רפרוף עליות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רפרוף עליות
Atrial flutter34.svg
רפרוף עליות כפי שנראה במוניטור עם חסימה משתנה של הקשר הפרוזדור והחדר (ה-AV node) - תחילה חסימה של 4:1 ואז 3:1
שם בלועזית Atrial flutter
סיווג
 ‑ ICD-10 I48
קישורים ומאגרי מידע
eMedicine article/151210 
DiseasesDB 1072
MeSH D001282
MedlinePlus 000184

רפרוף עליות, או רפרוף פרוזדוריםאנגלית: Atrial flutter,‏ AFL), היא הפרעת קצב ממקור עלייתי בלב. ההפרעה בדרך כלל מופיעה אצל אנשים עם בעיות במערכת הקרדיווסקולרית (כמו: מחלת לב כלילית, קרדיומיופתיה, יתר לחץ דם), אך יכולה להופיע גם ספונטנית אצל אנשים ללא בעיה במערכת זו. כשההפרעה מתפרצת לראשונה היא בדרך כלל בקצב לב מהיר מהרגיל, כלומר בטכיקרדיה. ההפרעה, כשלא מטפלים בה, לעיתים קרובות מידרדרת לפרפור עליות, ולעיתים נדירות מאוד יכולה להימשך אפילו חודשים ושנים.

פתופיזיולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההפרעה נגרמת בדרך כלל בגלל מנגנון שבשוב (Re-entry) בעלייה שמאל או בעלייה ימין על ידי מוקד אחד. כיוון שהמוקד העלייתי מקצב בדרך כלל בקצב מהיר מאוד (עקב מנגנון השבשוב), הוא גורם לכך שקצב כיווץ והרפיית העלייה יהיה מהיר מאוד, דבר שמפריע לתפקוד התקין של העליות ושל הלב באופן כללי. הזרם החשמלי שמגיע מהעליות נעצר בקשר הפרוזדור והחדר (ה-AV node), מווסת על ידיו ומואט כדי שיתאים ככל האפשר לקצב בו החדרים צריכים לעבוד. הודות להאטת הקצב הזו, ההפרעה פוגעת משמעותית פחות בתפקוד החדרים והלב נפגע בצורה קלה יותר (תפקוד תקין של החדרים חשוב מתפקוד תקין של העליות).

תסמינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בהתחלה, רפרוף עליות לעיתים קרובות גורם לפעמת ולעיתים אף לא מורגש כלל. לאנשים עם מערכת קרדיווסקולרית תקינה יחסית הפרעה זו יציבה יחסית לאורך זמן, אך בשילוב עם בעיות במערכת זו, הפרעת הקצב עלולה להידרדר במהירות ולגרום לכאבים בחזה, קוצר נשימה חמור, כאבי ראש, ישנוניות ובחילה. רפרוף עליות ממושך ומהיר יכול לגרום לאי-ספיקת לב.

הקצב העליתי בדרך כלל יהיה בין 220-440 פעימות לדקה והקצב החדרי יהיה תלוי בחסימה של ה-AV node. אם ה-AV node יווסת את הפעימות העלייתיות כך שעל כל 2 פעימות עלייתיות, תהיה רק פעימה חדרית אחת, ההפרעה תכונה: "רפרוף עליות של 2:1", במקרה שעל כל 3 פעימות עלייתיות תהיה פעימה חדרית אחת, תכונה: "רפרוף עליות של 3:1", וכך הלאה. ככל שהיחס בין מספר הפעימות העלייתיות למספר הפעימות החדריות קטן, כך הפגיעה בתפוקת הלב עולה.

כשלזרם החשמלי יש נתיב זרימה מהמקור העלייתי לחדרים, שלא דרך ה-AV node, כמו למשל באנשים עם "תסמונת וולף–פרקינסון–וייט" (WPWS) דרך סיב קנט (bundle of Kent), ההפרעה יכולה להגיע למספר רב מאוד של פעימות חדריות ולרפרפוף עליות של 1:1, מה שבסופו של דבר עלול לגרום לפרפור חדרים ולמוות.

אבחנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניתן לאבחן רפרוף עליות על ידי תרשים אלקטרוקרדיוגרם (אק"ג). באק"ג, הקצב העליתי והחדרי יהיו סדירים, למעט מקרים נדירים בהם ההולכה ב-AV node לא סדירה, ולא יהיו גלי P. במקום גלי P, יהיו גלים שנראים כ"שיני מסור" או "שיני כריש" ונקראים גלי F. קומפלקס ה-QRS יהיה תקין, למעט מקרים בהם קיימת הפרעה בהולכה החדרית (Aberrant Conduction).

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא רפרוף עליות בוויקישיתוף

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.