טיוטה:Chillwave

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

צ'ילווייב (במקור שם נרדף ל- glo-fi ופופ היפנוגי) הוא מיקרו-ז'אנר מוזיקלי שהופיע בסוף שנות ה-2000. צ'ילווייב מחקה באופן מודע אלמנטים המזוהים עם ז'אנר הסינת'פופ משנות השמונים, אשר, בשל הצליל המיושן שלהם, משמשים לביטוי אמנותי של נושאים כמו זיכרון, נוסטלגיה, והתבגרות אישית. מאפיינים נפוצים של הז'אנר כוללים צליל רטרו דהוי או חלומי שמקורו בסגנונות שונים שמזוהים עם אינדי רוק ובסגנונות שונים של מוזיקת פופ, מילים אסקפיסטיות (נושאים תכופים כוללים בילויי חוף או את הקיץ), אסתטיקה פסיכדלית או לו-פיי, שירה עדינה, קצב איטי עד מתון, אפקטים אלקטרוניים (במיוחד ריוורב), וסינתיסייזרים בעלי צליל וינטג'/מיושן.

Chillwave היה אחד מז'אנרי המוזיקה הראשונים שהתפתחו באופן מרכזי דווקא דרך האינטרנט, ללא זיקה משמעותית לסצנות מוזיקה מקומיות. המונח נטבע ב-2009 על ידי הבלוג הסאטירי Hipster Runoff למיקרוז'אנרים ולמופעי אינדי שהצלילים שלהם דמו למוזיקת ליווי מקלטות VHS משנות ה-80. לפני כן, המוזיקה הייתה מתויגת כ- דרים פופ, אמביינט או אינדיטרוניקה. האמנים המובילים של הז'אנר בתחילת דרכו כללו את Neon Indian, Washed Out ו- Toro y Moi, שזכו לתשומת לב במהלך קיץ הצ'ילווייב" של 2009. השיר "Feel It All Around " של Washed Out משנת 2009 נותר השיר הידוע ביותר מהז'אנר.

אמנים מסוימים ניצלו את את הפשטות של הסגנון, שלא דרש מאמץ מוזיקלי רב להפקתו, מה שהוביל לרוויה של אמנים שגרמו בעקיפין לדעיכת הסצנה המקורית. הביטוי "צ'ילוויב" החל לשמש ככינוי גנאי בפורומי מוזיקה בשל ה"רדידות" שמבקרים שייכו לסגנון, והסתמכותו הרבה על נוסטלגיה. היו גם שמתחו ביקורת על המונח משום שהוא נטבע במקור בידי בלוג מוזיקה באופן סאטירי, ולא בידי אמן או אדם המעורב בסצנה. עלייתו המוזיקלית (ומאוחר יותר, דעיכת הפופולריות במיינסטרים) של ז'אנר הציילווייב הייתה דוגמה מוקדמת להתפשטות מיקרו-ז'אנרים אחרים של של מוזיקת אינטרנט בתחילת שנות ה-2010, כולל וייפורווייב, שמקורו כגרסה אירונית של צ'יל-ווייב (הלחמה של "vaporware" ו"chillwave"). באמצע שנות ה-2010, הפופולריות של ה-Chillwave דעכה, כאשר רוב האמנים והמאזינים המקוריים של הז'אנר העבירו את הפוקוס לסגנונות מוזיקה אחרים.

מקורות מוזיקליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

צ'ילווייב לאורך ההיסטוריה שלו זוהה כחלק מעולם המוזיקה הפסיכדלית, עם ז'אנר הבדרום פופ, או אפילו עם ז'אנר האלקטרופופ של שנות ה2000. [1] לפני שנטבע מונח ספציפי למוזיקה, הוא תואר כ- שוגייז, דרים פופ, [2] אמביינט, או אפילו אינדיטרוניקה, סגנון שמקורו באינדי רוק. כתב פיצ'פורק ניצו אבבה טען כי, לפחות מאז 1992, מוזיקה דומה לסגנון הייתה קיימת בשביל "נערי קולג' שמחים ומסטולים, שרצו להאזין לתקליטים תוך שהם נרדמים.' אבבה ציין את Slowdive, אוספים של הלייבל דרלה רקורדס, ואת האלבום מ1998 של להקת Casino Versus Japan כדוגמאות לטענתו. אחת הדוגמאות המוקדמות שחזתה את הצליל החלומי, נוסטלגי של הז'אנר הוא השיר " All I Wanna Do " של להקת הביץ בויז מתוך אלבומם Sunflower משנת 1970. [3] [4] לטענת אבבה, מוזיקה שדמתה לצ'ילווייב מלפני ימי הז'אנר הושוותה לעתים קרובות גם למוזיקה של הצמד בורדס אוב קנדה. גם האמן האלקטרוני פנש, והאלבום Donuts של הדיג'יי J Dilla מ 2006, נחשבים גם הם כמשפיעים לז'אנר. [5] [6]

האמן אריאל פינק מוזכר לעתים קרובות בתור "הסנדק של צ'ילווייב". [7] הוא לכתחילה זכה להכרה באמצע שנות ה-2000 באמצעות שורה של אלבומים שהופקו והוקלטו באופן עצמאי, אשר העניקו צליל מחודש, מחוספס ולו-פיי לצליל הרוק הפופולרי של שנות ה-70 והגל החדש של שנות ה-80. [8] חברת התקליטים Paw Tracks, שהפיצה את האלבומים של פינק, נוהלה על ידי Animal Collective, שהחתימה את פינק לאחר שהתרשמו מהמוזיקה שלו. המגזין Uncut תיאר את פינק כ"אגדת לו-פי" ש"הצליל המסתורי" שלו אכן השפיע על אמני צ'ילווייב כמו Ducktails ו- Toro y Moi . [9] המבקר אדם הארפר ערער על מעמדו של פינק בתור "הסנדק של צ'ילווייב", וכתב שהשפעתו הוגזמה במקצת, מאחר שהמוזיקה שלו חסרה את "הגרוב הסינתטי, המגניב של צ'ילווייב... האלבומים של פינק מטורפים, אישיים, מבוססים ברובם על רוק ולבושים בגלאם מביך". [10] אלן נורטון מCellars סברה שפינק הוא "בהחלט לא צ'ילוויב, אבל דברים כאלה השפיעו על הרבה מהאמנים שיצרו בסופו של דבר את הסגנון, אמנים כמו Washed Out".

[11]הפניות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Trainer, Adam (2016). "From Hypnagogia to Distroid: Postironic Musical Renderings of Personal Memory". The Oxford Handbook of Music and Virtuality. Oxford University Press. ISBN 978-0-19-932128-5.

קטגוריה:נוסטלגיה קטגוריה:מוזיקת אינדי קטגוריה:רטרו קטגוריה:סגנונות מוזיקליים - פופ

  1. ^ Cox, Jamieson (14 באוגוסט 2015). "Neon Indian's first album in four years is out this October". The Verge. {{cite web}}: (עזרה)
  2. ^ Schilling, Dave (8 באפריל 2015). "That Was a Thing: The Brief History of the Totally Made-Up Chillwave Music Genre". {{cite web}}: (עזרה)
  3. ^ "Song Premiere: The Bright Light Social Hour "All I Wanna Do" (Beach Boys Cover)". Relix. 14 במרץ 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  4. ^ Polinice (25 בנובמבר 2013). "Gli Uomini del Capitano: pezzi scritti dai membri secondari di una band". Polinice. אורכב מ-המקור ב-17 באפריל 2017. נבדק ב-28 ביולי 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  5. ^ Joyce, Colin (23 באוגוסט 2019). "Chillwave Was the First Great Genre of the Internet Era". Vice. {{cite web}}: (עזרה)
  6. ^ Cohen, Ian (25 ביוני 2019). "Chillwave At 10: The Essential Tracks". Stereogum. {{cite web}}: (עזרה)
  7. ^ Raffeiner, Arno (14 בספטמבר 2017). "Interview: Ariel Pink". Red Bull Music Academy. {{cite web}}: (עזרה)
  8. ^ Reynolds, Simon (19 בינואר 2011). "Leave Chillwave Alone". The Village Voice. {{cite news}}: (עזרה)
  9. ^ Richards, Sam (7 ביוני 2010). "Ariel Pink's Haunted Graffiti – Before Today". Uncut. {{cite web}}: (עזרה)
  10. ^ Harper, Adam (23 באפריל 2014). "Essay: Shades of Ariel Pink". Dummy Mag. {{cite web}}: (עזרה)
  11. ^ Williott, Carl (14 באפריל 2016). "Interview: Cellars Gets To The Heart Of Chillwave On Her Ariel Pink-Produced LP 'Phases'". Idolator. {{cite web}}: (עזרה)