טינאריוון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
טינאריוון
ⵜⵏⵔⵓⵏ
Tinariwen-Bardentreffen 2010
Tinariwen-Bardentreffen 2010
Tinariwen-Bardentreffen 2010
מקום הקמה Kidal עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות מ-1979
סוגה מוזיקת עולם, בלוז, פולק, רוק
שפה מועדפת Tuareg עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת תקליטים Tribal Union, World Village Music, Independiente, Wayward Records
פרסים והוקרה
  • פרס גראמי למוזיקת עולם (2012)
  • BBC Awards (2005)
  • Praetorius music award (2008) עריכת הנתון בוויקינתונים
www.tinariwen.com
חברים
Ibrahim ag Alhabib
Kedhou ag Ossad
Mohammed Ag Itlal
Touhami Ag Alhassane
Alhousseini ag Abdoulahi
Liya Ag Ablil עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

טינאריווןאנגלית: Tinariwen; בטאמאשק: ⵜⵏⵔⵓⵏ, "מדבריות") הוא הרכב זוכה גראמי של מוזיקאים משבטי הטוארג ממדבר סהרה, מאזור צפון מאלי. ההרכב הוקם ב-1979[1], אך החל לאסוף עדת מעריצים ב-2001, עם הופעות בפסטיבלים בצפון מאלי ובפסטיבל רוסקילדה בדנמרק. הפופולריות שלהם גדלה עם שחרור האלבום Aman Iman ב-2007, שזכה לאהדת המבקרים.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

השנים המוקדמות[עריכת קוד מקור | עריכה]

טינאריוון יוסדה על ידי איברהים אג אלחביב, שראה את אביו (מורד טוארג) נרצח בגיל 4 בהתקוממות בצפון מאלי ב-1963. כילד בנה גיטרה מחומרים שמצא בסביבתו, כגון סלילי מתכת, והחל לנגן שירי טוארג מקומיים ושירי פופ ערביים מודרניים. אלחביב התגורר באותה תקופה במחנות טוארג באזור לוב ואלג'יריה.

בסוף שנות ה-70, אג אלחאביב הצטרף למוזיקאי טוארג נוספים, באזור צפון אלג'יריה, כשהם חוקרים את המוזיקה הצפון אפריקאית וכן את המוזיקה המערבית של אותה תקופה, כגון אלביס פרסלי, לד זפלין ועד לבוב מארלי. ההרכב החל לנגן בעיקר במסיבות ובחתונות, ללא שם משלהם, כשהסביבה החלה לכנותם Kel Tinariwen, כלומר "ילדי המדבר" בטאמאשק.[2]

ב-1980, השליט הלובי מועמר קדאפי הוציא צו הקורא לכל גברי טוארג הצעירים המתגוררים באופן בלתי-חוקי בלוב לקבל הכשרה צבאית. קדאפי חלם להקים "חטיבה סהרית" שתהיה מורכבת ממיטב לוחמי הטוארג, כדי לקדם את שאיפות כיבושיו, בעיקר בצ'אד ובניגריה[3]. אלחביב ושאר חברי ההרכב נענו לקריאה ורכשו הכשרה צבאית במשך תשעה חודשים. ב-1985 הם נענו לקריאה דומה, הפעם ממנהיגי תנועת הטוארג בלוב, והכירו מוזיקאים נוספים בתהליך. ההרכב, שכעת גדל והפך לקולקטיב עם שם - טינאריוון, חרת על דגלו ליצור שירים על האתגרים שניצבים בפני אנשי הטוארג, תוך כדי שהם מקימים אולפן ארעי במדבר עם הבטחה להקליט מוזיקה חינם למי שיספק קלטות שמע (קסטות) ריקות. קלטות אלו הוחלפו בצורה נרחבת ברחבי אזור הסהרה.

ב-1989 הקולקטיב עזב את לוב ועבר למולדתו של אלחביב, מאלי, שם הוא חזר לכפר שהיה ביתו, טסליט (Tessalit). ב-1990 פרץ מרד אנשי הטוארג במאלי[4], כשחלק מחברי הלהקה לקחו חלק בלחימה. ב-1991, לאחר שנחתם הסכם השלום במה שנודע כהסכמי טמאנראסט, הנגנים פרשו מהצבא ועברו לחיי מוזיקה באופן מלא. הם ניגנו הופעות עבור מחנות טוארג מרוחקים והשיגו פופולריות מפה לאוזן.

הכרה בינלאומית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1998, הלהקה הצרפתית Lo'Jo ומפיקה פיליפ בריקס גילו את הלהקה כשטיילו במאלי. שנה לאחר מכן חלק מחברי הלהקה טסו לצרפת והופיעו עם הלהקה תחת השם הזמני אזוואד. שתי הלהקות ארגנו ב-2001 את Festival au Désert במאלי, שהובל על ידי טינאריוון והביא לה הרבה תשומת לב מחוץ למאלי. באותה שנה הלהקה הופיעה בפסטיבלים באירופה, וגם הקליטה את אלבום הסטודיו הראשון שלהם, The Radio Tisdas Sessions, ההקלטה הראשונה של טינאריוון ששוחררה מחוץ לצפון אפריקה.

במהלך השנים הבאות, טינאריוון יצאה לסיבובי הופעות חוזרים ונשנים באירופה, צפון אמריקה, אוסטרליה ויפן, כולל השתתפויות בפסטיבלים גדולים. אלבומיהם Amassakoul ו-Aman Iman אשר יצאו ב-2004 ו-2007 בהתאמה זכו לתשומת לב של מעריצים ידוענים רבים, בהם קרלוס סנטנה, כריס מרטין מקולדפליי, תום יורק ועוד רבים.

ב-2010, טינאריוון יצגו את אלג'יריה בטקס הפתיחה של גביע העולם בכדורגל[5] של אותה שנה בדרום אפריקה, והמשיכו לסיבוב הופעות בארצות הברית. ב-2011 הלהקה הוציאה לאור את אלבום החמישי, Tassilli, שכלל הופעות אורח של אמנים מערביים, כגון קיפ מלון מ-TV on the Radio ו-The Dirty Dozen Brass Band.

ב-2012 פרץ מרד טוארג נוסף בצפון מאלי, כשבמהלכו הקבוצה האיסלאמית הקיצונית אנסאר דיין אסרה על קיום מוזיקה מודרנית באזור, קראה לה "מוזיקת השטן" והתירה השמעה רק של פסוקי קוראן.[6] טינאריוון סומנה בצורה מיוחדת במהלך זה. בעימותים בינואר 2013, חבר הלהקה עבדאללה אג למידה נחטף בשעה שניסה להציל את הגיטרות שלו[7]. כמה שבועות לאחר מכן, הלהקה פרסמה שלמידה שוחרר שלם ובריא[8].

חברי הלהקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נוכחיים ומופיעים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אברהים אג אלחביב - שירה, גיטרות.
  • אלחסאני אג טוהמי - שירה, גיטרות.
  • עבדאללה אג אלחוסיין - שירה, גיטרה אקוסטית.
  • איידו אג לחה - גיטרה בס, גיטרה אקוסטית, שירה, קולות רקע
  • סעיד אג אייאד - כלי הקשה, קולות רקע.
  • עבדאללה אג למידה ("אינטידאו") - גיטרות, קולות רקע.
  • מוחמד אג טהדה - כלי הקשה
  • יד עבדרחמני - גיטרות, שירה.

נגני אולפן וחברי להקה בעבר[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אינטיידן אג אבליל (נפטר) - גיטרה, שירה
  • מוחמד אג איטלאלה ("יאפונייס") - גיטרה, שירה
  • קדו אג אוסד - גיטרה, שירה
  • ליה אג אבליל - גיטרה, שירה
  • סוויילום - גיטרה, שירה
  • אבוחדיד - גיטרה, שירה
  • וונו וואלט סידטי - שירה
  • קסה אג חמיד - שירה
  • מינה ולט עומר - שירה
  • וונו ולט עומר (נפטר) - שירה

דיסקוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • The Radio Tisdas Sessions (2001)
  • (2004) Amassakoul
  • (2007) Aman Iman: Water is Life
  • (2009) Imidiwan: Companions
  • (2011) Tassilli
  • (2014) Emmaar

ב-2012 הלהקה זכתה בפרס גראמי עבור קטגוריית "אלבום מוזיקת העולם הטוב ביותר" עבור אלבומם Tassilli.[9]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא טינאריוון בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "Saharan musicians win Uncut award". BBC. 2009-11-09. נבדק ב-2016-03-25.
  2. ^ TINARIWEN - Sons of the Desert | ANDY MORGAN WRITES, Andy Morgan Writes (באנגלית)
  3. ^ Gaddafi and The Touareg | ANDY MORGAN WRITES, Andy Morgan Writes (באנגלית)
  4. ^ Devon Douglas-Bowers, The Crisis in Mali: A Historical Perspective on the Tuareg People, Global Research
  5. ^ Perry, Alex. "World Cup Concert: The Real Rebels of Rock 'n' Roll". Time. נבדק ב-2016-03-25.
  6. ^ 2012: When Mali music came under attack, www.africareview.com
  7. ^ The band from Mali I hugged in Shepherds Bush, blogs.channel4.com
  8. ^ Tinariwen - Dear friends, just to let you know that Intidao... | פייסבוק, באתר www.facebook.com
  9. ^ Past Winners Search, The GRAMMYs