טכיקרדיה על-חדרית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

טכיקרדיה על-חדרית (Supraventricular tachycardia, או בראשי תיבות SVT) היא טכיקרדיה שמקורה בעליות. ככלל, טכיקרדיה מוגדרת כקצב לב העולה על 100 פעימות בדקה. טכיקרדיה על-חדרית יכולה להיחשב סדירה או בלתי-סדירה (כמו למשל ברפרוף עליות או פרפור עליות), והיא נחלקת לטכיקרדיה שמקורה מהעלייה עצמה או מהקשר הגתי-עלייתי (AV node) אשר באופן נורמלי אחראי על העברת האות החשמלי.

סיווג[עריכת קוד מקור | עריכה]

באופן מסורתי, סווגו הפרעות הטכיקרדיה העל-חדרית כצרות מכלול QRS (בהן משך ה-QRS הנו פחות מ-0.12 שניות) או כרחבות מכלול, אשר יכולות לנבוע ממקור חדרי ומאפיינות טכיקרדיה חדרית.

טכיקרדיה על-חדרית יכולה להיות סדירה, או בלתי-סדירה (למשל, בפרפור עליות או רפרוף עליות).

טכיקרדיות על-חדריות סדירות נחלקות לשלושה סוגים עיקריים:

  1. טכיקרדיה פוקאלית (מקומית) בעלייה – אינה תלויה ב-AV node (הקוצב שבין העלייה ללב).
  2. טכיקרדיה המערבת את ה-AV node במנגנון של "כניסה מחדש" (reentry) (באנגלית: AV nodal reentrant tachycardia, ובראשי תיבות: AVNRT). זוהי הטכיקרדיה העל-חדרית הנפוצה ביותר. היא מאופיינת במעגל חשמלי המסתובב בתוך ה-AV node; המנגנון מבוסס על קיומם של שני מסלולי הולכה בתוך הקוצב עצמו – נתיב הולכה אחד עם הולכה איטית אך עם תקופה רפרקטורית (התאוששות) קצרה, ונתיב מהיר עם תקופה רפרקטורית ארוכה. טכיקרדיה טיפוסית למנגנון זה מתחילה על ידי פעימה עלייתית מוקדמת. הפעילות החשמלית הנוצרת כתוצאה מכך מולכת דרך הנתיב האיטי, וחוזרת אל העליות דרך הנתיב המהיר. בתרשים האק"ג לא יימצאו גלי P לפני הקומפלקסים של QRS, או יימצאו גלי P המאפיינים הולכה הפוכה אשר נבלעים בקומפלקס ה-QRS או גורמים לטשטוש של סוף ה-QRS.
  3. טכיקרדיה הכוללת נתיב עזר והמערבת את ה-AV node (באנגלית, Atrioventricular reentrant tachycardia, ובראשי תיבות: AVRT): במנגנון זה, קיים מבנה פתולוגי שהוא נתיב עזר (accessory pathway) העובר בין העלייה לחדר, ללא מעבר ב-AV node. במצב של פעימה מוקדמת, ייווצר מעגל של כניסה מחדש המסוגל להעביר את האות החשמלי קדימה (מהעלייה לחדר), אחורה (מהחדר לעלייה) או לשני הכיוונים. הפרעות הולכה אלו מורכבות משני מרכיבים – כיווּן ההולכה בנתיב העזר הפתולוגי (אם הוא מהעלייה לחדר מדובר בהולכה קדימה ואם הוא מהחדר לעלייה מדובר בהולכה אחורה) וכיוון ההולכה בצומת AV עצמו – מהעלייה לחדר (אורתודרומי, בכיוון תקין) או מהחדר לעלייה (אנטידרומי). במרבית המקרים הטכיקרדיה היא במנגנון של הולכה אחורה בנתיב העזר ובכיוון אורתודרומי – כלומר, פעימה מוקדמת מן העלייה חוסמת את ההולכה דרך נתיב העזר, מולכת דרך ה-AV וחוזרת אל העלייה דרך נתיב העזר. באק"ג ניתן לראות QRS תקין עם גלי p בהולכה הפוכה אחרי כל קומפלקס. במקרה זה נתיב העזר יוגדר כ"חבוי". במקרים אחרים, כמו למשל בתסמונת וולף פרקינסון וייט (WPW Syndrome), ההולכה של נתיב העזר היא קדימה ולא אחורה; בזמן מקצב סינוס תקין, מתאפיינת התסמונת בתבנית של עירור מוקדם, עם גל דלתא, כאשר נתיב העזר מוליך קדימה מהעלייה לחדר. קיימים גם מצבים שבהם ההולכה של נתיב העזר היא קדימה וכיוון ההולכה בצומת ה-AV הפוך (אנטידרומי): במצב כזה, הגירוי החשמלי מולך קדימה בנתיב העזר ואז חוזר לעליה דרך הצומת עלייה-חדר. תרשים האק"ג מדגים קומפלקסים רחבים ומוזרים של QRS, עם גלי P בהולכה הפוכה אחרי כל קומפלקס.

טכיקרדיות על חדריות שאינן סדירות נחלקות לשני סוגים עיקריים:

  1. רפרוף עליות – מצב שבו נוצר בעלייה קצב גבוה מ-250 פעימות בדקה ונמוך מ-400 פעימות בדקה.
  2. פרפור עליות – מצב בו נוצרים גלים מולטי-פוקאליים במהירות גבוהה, ומעל 400 פעימות בדקה.

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.