יהדות בראילה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

העיר בראילה, נמל חשוב על חוף הדנובה, נוסדה ב-1368 בשם "איבראילוב" ונכבשה על ידי האימפריה העות'מאנית ב-1538. בראילה הייתה שטח כיבוש עות'מאני המנוהל ישירות על ידם עד 1829, כאשר לפי הסכם אדריאנופול הפכה לנמל של נסיכות ולאכיה.

היהודים בבראילה מוזכרים לראשונה במאה ה-15. יהודי בראילה היו ממוצא ספרדי והתגוררו בעיקר ב"רחוב היהודים", שם היו להם בית כנסת ובית קברות. אחרי שבראילה הוכרזה נמל חופשי ב-1829, נהרו יהודים רבים מחבלי נסיכות מולדובה אליה. השלטון המרכזי של נסיכות ולאכיה לא ראה זאת בעין יפה וחלק מהיהודים גורשו. השלטון המקומי מחה כנגד זאת והיה מעוניין בבוא היזמים היהודים. תחת שלטונו של בארבו שטירביי, שליט ולאכיה נפסק גירוש היהודים.

יהודי בראילה התארגנו בגילדה היהודית ובחרו בישראל בוהור להנהיגם. בוהור נהג להלשין לשלטונות על יהודים מחללי שבת וקנאותו גרמה לחלקם להתנצר.

ב-1862 התרחש פילוג בקהילה היהודית של בראילה בגלל סכסוך עם הרב מרגוליס על רקע יוזמת הקהילה לבניית היכל מודרני[1]. בוטל המס על השחיטה ומחוסר תקציב נסגר בית החולים היהודי.[2]

רבני בראילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרבנות של בראילה נשלטה תחילה על ידי משפחת מרגוליס. תחילה כיהן הרב יעקב (ינקל) מרגוליס, שהגיע לבראילה מחוטין. אחרי מותו כיהנו שני בניו, זלמן גודל מרגוליס ואהרון מרגוליס ולאחר מכן נכדו, ישראל מרגוליס. אחרי משפחת מרגוליס כיהן בשנים 1862 - 1873 הרב אבנר כתבן. מ-1874 כיהן הרב שלמה בר מנחם מנדל מר, מחבר הספר "דברי שלמה"[3].

קבוצת העבודה בלדובינשט-בראילה, שהורכבה מיהודים רומנים שנשלחו לעבודות כפייה באביב 1944.

דמוגרפיה יהודית בבראילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

השנים מספר היהודים בבראילה אחוז מתוך האוכלוסייה
1828 21 משלמי מיסים[4]
1831 28 משלמי מיסים
1838 428
1860 1,095
1891 6,752
1894 8,958
1899 9,830 17,5
1904 10,900
1910 10,000
1928 9,270
1930 7,246 8,3
1941 5,119 5,1
1942 5,075
1947 5,950

[5]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Baruch Tercatin şi Lucian-Zeev Herşcovici, „Prezenţe rabinice în perimetrul românesc”, Editura HASEFER, Bucureşti, 2008 - ברוך טרקטין וזאב-לוצ'יאן הרשקוביץ', "נוכחויות רבניות במרחב הרומני", הוצאת HASEFER, בוקרשט, ,2008, ע' 377
  2. ^ פנקס הקהילות רומניה, כרך א', עמוד 79, הוצאת יד ושם, ירושלים תש"ל
  3. ^ פנקס הקהילות רומניה, כרך א', עמוד 81, הוצאת יד ושם, ירושלים תש"ל
  4. ^ בנוסף ליהודים משלמי מיסים היו גם יהודים סודיטים, שלא שילמו מיסים
  5. ^ פנקס הקהילות רומניה, כרך א', עמוד 78, הוצאת יד ושם, ירושלים תש"ל