שמואל אליעזר שטרן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הרב שמואל אליעזר שטרן
תמונה במעמד הנחת אבן הפינה לבנין המוסדות
תמונה במעמד הנחת אבן הפינה לבנין המוסדות
לידה 1 באוגוסט 1948 (בן 75)
כ"ה בתמוז ה'תש"ח
הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
כינוי רב מערב בני ברק, וגאבד שערי הוראה,
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות חוג חת"ם סופר
רבותיו הרב שמואל הלוי וואזנר הרב יצחק שלמה אונגר הרב נתן געשטטנער הרב מפרעשבורג
תלמידיו הרב עמרם פריד רב קהילות חניכי הישיבות, הרב יוסף מרדכי סלמון רב קהילת סערט ויזניץ בני ברק, הרב יחיאל מיכל פרידמן רב קהילת לעלוב בני ברק
חיבוריו שביבי אש, כתובה כהלכתה, מכירת חמץ כהלכתו, שו"ת שביבי אש, שביבי הלוי
חתימה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הרב שמואל אליעזר שטרן (נולד בכ"ה בתמוז תש"ח, 1 באוגוסט 1948) הוא דיין ופוסק הלכה שמכהן כרב במערב העיר בני ברק, מתלמידיו הבולטים של הרב שמואל הלוי וואזנר. בנוסף הוא מכהן כראש ישיבת חוג חת"ם סופר-מחנה אברהם, ורב הארגון הצלה גוש דן.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בבודפשט, בירת הונגריה, לשלמה יצחק שטרן וצפורה בת שמואל קורלק רבה של העיר פיסקא, מגזע רבנים ודיינים ידועים בהונגריה, בשנת תש"י (1950), בהיותו בן שנתיים, עלתה משפחתו לישראל. בגיל חמש התייתם מאביו. היה מתלמידי המחזור הראשון בתלמוד תורה חוג חתם סופר בבני ברק שהוקם על ידי הרב יהודה הלוי במטרה לשמר את דרך החינוך של יוצאי הונגריה, בבחרותו למד בישיבת פרשבורג בירושלים. נישא לבתו היחידה של הנגיד אפרים קליין מארצות הברית מגדולי תומכי התורה והחסד.

שימש כמורה צדק ודיין בבית ההוראה ובבית הדין של רבו הרב שמואל הלוי וואזנר.

שימש כמגיד שיעור בישיבת חוג חתם סופר-מחנה אברהם בבני ברק, שבראשות הרב יצחק שלמה אונגר. לאחר פטירת הרב אונגר, בשנת תשס"ד, התמנה כממלא מקומו בראשות הישיבה.

מתגורר במערב העיר בני ברק ומשמש כרב אזורי. בשנת תשנ"ד ייסד מעל ביתו בית הוראה ובית דין בשם "שערי הוראה", בבית ההוראה משמשים מאות רבנים ומורי הוראה המורים לשואלים לפי פסיקותיו ההלכתיות. ומידי מספר חודשים אף יו"ל קובץ 'שערי הוראה'.[1] בשנת תשס"ז הקים סמוך לביתו בית הכנסת ובית מדרש בשם "מתיבתא לתורה ולהוראה" המשמש מקום תפילה ולימוד לתלמידיו ולתושבי האזור. משנת תשע"ה הוא נשיא עמותת "אחריות" המסייעת לבעלי חוב שהסתבכו ונקלעו לקשיים כלכליים.[2]

עמדותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב שטרן אינו משתתף בהצבעה בבחירות לכנסת, כדעת רבו הרב שמואל הלוי וואזנר, אם כי מעולם לא קבע כי יש איסור להצביע. על אף שמשתייך לחוג החסידי, על קהל מעריציו נמנים אנשים מכל הזרמים, לבקשתו מונחים בבית מדרשו סידורים לפי נוסחיהן של כל העדות, חסידים, ליטאים ועדות המזרח. את תפילותיו נושא הרב בנוסח ספרד, אך את תפיליו הוא מניח כנוסח אשכנז.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאורך השנים התעסק רבות במשנת החתם סופר והוציא מספר ספרים על פי משנתו.

  • פסקי ומנהגי חתם סופר
  • סנה בוער באש
  • קובץ אגרות חתם סופר

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב שטרן נשוי ואב לשמונה עשר ילדים.

  • בנו הרב יום טוב ליפמן מחבר הספרים "ליקוטי הגר"א" על המועדים.
  • בנו בכורו הרב שלמה יצחק ראש כולל, דיין ומורה צדק מחבר הספרים "תורת הלוי", מתורתו של הרב וואזנר על הלכות סת"ם ושמיטה.
  • חתנו הרב יחזקאל אהרן שווארץ מורה צדק, רבה של הקריה החסידית בהר יונה.
  • חתנו הרב מאיר לייפער מחבר הספר מנחת שבת, מורה צדק מרבני קהילת "נחלת יעקב".

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא שמואל אליעזר שטרן בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ כנס עשור לבתי ההוראה של הגרש"א שטרן, באתר פורום בחדרי, ‏3/4/2008
  2. ^ אודות, באתר "אחריות"