מודוס (מוזיקה)
מודוסים הם וריאציות טונאליות של הסולמות המוזיקליים עליהם הושתתה המוזיקה של ימי הביניים והרנסאנס (מודוס משמעו מודל/תבנית ביוונית). בעידן הטונאלי (החל מהמאה ה־17) השימוש בהם במוזיקה מערבית פחת. כיום משתמשים במודוסים בעיקר במוזיקה ערבית, בפלמנקו, בג'אז, בחזנות ובמוזיקה קלאסית מודרנית. מודוסים שונים שימשו בזמר העברי המוקדם. מודוסים משמשים גם במוזיקה לסרטים ויוצרים מצבי אווירה ייחודיים שלא קיימים בסולם מז'ורי או מינורי הרגילים.
פירוט רשימת המודוסים (ה"טבעיים" או הכנסייתיים)
[עריכת קוד מקור | עריכה]כדי להבין את המודוסים, נתבונן לדוגמה בתווים דו, רה, מי, פה, סול, לה וסי המרכיבים את סולם דו מז'ור, שצליל הטוניקה שלו הוא דו. אם משתמשים באותם הצלילים של דו מז'ור אך מתייחסים לטוניקה שונה, יתקבל מודוס אחר. לדוגמה, אם מתייחסים לרה כאל הטוניקה במקום דו יתקבל מודוס בשם רה דורי (פירוש המילה דורי הוא שהסולם מורכב מ-7 צלילי היסוד – הקלידים הלבנים בפסנתר, ללא שימוש בסימני היתק). רה דורי הוא בעצם סולם מינורי שהדרגה השישית בו שונתה וכעת היא סקסטה גדולה (ראו: מרווח) מן השורש, ולא סקסטה קטנה כמו בסולם מינור טבעי.
אותה השיטה מיושמת גם לכל שאר המודוסים: כאשר מייחסים בנגינת צלילי הסולם דו מז'ור לדו כאל הטוניקה מתקבל מודוס הנקרא "יוני" (שהוא למעשה סולם מז'ורי); כאשר מתייחסים לרה כאל הטוניקה מתקבל המודוס "דורי"; כאשר מתייחסים למי מתקבל המודוס "פריגי"; כאשר מתייחסים לפה מתקבל המודוס "לידי"; כאשר מתייחסים לסול מתקבל המודוס "מיקסולידי"; כאשר מתייחסים ללה מתקבל המודוס "אאולי" (מינור טבעי); וכאשר מתייחסים לסי מתקבל המודוס "לוקרי".
את המודוסים מחלקים לשתי קבוצות: מודוסים מז'וריים ומודוסים מינוריים. כך אפשר לאמוד את השינויים בהם לעומת הסולם המז'ורי והמינורי ביתר קלות. המודוסים המז'וריים הם יוני, לידי ומיקסולידי; המודוסים המינוריים הם דורי, פריגי ואאולי. מודוס יוצא דופן הוא המודוס הלוקרי, הוא נקרא "סולם חצי מוקטן", משום שהדרגה הראשונה, השלישית, החמישית והשביעית שלו יוצרות אקורד חצי מוקטן (המדרגה החמישית בלוקרי מונמכת).
| שם המודוס | שורש הסולם (ללא סימני היתק) | יחס למז'ור/מינור |
|---|---|---|
| יוני | דו | מז'ור |
| דורי | רה | מינור עם הגבהת דרגה 6 |
| פריגי | מי | מינור עם הנמכת דרגה 2 |
| לידי | פה | מז'ור עם הגבהת דרגה 4 |
| מיקסולידי | סול | מז'ור עם הנמכת דרגה 7 |
| אאולי | לה | מינור (טבעי) |
| לוקרי | סי | (פריגי עם הנמכת דרגה 5) |
קיימים 7 מודוסים כמספר צלילי הסולם הדיאטוני. להלן הגדרה כללית של המודוסים:
- המודוס הראשון הוא מודוס יוני – הסולם המז'ורי הבסיסי שממנו נגזרים כל שאר המודוסים ושאליו מושווים שאר המודוסים המז'וריים. במוזיקה הערבית הוא נקרא מקאם עג'ם. מרווחי הצלילים בסולם הם טון–טון–חצי טון–טון–טון–טון–חצי טון (כשהשורש לסולם הוא דו, אז הצלילים הם דו, רה, מי, פה, סול, לה, סי ודו).
- דוגמה: הקנון של פכלבל של פכלבל.
- המודוס השני הוא מודוס דורי – סולם מינורי עם דרגה שישית מוגבהת (סקסטה גדולה, במקום קטנה). מרווחי צליליו הם טון–חצי טון–טון–טון–טון–חצי טון–טון (כשהשורש לסולם הוא רה, אז הצלילים הם רה, מי, פה, סול, לה, סי, דו, רה).
- דוגמאות: "האריה" מתוך "קרנבל החיות" מאת סן סנס, "שיר העמק" בלחן דניאל סמבורסקי, "כד קטן" בהלחנת יואל ולבה ו"ארץ צבי" בהלחנת דובי זלצר.
- המודוס השלישי הוא מודוס פריגי – סולם מינורי עם דרגה שנייה מונמכת (סקונדה קטנה במקום גדולה). במוזיקה הערבית הוא נקרא מקאם כורד. מרווחי צליליו הם חצי טון–טון–טון–טון–חצי טון–טון–טון (כשהשורש לסולם הוא מי, אז הצלילים הם מי, פה, סול, לה, סי, דו, רה, מי).
- דוגמאות: "דרור יקרא" בלחן התימני, "החיים שלנו תותים" של חנן בן ארי ו-"white rabbit" של Jefferson Airplane.
- המודוס הרביעי הוא מודוס לידי – סולם מז'ורי עם דרגה רביעית מוגבהת (קוורטה מוגדלת במקום קוורטה זכה). מרווחי צליליו הם טון–טון–טון–חצי טון–טון–טון–חצי טון (כשהשורש לסולם הוא פה, אז הצלילים הם פה, סול, לה, סי, דו, רה, מי, פה). במוזיקה האנדלוסית הוא נקרא מקאם מָזְ'מוּם. מרווחי צליליו הם טון–טון–טון–חצי טון–טון–טון–חצי טון (כשהשורש לסולם הוא דו, אז הצלילים הם דו, רה, מי, פה דיאז, סול, לה, סי, דו).
- דוגמאות: נעימת הפתיחה של הסדרה "הסימפסונס", פרק שישי (אחרון) מתוך "ריקודים רומניים" (Romanian Folk Dances) מאת בלה ברטוק.
- מודוס זה נמצא בשימוש מועט בשל הקוורטה המוגדלת (טריטון) פה־סי.
- המודוס החמישי הוא מודוס מיקסולידי – סולם מז'ורי עם דרגה שביעית מונמכת (ספטימה קטנה במקום גדולה). מרווחי צליליו הם טון–טון–חצי טון–טון–טון–חצי טון–טון (כשהשורש לסולם הוא סול, אז הצלילים הם סול, לה, סי, דו, רה, מי, פה, סול). במוזיקה האנדלוסית הוא נקרא מקאם זָרְקָא. מרווחי צליליו הם טון–טון–חצי טון–טון–טון–חצי טון–טון (כשהשורש לסולם הוא דו, אז הצלילים הם דו, רה, מי, פה, סול, לה, סי בְּמול, דו).
- דוגמאות: פרק רביעי מתוך "כוכבי הלכת" מאת גוסטב הולסט, "סלינו על כתפינו" בלחן ידידיה אדמון.
- המודוס השישי הוא מודוס אאולי – הסולם מינור טבעי (אליו מושווים שאר הסולמות המינורים). מרווחי צליליו הם טון–חצי טון–טון–טון–חצי טון–טון–טון (כשהשורש לסולם הוא לה, אז הצלילים הם לה, סי, דו, רה, מי, פה, סול, לה). במוזיקה הערבית הוא נקרא מקאם נהוונד. מרווחי צליליו הם טון–חצי טון–טון–טון–חצי טון–טון–טון (כשהשורש לסולם הוא דו, אז הצלילים הם דו, רה, מי בְּמוֹל, פה, סול, לה בְּמוֹל, סי בְּמוֹל, דו. ובמוזיקה האנדלוסית הוא נקרא מקאם סָחְלִי (לפעמים סולמו הוא מינור טבעי, ולפעמים סולמו מינור הרמוני).
- דוגמה: "על שפת ים כנרת" בלחן חנינא קרצ'בסקי.
- המודוס השביעי הוא מודוס לוקרי, הדומה לסולם המינורי, עם דרגה שנייה וחמישית מונמכות. מודוס זה נקרא גם מודוס "חצי מוקטן". מרווחי צליליו הם חצי טון–טון–טון–חצי טון–טון–טון–טון (כשהשורש לסולם הוא סי, אז הצלילים הם סי, דו, רה, מי, פה, סול, לה, סי). במוזיקה הערבית ובטורקית הוא נקרא מקאם לאמי (משום שהתו לה הוא בְּמוֹל, וגם התו מי הוא בְּמוֹל). מרווחי צליליו הם חצי טון–טון–טון–חצי טון–טון–טון–טון (כשהשורש לסולם הוא רה, אז הצלילים הם רה, מי בְּמוֹל, פה, סול, לה בְּמוֹל, סי בְּמוֹל, דו, רה).
- דוגמה: "שלושה ריקודים פנטסטיים" (Three Fantastic Dances, Op.5) מאת דמיטרי שוסטקוביץ'.
- מודוס זה אינו משמש בפועל במוזיקה המערבית הקלאסית בשל הקווינטה המוקטנת סי־פה, לעומת מוזיקת ג'אז ומטאל, שבהן דווקא רוצים ליצור דיסוננס במקרים רבים, ולא להימנע ממנו כמו ברוב המוזיקה המערבית.
מודוסים הנגזרים מסולם מינור מלודי ומינור הרמוני
[עריכת קוד מקור | עריכה]בדומה לאופן בו ניתן לגזור מודוסים מהסולם המז'ורי, ניתן לגזור מודוסים גם מסולם מינור מלודי. המודוסים הללו נמצאים בשימוש בעיקר במוזיקת ג'אז, ונקראים בדרך כלל על שם המודוס המקביל להם הנגזר מהסולם המז'ורי בתוספת השינוי היחסי (לעיתים, מטעמי דמיון, השם נגזר דווקא תוך התייחסות למודוס שאינו מקביל. בכל מקרה לחלק מהמודוסים הללו יש יותר משם מקובל אחד). כך אם מתייחסים לדרגה השנייה של מינור מלודי כצליל הראשון בסולם יתקבל המודוס דורי במול 2; אם מתחילים מהדרגה השלישית של המלודי, יתקבל לידי דיאז 5; מהרביעית, לידי במול 7 (מודוס זה מכונה גם מיקסולידי־לידי); מהדרגה החמישית יתקבל מיקסולידי במול 6; מהדרגה השישית יתקבל לוקרי 9 בקר; ומהדרגה השביעית יתקבל מודוס הנקרא אולתרד המשמש כסולם דומיננטי מרכזי בג'אז.
כמו כן, ניתן לגזור מודוסים מסולם מינור הרמוני, דהיינו מינור עם דרגה שביעית מוגבהת. מודוסים אלו נמצאים בשימוש בעיקר במוזיקה הערבית ומוזיקת כליזמר. לדוגמה, אם מתחילים מהדרגה החמישית של הסולם המינור הרמוני, יתקבל סולם פריגיש, או "אהבה רבה", הנפוץ מאוד במוזיקה יהודית ובמוזיקת כליזמר. סולם זה דומה לסולם מינור פריגי, אך עם דרגה שלישית מוגבהת. המקאם המקביל למודוס זה נקרא מקאם חיג'אז, מקאם נפוץ במוזיקה הערבית ובמזוקיה האנדולסית. סולם נוסף, הנפוץ גם הוא במוזיקה יהודית ובמוזיקת כליזמר, הוא סולם מי שברך, או לחלופין מקאם נגריז, שנגזר מסולם מינור הרמוני כאשר מתחילים מהדרגה הרביעית. דרך נוספת לתאר מודוס זה היא כמודוס דורי עם דרגה רביעית מוגבהת. עם זאת, מבחינה מוזיקלית הוא בנוי ממינור הרמוני.
| שם המודוס | יחס למז'ור/מינור |
|---|---|
| מינור מלודי | מינור עם הגבהת הדרגה השישית והדרגה השביעית |
| דורי במול 2 | מינור עם הגבהת הדרגה השישית והנמכת הדרגה השנייה |
| לידי דיאז 5 | מז'ור עם הגבהת הדרגה הרביעית והחמישית |
| מיקסולידי־לידי (לידי במול 7) | מז'ור עם הגבהת הדרגה הרביעית והנמכת הדרגה השביעית |
| מיקסולידי במול 6 | מז'ור עם הנמכת הדרגה השביעית והמדרגה השישית |
| לוקרי בקר 2 | מינורי עם הנמכת הדרגות השביעית, השישית והחמישית |
| אולתרד | מז'ור עם דרגה שנייה מוגבהת ומונמכת, דרגה רביעית מוגבהת (או חמישית מונמכת), דרגה חמישית מוגבהת (או שישית מונמכת) ודרגה שביעית מונמכת |
מודוסים נוספים
[עריכת קוד מקור | עריכה]מודוסים נוספים שאינם ניתנים לגזירה מתוך סולמות המז'ור או המינור ההרמוני נמצאים לעיתים קרובות בשימוש במוזיקת הג'אז.
המודוס הסימטרי (הנקרא לעיתים קרובות גם: סולם מוקטן) הוא סולם בן שמונה צלילים (אוקטטוני) הבנוי מתבנית של טון, חצי טון, טון, חצי טון לכל אורכו. לדוגמה: דו, רה, מי במול, פה, סול במול, לה במול, לה, סי, דו. או בצורתו השנייה: חצי טון, טון, חצי טון, טון (לדוגמה: דו, רה במול, רה דיאז, מי, פה דיאז, סול, לה, סי במול, דו). בצורה הראשונה משמש המודוס כסולם לאלתור ובנייה על אקורד מוקטן ובצורתו השנייה משמש לעיתים קרובות באלתור ובנייה על גבי אקורד דומיננטי מסוג שבע תשע מונמך.
סולם טונים שלמים הוא מודוס בן שישה צלילים הבנוי כולו מרווחים של טונים שלמים. לדוגמה: דו, רה, מי, פה דיאז, סול דיאז, סי במול, דו. לעיתים קרובות משמש גם מודוס זה לאלתור על אקורד דומיננטי.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- דליה כהן, שמע וידע של המרכיבים המוזיקליים, אקדמון, תש"ם.
