טיוטה:Budapesti iskola

בית הספר בבודפשט הייתה אסכולה, במקור של הומניזם מרקסיסטי, אך מאוחר יותר של פוסט-מרקסיזם וליברליזם דיסידנטי שצמח בהונגריה בתחילת שנות ה-60, השייך למה שנקרא השמאל החדש ההונגרי. חבריו היו סטודנטים או עמיתים של גיאורג לוקץ' . בית הספר היה במקור מכוון לפיתוח עבודותיו המאוחרות יותר של לוקאץ' על אונטולוגיה חברתית ואסתטיקה, אך מהר מאוד החל לאתגר את הפרדיגמה של הלוקאצ'יאני-מרקסיזם, ובכך לשחזר את התיאוריה הביקורתית העכשווית. רוב החברים באו מאוחר יותר לנטוש את המרקסיזם . בית הספר גם מתח ביקורת על "הדיקטטורה על הצרכים" של מדינות ברית המועצות. רוב החברים נאלצו לגלות על ידי הממשלה ההונגרית הפרו-סובייטית.

במכתב ל- The Times Literary Supplement, 15 בפברואר 1971, הפנה גאורג לוקץ' את תשומת הלב ל"בית הספר למרקסיזם של בודפשט", ועזר למשוך תשומת לב לבית הספר מהמרקסיזם המערבי .

בין חברי בית הספר ניתן למנות את אגנס הלר, פרנץ פהר, גיורגי מרקוס, איסטבן מסזארוס, מיהאלי וג'דה ומריה מרקוס, בין היתר. כתבי בית הספר בבודפשט נקראו ונחקרו בהרחבה מאז שנות ה-60.

הִיסטוֹרִיָה

המרד ההונגרי (המהפכה ההונגרית של 1956) הייתה אחד האירועים הפוליטיים החשובים בחייה של אגנס הלר, שכן בתקופה זו היא ראתה את השפעת החירויות האקדמיות של התיאוריה הביקורתית המרקסיסטית כמסוכנת לכל המבנה הפוליטי והחברתי של הונגריה. ההתקוממות אישרה את רעיונותיה של הלר שמה שקרל מרקס התכוון באמת שלעם תהיה אוטונומיה פוליטית וקביעה קולקטיבית של החיים החברתיים.

לוקאץ' ואגנש הלר ותיאורטיקנים ביקורתיים מרקסיסטים אחרים יצאו מהמהפכה תוך אמונה שצריך ליישם את המרקסיזם והסוציאליזם באומות שונות בדרכים אינדיבידואליות ולמעשה הטילו ספק בתפקידה של ברית המועצות בעתידה של הונגריה. רעיונות אלה העלו את הלר על מסלול התנגשות אידיאולוגי עם ממשלתו החדשה (שנתמכת במוסקבה) של יאנוש קאדאר. הלר שוב סולקה מהמפלגה הקומוניסטית והיא פוטרה מהאוניברסיטה ב-1958 בשל סירובה להפליל את לוקאץ' כמשתף פעולה במהפכה. קטגוריה:תאוריות סוציולוגיות קטגוריה:לימודי תרבות קטגוריה:אסכולת פרנקפורט