בריכת הסולטן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Gnome-colors-edit-find-replace.svg
יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
בריכת הסולטן
בריכת הסולטן בשלהי המאה ה-19
בריכת הסולטן בשלהי המאה ה-19
היסטוריה
תקופות התקופה הרומית
התקופה העות'מאנית
מיקום
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 31°46′18″N 35°13′35″E / 31.7718°N 35.2264°E / 31.7718; 35.2264 
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

בריכת הסולטן היא בריכת אגירה בירושלים שתוקנה בידי הסולטאן העות'מאני סולימאן הראשון בשנת 1536, במהלך המאה ה-16. הר זה שימש כחמאם של עשירי ירושלים וכיום משמשת כתיאטרון פתוח לאירועי תרבות רבי משתתפים.

תיאור[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבריכה ממוקמת בחלקו הצפוני של גיא בן הינום, למרגלות חומת העיר העתיקה ממערבה. היא הוקמה בדרך של בניית סכר לרוחב הגיא, שעצר את ניקוז הגיא דרומה לעבר נחל קדרון ויצר מאגר מים. במקומו של הסכר עבר קודם לכן גשר עתיק, עליו עברה אמת המים שהובילה מים מבריכות שלמה שליד בית לחם אל ירושלים והר הבית.

לאורך כל הבריכה התגלתה תעלה חצובה מקורה ומטויחת, מהתקופה הרומית. הבריכה עצמה בנויה על בריכות קדומות יותר, וייתכן כי מזוהה עם בריכת הנחשים שהזכיר יוסף בן מתתיהו. בתקופה הצלבנית כונתה הבריכה "בריכת גרמנוס".

הסולטן סולימאן הראשון עשה שתי פעולות עיקריות כאשר שלט בארץ ישראל, בתקופת השלטון העות'מאני בארץ ישראל:

  • בנה מחדש את חומות העיר העתיקה בירושלים על מנת להגן על תושביה.
  • תיקן מתקני מים רבים ושיפץ את מאגר המים בגיא בן הינום על מנת לספק מים לעולי הרגל הרבים. לימים קיבל המקום את השם בריכת הסולטאן. על סכר הבריכה בנה הסולטאן סולימאן סביל לשימוש עוברי רגל, שהשתמר עד ימינו. כיום עובר מעל הסכר הכביש של רחוב דרך חברון.

לשון הכתובת:

ציווה לבנות מקום שתייה מבורך זה, אדוננו הסולטן, המלך הכביר, השליט המכובד, מלך העמים, סולטן הטורקים, הערבים והפרסים, הסולטן סולימאן, בן הסולטן סלים ח'אן, יקיים אללה מלכותו, ושלטונו לעד

זאב וילנאי, ירושלים - העיר החדשה, אחיעבר - ירושלים, 1970

בתקופה העות'מאנית היה מתקיים בבריכת הסולטן בימות הקיץ, בהם הבריכה הייתה יבשה, שוק למכירת בהמות.


בין מלחמת העצמאות ומלחמת ששת הימים הייתה הבריכה שטח הפקר בין ישראל לירדן. לאחר מלחמת ששת הימים הוכשר מתחם הבריכה וכיום הוא משמש כתיאטרון פתוח בו מתקיימים אירועי תרבות שונים.

אורך הבריכה הוא כ-170 מטרים, רוחבה כ-67 מטרים, ועומקה יותר מ-10 מטר. כיום אין בה מים.

על צלע ההר שממערב לבריכה ממוקמות השכונות ימין משה ומשכנות שאננים, מצפון לה חוצות היוצר, ומדרום לה המשכו של גיא בן הינום.

הבריכה מהווה רצועת חיץ ירוקה מחוץ לעיר העתיקה. מצב שימורה כיום בינוני.

אירועי תרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבמה להופעות שהוקמה במרכז בריכת הסולטן

לאחר מלחמת ששת הימים ואיחוד ירושלים, יזם ראש עיריית ירושלים טדי קולק את פיתוח סביבת השכונות ימין משה ומשכנות שאננים כאזור תרבות ואמנות[1], בין השאר הוקמו באותה עת: חוצות היוצר, המרכז למוזיקה ירושלים במשכנות שאננים, בית הקונפדרציה ותיאטרון החאן. בשנת 1981 עבר גם סינמטק ירושלים לאזור. כחלק מתוכנית זו, הקרן לירושלים פיתחה "בריכת הסולטן" כמתחם לאירועי תרבות. נבנתה במה ומתחתיה חדרי הלבשה[2]. מאז, בבריכת הסולטאן מתקיימים כמידי שנה מופעים ואירועים שונים רבי משתתפים. במקום מוקרן על מסך ענק סרט הפתיחה של פסטיבל הקולנוע ירושלים, נערכות בה הפקות של פסטיבל ישראל, הפקות אופרה תחת כיפת השמיים.

אמנים בינלאומיים רבים ערכו הופעות באתר הייחודי, מול חומות העיר העתיקה, במהלך ביקורם בישראל, בהם להקת דייר סטרייטס (שהשיקה בה את המופע הבינלאומי "Brothers in Arms" ב-1985[3]), יורית'מיקס, לאונרד כהן, ג'יימס טיילור, אריק קלפטון, בוב דילן, טום פטי, רוד סטיוארט, ג'ת'רו טאל, מדונה ואחרים.

החל משנות התשעים הורחב מתחם יריד חוצות היוצר (המתקיים כל שנה באוגוסט) מתחומי חוצות היוצר אל בריכת הסולטאן, תוך שהוא כולל הופעות מוזיקה, סדנאות יצירה, פעילויות לילדים ותצוגות של אומנים מארצות חוץ (ביתנים בולטים הם של ארצות דרום אמריקה, סין, רוסיה ארצות אפריקה ועוד)[4].

במקום התארחו גם הופעות האיחוד של להקת כוורת ב-1984, 1990 ו-2013[5] והופעות של אמנים ישראלים רבים כשלום חנוך[6], עידן רייכל[7], סטפן לגר[8], שלמה ארצי, משינה, אהוד בנאי, אביב גפן, אברהם פריד ורבים אחרים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא בריכת הסולטן בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]