טיוטה:רבי עמרם פריד

**הרב עמרם פריד**
	אין תמונה חופשית
לידה	י' בניסן ה'תשמ"א (גיל: 43); בני ברק
מדינה	ישראל
מקום מגורים	בני ברק
השתייכות	חרדים ליטאים
רבותיו	הרב שמואל אליעזר שטרן
חיבוריו	שימושה ולימודה (אורח חיים), פסקים והוראות (יורה דעה).

הרב עמרם פריד (נולד בי' בניסן ה'תשמ"א) הוא רב פוסק הלכה ודיין חרדי ליטאי בולט.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בבני ברק לאלעזר משה ובתיה פריד. בילדותו למד בתלמוד תורה תשב"ר, לאחר מכן למד בישיבת פוניבז' לצעירים ומשם המשיך ללמוד בישיבה הגדולה ישיבת פוניבז'.

נשא את בתו של רבי אהרן יהושע צוקר, חתנו של רבי ברוך רוזנברג ראש ישיבת סלבודקה וחבר מועצת גדולי התורה.^[1]

לאחר נישואיו למד בכולל חזון אי"ש והחל לשמש בהוראה. לאחר שנדחה ממספר בתי הוראה בשל גילו הצעיר, סמוך לגיל 20 הוסמך להוראה על ידי הרב שמואל אליעזר שטרן והחל לכהן כמו"צ בבית ההוראה 'שערי הוראה' בהמשך צורף כדיין בבית הדין בהרכב של הרב שטרן.

משנת התשע"ה הוא מכהן כמו"צ בבית המדרש "הליכות משה" בבני ברק של איש העסקים דן גרטלר. במסגרת היכרותו עם גרטלר, נתן לו גרטלר להתגורר בבית פרטי שבבעלותו ברחוב דניאל בגבול הערים בני ברק ורמת גן.

הרב פריד מכהן גם כרב הקהילות בבני ברק: 'בני הישיבות אהל שמשון', קהילות 'נצח ישראל', ו'משכן רפאל'.

הרב פריד בעל אופי מופנם והוא ממעט לשאת דברים בציבור.

פועלו ופסקיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב פריד נודע כבקי מופלג בתלמוד ובספרי הפוסקים ובתשובותיו ההלכתיות פעמים רבות הוא מצטט מקורות רבים על מיקומם המדויק בע"פ. מנהגו להקדיש שעות רבות מדי יום לעניית תשובות בהלכה, הן לשואלים רבים המגיעים לביתו, או דרך קו ההלכה שהקים בו ניתן לשואלו בדרך כלל בתיווך אברכים מתלמידיו. הרב פריד נגיש באופן ייחודי לקהל, ומדי יום נוהג להופיע לזמן קצר בבית הכנסת הגדול בבני ברק, שם מוקף מיד בשואלים רבים ביניהם אף ילדים. ביום ראשון בשבוע מוסר במקום שיעור הלכתי לילדים.

על אף גישתו ההלכתי השמרנית הרב פריד נערץ גם בקרב קהלים הנחשבים מודרניים יחסית אשר חלקם רואים בו את רבם המובהק.

מדי שבוע מוציא הרב פריד את העלון השבועי בשם 'אזמרה לשמך'^[2] המופץ בתפוצה רחבת היקף בהיכלי הישיבות ובבתי הכנסת.

פסקיו ההלכתיים מודפסים בספר 'אזמרה לשמך'^[3] (על סדר המועדים); בספר 'שימושה ולימודה' (אורח חיים); בספר 'פסקים והוראות' (יורה דעה).

פסקיו גם מופיעים באתר "שאלות - פורטל עולמי לשאלות בהלכה" ו"באתר "מאגר השו"ת - ד' אמות של הלכה", המלקטים את הכרעותיו ופסקיו מתוך כתבי תלמידיו. כמו כן, מאמרים הלכתיים שלו מפורסמים בקובצי שערי הוראה שיצאו לאור על ידי בית ההוראה של הרב שמואל אליעזר שטרן.^[4]