יוסף שכט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

יוסף שכטאנגלית: Joseph Schacht;‏ 15 במרץ 1902 - 1 באוגוסט 1969) היה פרופסור לערבית ולאסלאם באוניברסיטת קולומביה שבניו יורק.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

יוסף שכט נולד ברטיבור שבדרום פולין (בעת לידתו העיר היה בגרמניה). הוא היה בזמנו המלומד המוביל בעולם לחקר המשפט האסלאמי, שספרו החשוב ביותר 'מקורות התחיקה המשפטית של האסלאם' (במקור: Origins of Muhammadan Jurisprudence), מהווה ציון דרך בתחום. שכט המשיך את דרכו של יצחק יהודה גולדציהר בכך שניסה לקבוע כללים ברורים לפרקטיקות ההלכתיות במשפט המוסלמי. מחבר מאמרים רבים במהדורות שונות של האנציקלופדיה של האסלאם, שכט גם ערך את הספר 'מורשת האסלאם' (במקור: The Legacy of Islam) בהוצאת אוניברסיטת אוקספורד. ספריו האחרים כוללים את 'מבוא לחוק האסלאמי' (במקור: An Introduction to Islamic Law) (1964). כמה מעבודותיו פורסמו בספר 'החיפוש אחר מוחמד ההיסטורי' (The Quest for the Historical Muhammad) שערך איבן ואראק. נפטר באינגלווד שבניו ג'רזי.

שכט בדק את שושלות המוסרים של מסורות החדית' והצליב אותן וכתוצאה מכך הגיע למסקנה שחלק הכללים שהתקבלו הם תוצאה של פרקסיס (מלשון פרקטיקה) של התקופה האומאית ורק אחר כך הלבישו להם מסורת שנאמרה כביכול מפי הנביא מוחמד.

ממאמריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

P vip.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא אישים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.