טריטון (מוזיקה)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

טריטון הוא מרווח בן שלושה טונים שלמים. למשל המרווח בין פה לסי.

הטריטון מחלק את האוקטבה לשני מרווחים זהים, ולכן היפוכו של טריטון גם הוא טריטון (כלומר, כפי שהמרווח פה–סי הוא טריטון, כך גם סי–פה).

הקוורטה המוגדלת בין דו ופה דיאז, והקווינטה המוקטנת בין דו וסול במול, הם מרווחים שווי ערך אנהרמוניים.

הטריטון יכול להופיע בתווים בשתי צורות אנהרמוניות: קוורטה מוגדלת או קווינטה מוקטנת.

טריטון כמרווח הרמוני טבעי[עריכת קוד מקור | עריכה]

הטריטון מצוי באופן טבעי בין הקוורטה לספטימה הגדולה בסולם המז'ורי, כמרווח של קוורטה מוגדלת.

למשל, פה – סי בסולם דו מז'ור:

\relative c' {\tempo 1 = 60\numericTimeSignature \key c \major
\set Score.tempoHideNote = ##t 
 \override Staff.TimeSignature #'transparent = ##t
 \override Staff.BarLine #'stencil = ##f
{ s4 c d e f g a b c s1 <f, b>}}

טריטון גם מצוי באופן טבעי בין הסקונדה לסקסטה הקטנה בסולם המינורי, כמרווח של קווינטה מוקטנת.

למשל, רה – לה-במול בסולם דו מינור:

\relative c' {\tempo 1 = 60\numericTimeSignature \key c \minor
\set Score.tempoHideNote = ##t 
 \override Staff.TimeSignature #'transparent = ##t
 \override Staff.BarLine #'stencil = ##f
{ s4 c d ees f g aes bes c s1 <d, aes'>}}

קוורטה מוגדלת כמרווח מהטוניקה מצויה במודוס הלידי של הסולם המז'ורי.

למשל, דו – פה-דיאז בסולם דו לידי (שהוא המודוס הלידי של הסולם סול מז'ור):

\relative c' {\tempo 1 = 60\numericTimeSignature \key g \major
\set Score.tempoHideNote = ##t 
 \override Staff.TimeSignature #'transparent = ##t
 \override Staff.BarLine #'stencil = ##f
{ s4 c d e fis g a b c s1 <c, fis>}}

קווינטה מוקטנת כמרווח מהטוניקה מצויה במודוס הלוקרי של הסולם המז'ורי.

למשל, דו – סול-במול בסולם דו לוקרי (שהוא המודוס הלוקרי של סולם רה במול מז'ור):

\relative c' {\tempo 1 = 60\numericTimeSignature \key des \major
\set Score.tempoHideNote = ##t 
 \override Staff.TimeSignature #'transparent = ##t
 \override Staff.BarLine #'stencil = ##f
{ s4 c des ees f ges aes bes c s1 <c, ges'>}}

שימושים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הטריטון הוא מרווח דיסוננטי הנחשב לבלתי יציב, וככזה מעורר ציפיה ל"פתרון" על ידי מעבר למרווח קונסוננטי.

השימוש בטריטון בימי הביניים המאוחרים וברנסאנס היה נדיר. המלחין האוסטרי יוהאן יוזף פוקס, בחיבורו הידוע "גראדוס אד פארנאסום" (1742), המליץ להימנע מכתיבת מוזיקה בה יש מרווח מלודי של טריטון בין שני תווים סמוכים, תוך שהוא מתאר את המרווח בביטוי "diabolus in musica", כלומר "השטן במוזיקה" בלטינית. כיום ישנה טענה רווחת לפיה בימי הביניים נחשב הטריטון ל"מרווח שטני" והשימוש בו נאסר על ידי הכנסייה, אולם ככל הנראה טענה זו נשענת על דברים שהוצאו מהקשרם ואין עדויות התומכות בה.

במוזיקה בת ימינו השימוש בטריטון רווח.

הטריטון מצוי באופן טבעי בכל ספטאקורד מז'ורי עם ספטימה קטנה (בין הטרצה לספטימה, למשל סי – פה באקורד G7). הצורה הזו רווחת מאוד בתור אקורד הדומיננטה של הסולם ורווחת במיוחד כחלק מקדנצה אותנטית (כלומר, V7 הנפתר ל-I. למשל G7 הנפתר ל-C), במיוחד בג'אז.

ישנם גם שימושים מובהקים בטריטון ביחס לטוניקה. סוג עיקרי של שימוש כזה הוא בהתבסס על המודוס הלידי (ראו לעיל). אחת הדוגמאות המובהקות והפופולריות לכך היא נעימת הפתיחה של סדרת האנימציה משפחת סימפסון. שימושים במודוס הלידי קיימים בסוגות מוזיקליות שונות, ביניהן ג'אז, רוק כבד, הלחנות פסקול, ועוד.

סוג חשוב נוסף של טריטון ביחס לטוניקה הוא הבלו נוט בסולם הבלוז המינורי, אשר בשימוש נרחב בג'אז ובבלוז.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]



קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא טריטון בוויקישיתוף