יוהנה שטגן
 | |
| לודוויג הרטריך: יוהנה שטגן, גיבורת לינבורג, ציור מ-1887 | |
| לידה |
1793 לינבורג, נסיכות הבוחר מהנובר  |
|---|---|
| פטירה |
1842 (בגיל 49 בערך) ברלין, ממלכת פרוסיה |
| מדינה |
גרמניה |
  | |
יוהנה קתרינה אליזבת שטגן (בגרמנית: Johanna Katharina Elisabeth Stegen; 11 בינואר 1793 – 12 בינואר 1842) הייתה גרמנייה אשר הגישה תחמושת לכוחות הצבא הפרוסי במהלך קרב לינבורג ב-1813, והפכה לגיבורה עממית בגרמניה.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
שטגן נולדה בלינבורג ב-11 בינואר 1793. היא הייתה בתם של פיטר דניאל שטגן (1737–1804) וסופיה רחל לבית ברהנס (1754–1814).
ב-2 באפריל 1813, במהלך מלחמת הקואליציה האנטי-צרפתית השישית (אשר בגרמניה נודעה בתור "מלחמת השחרור"), התמרדו תושבי העיר לינבורג שהייתה נתונה תחת כיבוש צרפתי. אל המורדים הצטרפו מספר יחידות סדירות של הצבא הפרוסי. הפרוסים קיוו לקבל סיוע מיחידות הצבא הרוסי שהתקדמו לעיר. בשיאו של הקרב, כאשר התחמושת של הפרוסים עמדה להיגמר, הופיעה לפתע שטגן בין הלוחמים כשסינרה מלא בתחמושת אותה אספה מעגלה צרפתית נטושה. הפולקלור המקומי גורס כי התחמושת ששטגן הביאה, כמו גם האומץ שהפיחה בלוחמים, הם אלו שגרמו לכך שהצרפתים נאלצו להיכנע. עם זאת, ככל הנראה הכניעה נבעה דווקא מפחדם של הצרפתים להיות מכותרים בין המורדים הפרוסים לבין הכוח הרוסי העדיף שהופיע בעורפם.
הצרפתים הציעו פרס על ראשה של שטגן, אך איש לא הסגיר אותה. עד מהרה היא הפכה לגיבורה בכל רחבי גרמניה, וזכתה לכינוי "הילדה הגיבורה של לינבורג". ב-1817 היא נישאה בברלין לווילהלם הינדרסין, קצין בצבא הפרוסי שבהמשך מונה לתפקיד בכיר במשרד המלחמה. היא נפטרה בברלין ב-12 בינואר 1842.
שטגן זכורה עד היום כגיבורה עממית בגרמניה. בלינבורג ובברלין ישנם רחובות על שמה. בלינבורג ישנה אנדרטה לזכר הקרב, ומדי שנה ביום הקרב, אישה מחופשת עולה על האנדרטה ומספרת לעוברים ושבים את סיפורה של שטגן.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הביוגרפיה הגרמנית
- ביוגרפיה, באתר rueckert-buecher.gesammelte-werke.org
ערך זה הוא יתום, כלומר אין ערכים בוויקיפדיה שמקשרים אליו. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולקשר אליו מכמה מהערכים שמכילים את המונח "יוהנה שטגן".