יוסף שאול

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יוסף שאול
Shaul Yosef.jpg
יוסף שאול
לידה 1949 (בן 70 בערך)
ענף מדעי ביולוגיה
ארצות מגורים איראן, ישראל
עיסוק מדען עריכת הנתון בוויקינתונים
תרומות עיקריות
פיתוח חיסון נגד דלקת הכבד הנגיפית מסוג B (צהבת B).
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

יוסף שאול (נולד ב-1949) הוא מדען ישראלי העוסק בתחומי הווירולוגיה השונים ומשמש כפרופסור במכון ויצמן למדע. נזקפים לזכותו גילויים ופיתוחים רבים, בהם חיסון נגד דלקת הכבד הנגיפית מסוג B (צהבת B).

תחילת דרכו[עריכת קוד מקור | עריכה]

שאול נולד באחת מערי המחוז באיראן. אביו היה סוחר מלומד שלא חסך בחינוך בניו ובנותיו. בגיל 13 עלה לישראל בעליית הנוער יחד עם אחיו הגדול והם התמקמו בכפר הנוער בן שמן. שאול לא נחשף למקצועות המדעיים עד שנבחר להיות נציג בית הספר החקלאי בן שמן ליום המדע השנתי במכון ויצמן למדע, על אף היותו תלמיד ממוצע.

כבוגר בית ספר חקלאי, נרשם ללימודים בפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית ברחובות. בשנת 1974 קיבל תואר ראשון בחקלאות, ושלוש שנים מאוחר יותר קיבל תואר שני בפיזיולוגיה של בעלי חיים. במשך השנים נהג לפקוד את בניין וולפסון שבמכון ויצמן תוך שמיעת הרצאות וסמינרים שונים, וכך החליט להירשם ללימודי דוקטורט בווירולוגיה במכון. לאחר שסיים את לימודיו לתואר דוקטור בווירולוגיה, בהנחיית פרופסור חיים אביב, נסע לפוסט-דוקטורט באוניברסיטת קליפורניה בסן פרנסיסקו. לאחר מכן חזר למכון ויצמן בשנת 1983 והצטרף למחלקה לווירולוגיה ולגנטיקה מולקולרית. בשנת 1985 הועלה לדרגת חוקר בכיר, ובשנת 1990 הועלה לדרגת פרופסור חבר.

מחקרים והישגים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעבודת הדוקטורט שלו עסק שאול בביולוגיה מולקולרית, ובמיוחד במאפייניהם של המנגנונים השולטים בביטוי הגנים השונים. במחקר הפוסט-דוקטורט חקר את עולם הנגיפים. נגיף שעניין אותו במיוחד היה הנגיף הגורם לדלקת כבד נגיפית (הפטיטיס) מסוג B. שאול הצליח לפענח את המנגנון המולקולרי שבו נגיפי צהבת B מצליחים לאלץ גנים אנושיים לייצר חלבונים מסוימים על פי המידע הגנטי המקודד ב-DNA. האפשרות לאילוץ התאים לייצר חלבונים אלה נובעת מהעובדה שנגיפים אלה מכילים חלבון ייחודי המשבש את התהליך התקין של ייצור החלבונים בתאים. ייצור החלבונים המאולץ של הגנים האנושיים, הנגרם על ידי הנגיפים, יוצר בתא סביבה נוחה לייצור של חלבונים נגיפיים, ולהתרבות הנגיפים. ממצאים אלה סייעו בפיתוח תרכיב חיסון מתקדם נגד המחלה הקטלנית, ובשנת 1992 הם זיכו את שאול בפרס על שם אנדריי לבוף.

בין השאר, מכהן שאול כיושב ראש הוועדה המייעצת של MGVS החיפאית, חברה העוסקת בפיתוח טכנולוגיה לריבוי כלי דם ורקמות. טכניקה שפיתח שאול בתחום ניתוחי המעקפים הובילה לפיתוח מוצר ראשי בחברת MGVS - שתלים ביו סינתטים המאפשרים להתגבר על בעיית השתלים הסינתטים שנוטים להיסתם עם הזמן בשל דלקות בסביבת המעקף, ב-MGVS פותחה השיטה לציפוי חלקו הפנימי של הצינור בתאים טבעיים שהופקו מהמטופל. הציפוי מופק מהאנדותל - החומר שמצפה את כלי הדם מבפנים. בעזרת עבודתו וגילויו של שאול ניתן כעת להדביק את האנדותל המופק, למבנה בעל שכבה רציפה אחת הנצמדת לחלק הפנימי של הצינור.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]