] ב-2018 מנתה הקהילה היהודית בפריז כ-277,000 יהודים,[6] ב-2019 כ-275,000 יהודים,[7] וב-2020 כ-337,600 יהודים.[8]
הנצחה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – המוזיאון לאמנות ולהיסטוריה של היהדות
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 3 משה קטן, קהילת פריז, מחניים גיליון קי"ג, תשכ"ז
- ^ 1 2 3 הקהילה היהודית בפריז, באתר זכור - אמונה בימי השואה
- ^ 1 2 3 "The Virtual Jewish History Tour, France". Jewish Virtual Library.
- ^ 1 2 3 4 5 6 7 "Paris, France". Jewish Virtual Library.
- ^ "Jewish world population 2016" (PDF).
- ^ "Jewish world population 2018" (PDF).
- ^ "Jewish world population 2019" (PDF).
- ^ "Jewish world population 2020" (PDF).