יחסי אבחזיה–ונואטו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יחסי אבחזיהונואטו
אבחזיהאבחזיה ונואטוונואטו
אבחזיה ונואטו
שטחקילומטר רבוע)
8,660 12,189
אוכלוסייה
240,705 340,329
תמ"ג (במיליוני דולרים)
984
תמ"ג לנפש (בדולרים)
2,890
משטר
דמוקרטיה נשיאותית רפובליקה

יחסי אבחזיה–ונואטו החלו כאשר ונואטו הכירה בעצמאותה של אבחזיה ב-23 במאי 2011. באותו יום נחתמה הצהרה משותפת על כינון יחסים דיפלומטיים.[1][2] עם זאת, האופי המדויק של ההכרה היה שנוי במחלוקת ולא הוסדר עד יולי 2013. עם זאת, במהלך השנים כחלק ממשחקי הכוח המקומיים בממשלת ונואטו, ההכרה נדדה קדימה ואחורה. בשנת 2019 שר החוץ של ונואטו "אישר את תמיכתה של ונואטו בריבונותה של גאורגיה ושלמותה הטריטוריאלית" ולמעשה חזר בו מההכרה באבחזיה.

ונואטו הייתה המדינה החמישית החברה באומות המאוחדות שהכירה באבחזיה והראשונה שלא הכירה גם בעצמאותה של דרום אוסטיה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כינון יחסים ראשוני (מאי 2011)[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-23 במאי 2011, נשיא תנועות העם נגריאמל וג'ון פרום, צ'יף העליון, טה מולי ונאוס מול סאקן גויסט, פרסם הודעת הכרה לאנשי אבחזיה.[3] שבוע לאחר מכן, ממשלת ונואטו הביעה את תנחומיה לאבחזיה על פטירתו של הנשיא סרגיי בגאפש. ונואטו הבטיחה לממשלת אבחזיה שהיסודות שהניח הנשיא המנוח בכינון יחסים פוליטיים וכלכליים בין המדינות ימשיכו לשגשג.[4] באותו יום, בראיון לערוץ Russia Today, מקסים גבינג'יה, שר החוץ האבחזי, הודיע כי ונואטו הכירה בעצמאותה של אבחזיה וכי נוצרו יחסים דיפלומטיים בין המדינות.[5][6] ההסכם הדיפלומטי נחתם ב-23 במאי 2011 על ידי ראש ממשלת אבחזיה סרגיי שמבה וראש ממשלת ונואטו סאטו קילמן, וכן קבע משטר נסיעות ללא צורך בויזה בין שתי המדינות.[1][2][7][8] לדברי גבינג'יה, המסמך הוחלף באוויר, ונוהל משא ומתן בחשאי במשך תקופה של מספר חודשים.[9]

למרות ההכחשה הראשונית ב-3 ביוני על ידי הנציג הקבוע של ונואטו באומות המאוחדות, דונלד קלפוקאס,[10] הכרה של ונואטו באבחזיה אושרה על ידי ממשלתה ב-7 ביוני[11] ועותק של ההסכם שוחרר.[1][2]

ניסיון ביטול ההכרה על ידי אדוארד נטפיי (יוני 2011) ואישור מחדש לאחר מכן[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-16 ביוני, השופט העליון וינסנט לונאבק מוונואטו קבע כי מאז בחירתו של סאטו קילמן לראשות הממשלה בדצמבר 2010 לא התרחשו בהצבעה חשאית, היא הפרה את סעיף 41 של החוקה, והוא החזיר את אדוארד נטפיי לתפקיד ראש הממשלה הזמני.[12][13] ב-17 ביוני הודיע נטפיי כי הוא חוזר בו מההכרה של ונואטו באבחזיה, וכי הוא יבקש לכונן יחסים עם גאורגיה.[14][15][16][17][18] עם זאת, שבוע לאחר מכן נבחר סאטו קילמן מחדש לראשות ממשלה,[19] ובהודעה מ-1 ביולי 2011, הודיע שר החוץ של ונואטו אלפרד קרלוט לממשלת אבחזיה כי הקבינט של ונואטו "הצביע בעד תמיכה ברפובליקת אבחזיה תוך ייסוד קשרים דיפלומטיים ופיננסיים". הפתק גם חזר על כך שהתזכיר המקורי שנחתם ב-23 במאי על ידי ראשי הממשלה של שתי המדינות "נשאר בתוקף למרות הודעה מוקדמת יותר".[20] ההכרה של ונואטו באבחזיה אושרה שוב ב-12 ביולי על ידי קרלוט, כשהיא מבטאת את "רצונה של ונואטו לכונן יחסים דיפלומטיים עם אבחזיה", וב-7 באוקטובר על ידי ממשלת ונואטו.[21][22]

חילופי דברים בין אבחזיה לוונואטו[עריכת קוד מקור | עריכה]

טה מולי וונאוס מול סאקן (טי טם) גויסט, אחד התומכים החזקים בהכרה של ונואטו בעצמאות האבחזית, מונה לשגריר ונואטו עבור אבחזיה ומדינות אחרות, כולל רוסיה.[23]

ב-12 ביולי 2011 הצהיר שגריר אבחזיה באזור אסיה-האוקיינוס השקט, יוריס גולביס, כי אבחזיה וונואטו מתכננים לחתום על הסכם מסגרת לשיתוף פעולה בתחום התרבות, הסחר והמגזר הבנקאי. לדבריו, ממשלת ונואטו אישרה פעמיים את כינון היחסים הדיפלומטיים עם אבחזיה ואת כוונתם לתרום לפיתוח קשרי ידידות בין שתי המדינות.[24]

ב-30 ביולי 2011 שלח שר החוץ האבחזי מכתב ברכה לרגל חגיגת יום העצמאות בוונואטו, ובו נכתב "בעיקר ברצוני לציין מגמה חיובית שהתגלתה ביחסים בין מדינותינו. אני מקווה שהקשר שלנו ימשיך להתחזק ולהתפתח באותה דרך מועילה".[דרוש מקור][מפני ש...]

ב-28 בספטמבר 2011, טה מולי וונאוס מול סאקן גויסט, השגריר המיועד באבחזיה מוונואטו, בירך את הנשיא האבחזי החדש אלכסנדר אנקבב על השבעתו.[25]

בינואר 2012 דווח כי אבחזיה מתכננת לייצא יין לוונואטו.[26]

כינון יחסים דיפלומטיים עם גאורגיה תחת שלטון קרקסס (שנת 2013)[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-18 במרץ 2013, ג'וני קואנאפו, מנכ"ל ונואטו לענייני חוץ, הצהיר שמעולם לא כוננו יחסים דיפלומטיים עם אבחזיה. הוא אמר כי "היה בלבול לגבי מה שהממשלה התכוונה לעשות, וזה היה רק מכתב שקבע שאולי יש כוונה ליצור יחסים עם אבחזיה. אבל בנקודת הזמן הזו, אין שום פעולה בנושא ואין החלטה".[27][28][29] משרד החוץ של אבחזיה הגיב בהצהרה וטען כי הם "לא קיבלו שום הודעה רשמית על ניתוק היחסים הדיפלומטיים בין שתי המדינות" וכי "ההכרה ברפובליקת אבחזיה היא בלתי הפיכה".[30][31]

ב-20 במאי 2013, גאורגיה טענה כי מואנה קרקסיס קלוסיל, ראש הממשלה החדש של ונואטו, אישר כי ונואטו חזרה בה מהכרתה באבחזיה.[32][33][34] עם זאת, למחרת הגיב סגן שר החוץ של אבחזיה, אירקלי חינטבה, ואמר כי לא התקבלה החלטה לבטל את היחסים הדיפלומטיים בין אבחזיה לוונואטו, וכי הצהרותיו של קלוסיל הן רק נקודת המבט האישית שלו שאינה תוצאה של החלטה רשמית של הממשלה.[35][36]

ב-12 ביולי 2013 חתמו גאורגיה וונואטו על הסכם לכינון יחסים דיפלומטיים וקונסולריים. ההסכם, שנחתם במטה האומות המאוחדות, קבע: "רפובליקת ונואטו מכירה בשלמותה הטריטוריאלית של גאורגיה בגבולותיה המוכרים בינלאומית, לרבות אזוריה – הרפובליקה האוטונומית של אבחזיה ואזור צחינבלי/דרום אוסטיה".[37] בעוד נשיא גאורגיה מיכאיל סאקשווילי הודה לממשלת ונואטו על חזרתה מהכרתה,[38] שר החוץ של אבחזיה, ויאצ'סלב צ'יריקבה, התעקש שוונואטו לא חזרה בה באופן רשמי מהכרתה באבחזיה.[39]

מגעים מחודשים בין אבחזיה לוונואטו (שנת 2015)[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-30 במרץ 2015, במהלך ביקורו של שר החוץ של ונואטו, סאטו קילמן, במוסקבה כדי לדון בסיוע בעקבות הציקלון פאם, הוא נפגש עם עמיתו האבחזי ויאצ'סלב צ'יריקבה. שני הפקידים הביעו את רצונם לחזק את היחסים הבילטרליים, וצ'יריקבה הביע את תנחומיו והציע את עזרתה של אבחזיה לסיוע באסון.[40] ב-31 במרץ, קילמן נשאל על ידי סוכנות הידיעות רי"א נובוסטי אם ונואטו עדיין מכירה באבחזיה. הוא השיב כי "שום דבר לא השתנה" ביחס להכרה של ונואטו באבחזיה בשנת 2011, אך ממשלת קרקסס החליטה לכונן יחסים דיפלומטיים עם גאורגיה ולא עם אבחזיה. הוא לא ראה שהיחסים הדיפלומטיים עם אבחזיה וגאורגיה עולים בקנה אחד, וקיווה שהיחסים הדיפלומטיים עם אבחזיה ייקבעו בקרוב.[41] ביוני 2015, קילמן פוטר מתפקיד שר החוץ, בין היתר כתוצאה מפגישה זו, כאשר ראש הממשלה ג'ו נאטומן שב והבהיר את עמדת הממשלה לפיה "אבחזיה היא חלק מגאורגיה".[42][43] עם זאת, בשבוע שלאחר מכן קילמן החליף את נאטומן כראש ממשלה.[44]

האישור של ונואטו על שלמותה הטריטוריאלית של גאורגיה (שנת 2019)[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-14 במרץ 2019, שר החוץ של ונואטו, ראלף רגנבאנו, נפגש עם עמיתו הגאורגי דייוויד זלקליאני בטביליסי.[45] בעוד ששני הצדדים התחייבו להעמיק את הקשרים הדו-צדדיים, רגנבאנו "אישר את תמיכתה של ונואטו בריבונותה ובשלמותה הטריטוריאלית של גאורגיה", לפי משרד החוץ הגאורגי.[46] זלקליאני הגיב "אנו אסירי תודה על כך שרפובליקת ונואטו היא עקבית במדיניות אי-ההכרה של מה שנקרא עצמאות של האזורים הכבושים של גאורגיה, תוך ציות מלא לנורמות ועקרונות היסוד של המשפט הבינלאומי". למחרת ביקר רגנבאנו בקו העימות[47] ונחתם מזכר לשיתוף פעולה בין שני הצדדים.

בזמן שהיה בקו העימות, אמר רגנבאנו: "ונואטו תמיד הכירה בשלמותה הטריטוריאלית של גאורגיה. בשנת 2011 היה לנו שר שהביע עמדה אחרת. לדעתי הוא הושפע מאנשים מסוימים והכיר בעצמאותן של דרום אוסטיה ואבחזיה. החלטתו לא הייתה עמדה רשמית של המדינה".[48] במילים אחרות, השר הסיר כל ספק במעמד ההכרה.

החלטות האו"ם על החזרת עקורים גאורגים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאז הגשתה הראשונה של גאורגיה בשנת 2009 באספה הכללית של האומות המאוחדות של החלטה על "מעמדם של עקורים פנימיים ופליטים מאבחזיה, גאורגיה, ואזור צחינוואלי/דרום אוסטיה, גאורגיה", ונואטו תמכה בהחלטה החוזרת מדי שנה זו, בניגוד לשאר חברי האו"ם המכירים בעצמאותה של אבחזיה.[49][50][51] רק בשנת 2015 היא נמנעה מהצבעה זו, דווקא כאשר היו לה בעיות ממשלתיות בנוגע להכרה (ראו לעיל).

הסכמים בינלאומיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הצהרה משותפת על כינון יחסים דיפלומטיים[1][2]
  • הסכם משטר נסיעות ללא ויזה[8]
  • הסכם לשיתוף פעולה בתחום התרבות, המסחר והבנקאות (בהכנה)[24]

שגרירים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • שגריר ונואטו באבחזיה: השגריר הלא-תושב של ונואטו ברוסיה ובמדינות המזרח – טה מולי וונאוס מול סאקן (טי טם) גויסט[25][52][53]
  • שגריר אבחזיה בוונואטו: השגריר הכללי של אבחזיה באזור אסיה-פסיפיק – יוריס גולביס,[54] שבסיסו בפיג'י

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 3 4 "Верительное факсимиле". Kommersant (ברוסית). 2011-06-07. אורכב מ-המקור ב-8 ביוני 2011. נבדק ב-2011-06-07. {{cite news}}: (עזרה)
  2. ^ 1 2 3 4 "Joint Statement On Establishment of Diplomatic Relations Between the Republic of Abkhazia and the Republic of Vanuatu". Ministry of Foreign Affairs (Abkhazia). 2013-03-22. אורכב מ-המקור ב-2016-02-02. נבדק ב-2013-03-26.
  3. ^ "People's Movements Nagriamel and John Frum (Vanuatu) issue recognition to the people of Abkhazia". Abkhaz World. 2013-06-07. אורכב מ-המקור ב-2013-07-17. נבדק ב-2013-03-26.
  4. ^ "Vanuatu offers condolences to Abkhazia over passing of president Bagapsh". Abkhaz World.(הקישור אינו פעיל, March 2013)
  5. ^ "On the establishment of diplomatic relations between Republic of Abkhazia and Republic of Vanuatu". Sukhum: Ministry of Foreign Affairs (Abkhazia). 2011-05-27. אורכב מ-המקור ב-2011-06-03. נבדק ב-2011-05-31.
  6. ^ "Независимость Абхазии признали острова Вануату" (ברוסית). BBC Russian. 2011-05-31. ארכיון מ-2013-10-29. נבדק ב-2011-06-04.
  7. ^ "Abkhazia & Pacific". Ministry of Foreign Affairs (Abkhazia). אורכב מ-המקור ב-2012-04-16. נבדק ב-2011-06-01.
  8. ^ 1 2 "Visa-free regime is launched between the Republic of Vanuatu and the Republic of Abkhazia". Ministry of Foreign Affairs (Abkhazia). 2011-05-31. אורכב מ-המקור ב-2011-06-09. נבדק ב-2011-06-04.
  9. ^ Mamanov, Roman (2011-06-04). "Vanuatu-Abkhazia: recognition via air". Voice of Russia. אורכב מ-המקור ב-2012-09-08. נבדק ב-2011-06-04.
  10. ^ Barry, Ellen (2011-06-03). "Vanuatu Recognizes Abkhazia. Or Maybe Not". The New York Times. p. A4. ארכיון מ-2017-11-01. נבדק ב-2011-06-04.
  11. ^ "Vanuatu government confirms recognition of Abkhazia". Radio New Zealand International. 2011-06-07. נבדק ב-2011-06-07.
  12. ^ "Vanuatu Court rules Kilman election void, reinstates Natapei as interim PM". Radio New Zealand International. 16 ביוני 2011. נבדק ב-29 בספטמבר 2011. {{cite web}}: (עזרה)
  13. ^ "Supreme Declared Natapei, Acting Prime Minister ", Government of Vanuatu, June 16, 2011 (אורכב 28.06.2011 בארכיון Wayback Machine)
  14. ^ "Держава Вануату аннулировала признание независимости Абхазии". 2011-06-17. נבדק ב-2015-05-30.
  15. ^ "Natapei withdraws recognition of Abkhazia". Vanuatu Daily Post. 2011-06-20. אורכב מ-המקור ב-2012-01-21. נבדק ב-2013-03-26.
  16. ^ "Vanuatu new gov't annuls Abkhazian recognition". Trend News Agency. 2011-06-17. אורכב מ-המקור ב-2011-06-22. נבדק ב-2011-06-27.
  17. ^ "Relationship with Vanuatu is still discussed in Abkhazia". Experts' club. 2011-06-22. אורכב מ-המקור ב-2012-03-16. נבדק ב-2011-06-27.
  18. ^ "Vanuatu, Abkhazia play out odd couple farce". Georgian Daily. 2011-06-21. נבדק ב-2011-06-27.
  19. ^ "Kilman elected Vanuatu PM - ten days after ouster by court". Radio New Zealand International. 2011-06-27. נבדק ב-2011-09-19.
  20. ^ "Memorandum dated 23 May 2011 is valid". Ministry of Foreign Affairs (Abkhazia). 2013-03-22. אורכב מ-המקור ב-2 בפברואר 2016. נבדק ב-2013-03-25. {{cite web}}: (עזרה)
  21. ^ Ligo, Godwin (2011-07-14). "Minister says oil an issue over non recognition of Abkhazia". Vanuatu Daily Post. אורכב מ-המקור ב-2012-03-26. נבדק ב-2011-07-14.
  22. ^ "Vanuatu's recognition to the Republic of Abkhazia". Ministry of Foreign Affairs (Vanuatu). 2011-10-07. אורכב מ-המקור ב-2013-12-18. נבדק ב-2013-03-28.
  23. ^ "People's Movements Nagriamel and John Frum (Vanuatu) issue recognition to the people of Abkhazia". Abkhaz World. 2011-06-07. אורכב מ-המקור ב-2013-07-17. נבדק ב-2013-03-28.
  24. ^ 1 2 "Абхазия и Вануату в ближайшее время планируют подписать соглашения о сотрудничестве в области культуры, торговли и банковской сфере" (ברוסית). Apsnypress. 2011-07-12. אורכב מ-המקור ב-2012-04-05. נבדק ב-2013-03-28.
  25. ^ 1 2 "Te Moli Venaos-Goiset, Ambassador designated to Abkhazia from Vanuatu, congratulates President Alexander Ankvab on his inauguration". Ministry of Foreign Affairs (Abkhazia). 2011-09-28. אורכב מ-המקור ב-10 בנובמבר 2011. נבדק ב-2012-01-05. {{cite web}}: (עזרה)
  26. ^ "Abkhazia plans to export wine to Vanuatu". Baku Today. אורכב מ-המקור ב-20 ביולי 2011. נבדק ב-2012-01-05. {{cite news}}: (עזרה)
  27. ^ "Vanuatu admits confusion over Abkhazia link". Radio New Zealand International. 2013-03-18. נבדק ב-2013-03-18.
  28. ^ "Abkhazia: Vanuatu Changes Its Mind Again". EurasiaNet.org. 2013-03-18. נבדק ב-2013-03-18.
  29. ^ "Confusion lingers over Vanuatu's links with Abkhazia". Radio New Zealand International. 2013-03-19. נבדק ב-2013-03-19.
  30. ^ "Заявление МИД Абхазии в связи с информацией об отзыве признания Республики Абхазия со стороны Республики Вануату" (ברוסית). Ministry of Foreign Affairs (Abkhazia). 2013-03-23. אורכב מ-המקור ב-2016-02-02. נבדק ב-2012-03-25.
  31. ^ "Абхазия опровергает слухи об отмене признания Вануату" (ברוסית). Apsnypress. 2013-03-21. אורכב מ-המקור ב-2013-03-25. נבדק ב-2013-03-25.
  32. ^ "Vanuatu scraps recognition of Georgia breakaway region". 2013-05-20. אורכב מ-המקור ב-2016-06-26. נבדק ב-2013-05-21.
  33. ^ "Georgia Says Vanuatu Has Withdrawn Recognition of Abkhazia". Bloomberg. 2013-05-20.
  34. ^ "News". President of Georgia. 2013-05-20. אורכב מ-המקור ב-2013-09-26. נבדק ב-2013-05-22.
  35. ^ "Распространенное грузинскими СМИ сообщение об отзыве Вануату официального признания Абхазии является не более чем фантазией Президента Грузии" (ברוסית). Ministry of Foreign Affairs (Abkhazia). 2012-05-21. אורכב מ-המקור ב-2013-09-25. נבדק ב-2013-05-23.
  36. ^ "МИД Абхазии: отказ Вануату от признания Абхазии - фантазия Саакашвили" (ברוסית). RIA Novosti. 22 במאי 2012. נבדק ב-2013-05-23. {{cite web}}: (עזרה)
  37. ^ "Georgia, Vanuatu Establish Diplomatic Ties". Civil Georgia. 2013-07-15. נבדק ב-2022-01-28.
  38. ^ "Georgia's president thanks Vanuatu for". 21 במאי 2013. נבדק ב-2015-05-30. {{cite web}}: (עזרה)
  39. ^ "Вануату отказалось от признания независимости Абхазии".
  40. ^ "Встреча министра иностранных дел Республики Абхазия Вячеслава Чирикба с министром иностранных дел, международного сотрудничества и внешней торговли Республики Вануату господином Мелтек Сато Килманом Ливтувану". Ministry for Foreign Affairs of Abkhazia. 30 במרץ 2015. אורכב מ-המקור ב-2015-04-02. נבדק ב-1 באפריל 2015. {{cite news}}: (עזרה)
  41. ^ "Глава МИД Вануату: мы нуждаемся в крове, еде, воде и медикаментах". RIA Novosti. 31 במרץ 2015. נבדק ב-17 באפריל 2015. {{cite news}}: (עזרה)
  42. ^ "Natuman explains reasons for termination of Kilman". 2015-06-10. נבדק ב-2015-06-10.
  43. ^ "Vanuatu PM lays out concerns with Kilman". Radio New Zealand International. 10 ביוני 2015. נבדק ב-11 ביוני 2015. {{cite news}}: (עזרה)
  44. ^ "Joe Natuman removed as Vanuatu's prime minister in no-confidence vote; Sato Kilman reclaims top job". ABC News. 12 ביוני 2015. נבדק ב-2 ביולי 2015. {{cite news}}: (עזרה)
  45. ^ "Davit Zalkaliani: We highly appreciate the strong support of the Vanuatu Government for Georgia's sovereignty and territorial integrity within its internationally recognized borders". Ministry of Foreign Affairs Georgia (בגאורגית). 14 במרץ 2019. נבדק ב-28 בינואר 2022. {{cite news}}: (עזרה)
  46. ^ "Foreign Ministers of Georgia, Vanuatu Pledge to Deepen Ties". Civil Georgia. 14 במרץ 2019. נבדק ב-19 ביולי 2021. {{cite news}}: (עזרה)
  47. ^ "Foreign Ministers of Georgia, Vanuatu Pledge to Deepen Ties". Georgia Today. 15 במרץ 2019. נבדק ב-19 ביולי 2021. {{cite news}}: (עזרה)
  48. ^ "Vanuatu Minister of Foreign Affairs, International Cooperation and Foreign Trade Visits Village Near Occupation Line". Ministry of Foreign Affairs Georgia (בגאורגית). 15 במרץ 2019. נבדק ב-28 בינואר 2022. {{cite news}}: (עזרה)
  49. ^ "General Assembly Adopts Text Recognizing Right of Return of Internally Displaced Persons throughout Georgia, Including Abkhazia and South Ossetia". United Nations Press Releases. 9 בספטמבר 2009. נבדק ב-28 בינואר 2022. {{cite news}}: (עזרה)
  50. ^ "UN General Assembly adopts resolution initiated by Georgia (2018)". Agenda.ge. 13 ביוני 2018. נבדק ב-28 בינואר 2022. {{cite news}}: (עזרה)
  51. ^ "UN General Assembly Passes Georgia IDP Resolution (2021)". Civil Georgia. 17 ביוני 2021. נבדק ב-28 בינואר 2022. {{cite news}}: (עזרה)
  52. ^ "Goiset shortlisted for Roving Ambassador". Vanuatu Daily Post. 2011-07-22. אורכב מ-המקור ב-2012-04-10. נבדק ב-2013-03-28.
  53. ^ "Goiset becomes first Roving Ambassador to Russia". Vanuatu Daily Post. 2011-12-06. אורכב מ-המקור ב-2012-04-16. נבדק ב-2013-03-28.
  54. ^ "Representatives of the Republic of Abkhazia". Ministry of Foreign Affairs (Abkhazia). אורכב מ-המקור ב-2013-06-09. נבדק ב-2013-03-28.