רפרוף עליות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רפרוף עליות
Atrial flutter34.svg
רפרוף עליות כפי שנראה במוניטור עם חסימה משתנה של הקשר הפרוזדור והחדר (ה-AV node) - תחילה חסימה של 4:1 ואז 3:1
שם בלועזית Atrial flutter
תחום קרדיולוגיה עריכת הנתון בוויקינתונים
סיווג
 ‑ ICD-10 I48
קישורים ומאגרי מידע
eMedicine article/151210 
DiseasesDB 1072
MeSH D001282
MedlinePlus 000184
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

רפרוף עליות, או רפרוף פרוזדוריםאנגלית: Atrial flutter,‏ AFL), היא הפרעת קצב לב על חדרית, הנגרמת לרוב כתוצאה ממנגנון שבשוב (ריאנטרי - Re-entry) במוקד אחד בעליות הלב. ההפרעה מופיעה לרוב אצל אנשים הסובלים ממחלות לב וכלי דם כמו מחלת לב כלילית, קרדיומיופתיה ויתר לחץ דם, אך עשויה גם להופיע באופן ספונטני אצל אנשים ללא מחלות לב. לרוב הופעתה הראשונה של הפרעת קצב מסוג רפרוף עליות מתבטאת בקצב לב מהיר מהרגיל (טכיקרדיה). רפרוף עליות היא לרוב הפרעת קצב זמנית וכשהיא אינה מטופלת היא מתפתחת לעיתים קרובות לפרפור עליות. לעיתים נדירות מאוד עשויה ההפרעה להימשך חודשים ואפילו ושנים.

פתופיזיולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במצב תקין, דחף חשמלי ראשוני (דה-פולריזציה) מופק על ידי הקוצב הראשי של הלב, עובר בעליות הלב וגורם להפעלתן, ומשם מגיע אל קשר הפרוזדור והחדר (AV node). קשר הפרוזדור והחדר משהה את התקדמות הדחף החשמלי לפרק זמן של 120–200 מילישניות בטרם ממשיך הדחף אל חדרי הלב.

רפרוף עליות מתרחש כאשר קשר הגת והפרוזדור מאבד את שליטתו על קצב הלב ובמקומו מכתיב את הקצב מוקד עלייתי אחד הפועל במנגנון שבשוב (Re-entry). כיוון שהמוקד העלייתי מקצב בדרך כלל בקצב מהיר מאוד (עקב מנגנון השבשוב), הוא גורם לכך שקצב כיווץ והרפיית העלייה יהיה מהיר מאוד, מה שגורם לירידה ביעילות הכיווץ העלייתי. הזרם החשמלי שמגיע מהעליות עדיין עובר בדרכו אל החדרים בקשר הפרוזדור והחדר (ה-AV node), שמתאפיין במהירות הולכה איטית יחסית. האטת ההולכה החשמלית בקשר הפרוזדור והחדר גורמת לכך שלא כל הדחפים החשמליים המגיעים מהעליות ממשיכים אל החדרים, מה שמגן על הלב מהתפתחות של טכיקרדיה חדרית. הודות להאטת קצב זו, לא חלה לרוב פגיעה משמעותית בתפקוד החדרים.

תסמינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בהתחלה, רפרוף עליות לעיתים קרובות גורם לפעמת ולעיתים אף לא מורגש כלל. לאנשים עם מערכת קרדיווסקולרית תקינה יחסית הפרעה זו יציבה יחסית לאורך זמן, אך בשילוב עם בעיות במערכת זו, הפרעת הקצב עלולה להידרדר במהירות ולגרום לכאבים בחזה, קוצר נשימה חמור, כאבי ראש, ישנוניות ובחילה. רפרוף עליות ממושך ומהיר יכול לגרום לאי-ספיקת לב.

הקצב העליתי בדרך כלל יהיה בין 220-440 פעימות לדקה והקצב החדרי יהיה תלוי בחסימה של ה-AV node. אם ה-AV node יווסת את הפעימות העלייתיות כך שעל כל 2 פעימות עלייתיות, תהיה רק פעימה חדרית אחת, ההפרעה תכונה: "רפרוף עליות של 2:1", במקרה שעל כל 3 פעימות עלייתיות תהיה פעימה חדרית אחת, תכונה: "רפרוף עליות של 3:1", וכך הלאה. ככל שהיחס בין מספר הפעימות העלייתיות למספר הפעימות החדריות קטן, כך הפגיעה בתפוקת הלב עולה.

כשלזרם החשמלי יש נתיב זרימה מהמקור העלייתי לחדרים, שלא דרך ה-AV node, כמו למשל באנשים עם "תסמונת וולף–פרקינסון–וייט" (WPWS) דרך סיב קנט (bundle of Kent), ההפרעה יכולה להגיע למספר רב מאוד של פעימות חדריות ולרפרפוף עליות של 1:1, מה שבסופו של דבר עלול לגרום לפרפור חדרים ולמוות.

אבחנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניתן לאבחן רפרוף עליות על ידי תרשים אלקטרוקרדיוגרם (אק"ג). באק"ג, הקצב העליתי והחדרי יהיו סדירים, למעט מקרים נדירים בהם ההולכה ב-AV node לא סדירה, ולא יהיו גלי P. במקום גלי P, יהיו גלים שנראים כ"שיני מסור" או "שיני כריש" ונקראים גלי F. קומפלקס ה-QRS יהיה תקין, למעט מקרים בהם קיימת הפרעה בהולכה החדרית (Aberrant Conduction).

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא רפרוף עליות בוויקישיתוף

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.