יוהאנס רוזוולט
| לידה |
27 בפברואר 1689 ניו יורק, ארצות הברית  |
|---|---|
| פטירה |
1750 (בגיל 60 בערך) ניו יורק, ארצות הברית |
| מדינה |
ארצות הברית |
| בן או בת זוג |
היילטייה שיורטס |
  | |
יוהאנס רוזוולט (באנגלית: Johannes Roosevelt; 27 בפברואר 1689 – 1750), הידוע בשם ג'ון רוזוולט, היה איש עסקים ופוליטיקאי בניו יורק ואב קדמון של הענף של משפחת רוזוולט של אויסטר ביי (אנ') שבלונג איילנד, כולל תאודור ואלינור רוזוולט.
קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
יוהאנס רוזוולט הוטבל ב-27 בפברואר 1689 באסופוס (אנ'), ליד קינגסטון (אנ'), יישוב הולנד מוקדם בהולנד החדשה, בזמן שאביו ניקולס רוזוולט (1658–1742) ואימו, היילטייה יאנס קונסט (1664–1730), חיו שם. ניקולס, יליד אמסטרדם החדשה, היה בנו של קלאס מרטנסן ואן רוזנפלט (Claes Maartenszen van Rosenvelt) (בערך 1626–1659), האב הקדמון המהגר של משפחת רוזוולט באמריקה. ניקולס החזיר את משפחתו לניו יורק, שם נולד, בסביבות 1690.
בשנת 1730, יוהנס הפך לבן חורין (כלומר קיבל זכות הצבעה). הוא היה עוזר לאלדרמן (אנ')[א] משנת 1717 עד 1727 ואלדרמן מ-1730 עד 1733.
על פי תיאור היסטורי אחד, "הוא הצליח בחקלאות וביזמות עסקיות, והיה לו עניין רב ביצירות אמנות, מה שנראה לחבריו תענוג מוזר וראוותני. אומרים שהוא היה מהראשונים לייבא ציורים, רהיטים משובחים, וכלי מתכת אמנותיים מהולנד. הוא עשה זאת בקנה מידה כה נרחב עד שביתו נתפס כארץ פלאות על ידי חבריו הפחות יוזמים".
יוהאנס רוזוולט נשא לאישה את היילטייה שיורטס (Heyltje Sjoerts; 1688–1752) ב-25 בספטמבר 1708, בכנסייה ההולנדית הרפורמית של ניו יורק. היא הייתה בתו של אולברט שיורטס (1661–1710), שנולד בהולנד והיגר להולנד החדשה. ליוהאנס ולהיילטייה היו אחד-עשר ילדים. אחד הילדים, יאקובוס ג'יימס רוזוולט, היה אבי הסבא-רבא של הנשיא לעתיד תאודור רוזוולט.
עבדות[עריכת קוד מקור | עריכה]
עבדו של יוהאנס רוזוולט, קוואק (Quack), היה אחד הקושרים הנאשמים במרד העבדים (אנ') לכאורה שהטיל אימה על העיר ניו יורק בשנת 1741. הוא הורשע בהצתת פורט ג'ורג' (אנ') והוצא להורג על ידי העלאה על המוקד.[1]
ביאורים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ הוא חבר באספה או מועצה עירונית בתחומי שיפוט רבים המבוססים על החוק האנגלי.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Blackman, Paul H.; McLaughlin, Vance (2004). "Mass legal executions in America up to 1865". Crime, History & Societies. 8 (2): 33–61. doi:10.4000/chs.460. נבדק ב-9 באוקטובר 2020.
exemplified by the treatment of Johannes Roosevelt’s slave, Quack….Roosevelt suggested to Quack that his only hope was to say he was guilty and seek a reprieve, but the mob watching the execution refused to allow a delay for a reprieve to be considered, and the two slaves were burned
{{cite journal}}: (עזרה)