רפרוף עליות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
רפרוף עליות
Atrial flutter34.svg
רפרוף עליות כפי שנראה במוניטור עם חסימה משתנה של הקשר הפרוזדור והחדר (ה-AV node) - תחילה חסימה של 4:1 ואז 3:1
שם בלועזית Atrial flutter
ICD-10
(אנגלית)
I48
ICD-9
(אנגלית)
427.32
DiseasesDB
(אנגלית)
1072
MedlinePlus
(אנגלית)
000184
eMedicine
(אנגלית)
med/185 
MeSH
(אנגלית)
D001282

רפרוף עליות או רפרוף פרוזדוריםאנגלית: Atrial flutter,‏ AFL) היא הפרעת קצב ממקור עלייתי בלב. ההפרעה בדרך כלל מופיעה אצל אנשים עם בעיות במערכת הקרדיווסקולרית (כמו: מחלת לב כלילית, קרדיומיופתיה, יתר לחץ דם), אך יכולה להופיע גם ספונטנית אצל אנשים ללא בעיה במערכת זו. כשההפרעה מתפרצת לראשונה היא בדרך כלל בקצב לב מהיר מהרגיל, כלומר בטכיקרדיה. ההפרעה, כשלא מטפלים בה, לעתים קרובות מדרדרת לפרפור עליות, ולעתים נדירות מאוד יכולה להימשך אפילו חודשים ושנים.

פתופיזיולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההפרעה נגרמת בדרך כלל בגלל מנגנון של "כניסה מחדש" (מנגנון Re-entry) בעליה שמאל או בעליה ימין על ידי מוקד אחד. כיוון שהמוקד העלייתי מקצב בדרך כלל בקצב מהיר מאוד (עקב מנגנון ה-Re-entry), הוא גורם לכך שקצב כיווץ והרפיית העלייה יהיה מהיר מאוד, דבר שמפריע לתפקוד התקין של העליות ושל הלב באופן כללי. הזרם החשמלי שמגיע מהעליות נעצר בקשר הפרוזדור והחדר (ה-AV node), מווסת על ידיו ומואט כדי שיתאים ככל האפשר לקצב בו החדרים צריכים לעבוד. הודות להאטת הקצב הזו, ההפרעה פוגעת משמעותית פחות בתפקוד החדרים והלב נפגע בצורה קלה יותר (תפקוד תקין של החדרים חשוב מתפקוד תקין של העליות).

תסמינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בהתחלה, רפרוף עליות לעתים קרובות גורם להלמות לב (פלפיטציות) ולעתים אף לא מורגש כלל. לאנשים עם מערכת קרדיווסקולרית תקינה יחסית הפרעה זו יציבה יחסית לאורך זמן, אך בשילוב עם בעיות במערכת זו, הפרעת הקצב עלולה להדרדר במהירות ולגרום לכאבים בחזה, קוצר נשימה חמור, כאבי ראש, ישנוניות ובחילה. רפרוף עליות ממושך ומהיר יכול לגרום לאי-ספיקת לב.

הקצב העליתי בדרך כלל יהיה בין 220-440 פעימות לדקה והקצב החדרי יהיה תלוי בחסימה של ה-AV node. אם ה-AV node יווסת את הפעימות העליתיות כך שעל כל 2 פעימות עליתיות, תהיה רק פעימה חדרית אחת, ההפרעה תכונה: "רפרפוף עליות של 2:1", במידה ועל כל 3 פעימות עליתיות תהיה פעימה חדרית אחת, תכונה: "רפרפוף עליות של 3:1", וכך הלאה. ככל שהיחס בין מספר הפעימות העליתיות למספר הפעימות החדריות קטן, כך הפגיעה בתפוקת הלב עולה.

כשלזרם החשמלי יש נתיב זרימה מהמקור העליתי לחדרים, שלא דרך ה-AV node, כמו למשל באנשים עם "תסמונת וולף פרקינסון ווייט" (WPW) דרך סיב קנט (bundle of Kent), ההפרעה יכולה להגיע למספר רב מאוד של פעימות חדריות ולרפרפוף עליות של 1:1, מה שבסופו של דבר עלול לגרום לפרפור חדרים ולמוות.

דיאגנוזה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניתן לאבחן רפרוף עליות על ידי תרשים אלקטרוקרדיוגרם (אק"ג). באק"ג, הקצב העליתי והחדרי יהיו סדירים, למעט מקרים נדירים בהם ההולכה ב-AV node לא סדירה, ולא יהיו גלי P. במקום גלי P, יהיו גלים שנראים כ"שיני מסור" או "שיני כריש" ונקראים גלי F. קומפלקס ה-QRS יהיה תקין, למעט מקרים בהם קיימת הפרעה בהולכה החדרית (Aberrant Conduction).

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.