ידין טננבוים
| לידה |
5 בספטמבר 1954 ז' באלול תשי"ד תל אביב-יפו, ישראל |
|---|---|
| נהרג |
10 באוקטובר 1973 (בגיל 19) י"א בתשרי תשל"ד קו בר-לב, ישראל |
| מקום קבורה |
בית הקברות הצבאי קריית שאול |
| מדינה | ישראל |
| מקום מגורים |
תל אביב-יפו |
| השכלה |
תיכון עירוני ד' |
| פרסים והוקרה |
עיטור המופת (1975) |
| שירות צבאי | |
| השתייכות |
|
| דרגה |
|
|
נובמבר 1972 – 10 באוקטובר 1973 (כ־11 חודשים ו־9 ימים) | |
| פעולות ומבצעים | |
|
| |
| עיטורים | |
|
| |
סמל ידין טננבוים (ז' באלול תשי"ד, 5 בספטמבר 1954 – י"א בתשרי תשל"ד, 10 באוקטובר 1973) היה חייל צה"ל שלחם ונהרג במלחמת יום הכיפורים ועוטר בעיטור המופת על גבורתו בזירה הדרומית.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ידין טננבוים נולד ב-1954 לצבי ורבקה טננבוים, דור חמישי ליואל משה סלומון. גדל והתחנך בתל אביב וכבר בצעירותו בלט בכישרון המוזיקלי שלו והיה החלילן הראשון והסולן בתזמורת הנוער של עיריית תל אביב והשתתף במסגרתה בקונצרטים מחוץ לישראל.[1] למד אצל אורי טפליץ, ניגן גם בתזמורת הגדנ"ע וזמן מסוים היה לו גם הרכב משלו.[1] הוא השתתף בסרט "לאן נעלם דניאל וקס?" כחלילן הראשי במנגינות בסרט. בהגיעו לגיל גיוס הוצע לו להיות חלילן בתזמורת צה"ל, אבל הוא דחה את ההצעה ובחר להתגייס לחיל השריון.
גויס לצה"ל בנובמבר 1972 והוכשר כאיש צוות בטנק שוט ולאחר מכן יצא לקורס מפקדי טנקים. עקב פרוץ מלחמת יום הכיפורים לא סיים את הקורס ונשלח, ביחד עם עוד שלושה טנקים, להיות חלק מכוחות צה"ל שניסו לבלום את ההתקפה המצרית. טננבאום נהרג ב-7 באוקטובר 1973, במהלך קרב הבלימה. בתחילה הוכרז כנעדר ולאחר מכן כחלל צה"ל שמקום קבורתו לא נודע ורק לאחר מכן נמצאה גופתו. לאחר נפילתו קיבל את עיטור המופת על אותו הקרב.
בליל 7 באוקטובר 1973 לחם סמל ידין טננבוים ז"ל כתותחן-טנק על הסוללה שמצפון למעוז "מפרקת". בחצות נתקע הטנק ליד הסוללה, בדיוק מול הפרצה שבה אמורים היו השריון וה-חי"ר המצריים לצלוח. אף על פי שהטנק היה נטול כושר-תנועה, החליט הצוות להישאר בטנק ולהמשיך להילחם בצריח בלבד. כאשר החלו הטנקים המצריים לחצות את הגשר, השמיד סמל ידין טננבוים ז"ל טנק מצרי וטרקטור, ובקרב בין הטנק שלו לשריון המצרי הצולח - נפגע הטנק, וסמל ידין טננבוים ז"ל נהרג. במעשהו זה גילה אומץ-לב ודבקות במשימה למופת.
הוא נקבר בבית הקברות הצבאי קריית שאול.[2]
הקלטות של נגינתו יצאו לאור ב-1975 בתקליט "החליל שלא נדם – קטעים לחליל בביצוע ידין טננבוים", בהוצאת הד ארצי. לזכרו יצר המלחין האמריקאי לאונרד ברנשטיין את היצירה "חליל". בנוסף ידין מונצח בהיכל התרבות בתל אביב בפסל של הפסלת בתיה לישנסקי.[3]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- קורות החיים של ידין טננבוים, באתר "יזכור" של משרד הביטחון
- קטעי נגינה בחליל של ידין (החליל שלא נדם), באתר הגבורה
- קטעי נגינה של ידין טננבוים, באתר יוטיוב
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 ימי שתיקת החליל, באתר ynet, 24 בספטמבר 2023
- ^ ידין טננבוים באתר GRAVEZ
- ^ פסל לזכר ידין טננבוים, באתר "יזכור" של משרד הביטחון
