חוק יום חינוך ארוך ולימודי העשרה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף יום לימודים ארוך)
יום חינוך ארוך ולימודי העשרה
Emblem of Israel.svg
פרטי החוק
תאריך חקיקה 1997
תאריך חקיקה עברי תשנ"ז
מספר תיקונים 10
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

חוק יום חינוך ארוך ולימודי העשרה, התשנ"ז–1997 אושר בכנסת הארבע עשרה בשנת 1997, במטרה להוסיף שעות לימודי העשרה בנוסף לשעות הלימוד הניתנות במוסדות החינוך, כדי להעשיר את הידע של התלמידים ולהעמיק בחינוך לערכים ופעילות חברתית. בבתי הספר שבהם חל החוק, הלימודים לא יהיו פחות מ-41 שעות לימוד בשבוע.

בחוק נקבע שהוא יתחיל בהדרגה, לפי צווים שיוציא שר החינוך. עד כה פורסמו שני צווים להחלתו: הראשון הוא יישום החוק בכיתות א–ו ביישובים מסוימים,[1] והשני הוא יישום החוק בגני ילדים ביישובים מסוימים.[2]

היסטוריה חקיקתית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הצעת החוק הוגשה לכנסת בסוף 1996 על ידי של חבר הכנסת מאיר שטרית, ואושרה ב-29 ביולי 1997.[3] בגרסתו המקורית של החוק נקבע שהחוק יוחל בהדרגה, החל בשנת הלימודים ה'תשנ"ח ולא יאוחר מתחילת שנת הלימודים ה'תשס"א. מרבית תיקוני החוק עסקו רק בדחיית מועד השלמת החלתו של החוק. בתיקון מס' 6 לחוק הוא הותאם לתוכנית "אופק חדש", שהיא רפורמה חינוכית ופרופסיונאלית בחינוך היסודי ובחטיבות הביניים, שעליה הוסכם בין מדינת ישראל לבין הסתדרות המורים בישראל.[4]

עיקרי החוק[עריכת קוד מקור | עריכה]

סעיף 2 לחוק מציג את מטרותיו:

(א) מטרתו של חוק זה לתת הזדמנות שווה בחינוך לכל ילד בישראל כדי להביאו למיצוי מרבי של כשרונותיו.
(ב) חוק זה בא להוסיף שעות לימודים וחינוך על השעות הקיימות במוסדות החינוך, כדי להרחיב ולהעמיק את הידע וההשכלה של התלמיד, להוסיף חינוך לערכים ופעילות חברתית, הכל במסגרת מטרות החינוך הממלכתי כאמור בסעיף 2 לחוק חינוך ממלכתי, התשי״ג–1953.

החוק קובע מהו יום חינוך ארוך:

  • ארבעה ימים בשבוע – שמונה שעות לימוד לפחות;
  • באחד מימי אמצע השבוע – חמש שעות לימוד לכל היותר;
  • ביום שישי בשבוע – ארבע שעות לימוד לכל היותר.

במוסדות חינוך שבהם מופעלת תוכנית "אופק חדש" יום לימודים ארוך הוא:

  • ארבעה ימים בשבוע – שבע שעות לימוד לפחות;
  • באחד מימי אמצע השבוע – חמש שעות לימוד לכל היותר;
  • ביום שישי בשבוע – ארבע שעות לימוד לכל היותר.

יישום החוק[עריכת קוד מקור | עריכה]

החוק מיושם באופן חלקי. נכון ל-2021, יישומו המלא של החוק נדחה תשע פעמים בנימוקים תקציביים, ונכון לאוקטובר 2021 החלתו אמורה להיות מושלמת לא יאוחר מתחילת שנת הלימודים ה'תשפ"ג.

לפי הערכת אגף התקציבים של משרד האוצר משנת 2007, עלות יישום החוק כמיליארד שקלים חדשים[5].

בינתיים התוכנית פועלת בכ-600 גני-ילדים ובכ-800 מסגרות בבתי-ספר יסודיים ב-105 יישובים, על פי רשימה שלא התעדכנה מאז שנת 2004. בשנה הראשונה ליישום החוק התוכנית כללה כ-35,000 תלמידים. בגני-ילדים ובבתי-ספר יסודיים התלמידים מקבלים תוספת שעות לימוד וארוחת צהריים חמה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]