Russia Today

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
RT
Russia-today-logo.svg
פרטי הערוץ
מדינה רוסיהרוסיה  רוסיה
קטגוריה חדשות
סוג חדשות ואקטואליה
חבילה שידור חופשי
תאריך השקה 10 בדצמבר 2005
בעלות ממלכתית
שפה אנגלית
ערבית
ספרדית
רוסית
גרמנית
צרפתית
משרד ראשי מוסקבה
אזור קליטה Newworldmap.svg בכל העולם
שיטת שידור 576i 16:9 SDTV
1080i HDTV
הצפנה שידור דיגיטלי קרקעי, שידור לוויני חופשי, הפצה ברשתות הכבלים והלוויין
http://rt.com/
משרדי הערוץ במוסקבה
דמיטרי מדבדב באולפני RT בוושינגטון, עם העורכת הראשית של הערוץ, מרגריטה סימוניאן.

RT (קיצור של Russia Today) היא חברת טלוויזיה רב-לשונית בינלאומית בבעלות ממשלת רוסיה. זהו ערוץ חדשות רוסי המשדר לכל העולם והוא הראשון מסוגו ברוסיה, ומכוון לקהלים שמחוץ לרוסיה. שידוריו ברחבי העולם נקלטים דרך לוויין וכבלים.

RT היא רשת חדשות המורכבת משלושה ערוצים המשדרים ממוסקבה ליותר ממאה מדינות באנגלית, בערבית ובספרדית. לרשת ערוצי בת כמו RT America, המשדר מוושינגטון די.סי, RT UK, המשדר מלונדון, וערוץ הסרטים התיעודיים RTD. הרשת משדרת ל-700 מיליון צופים מכל העולם דרך כבלים ולוויין, וכן בשידור אינטרנטי חינם דרך האתר של RT.

RT משדרת מהמטה המרכזי שלה במוסקבה, ולה אולפני שידור גם בוושינגטון די.סי, במיאמי, בלוס אנג'לס, בלונדון, בפריז, בדלהי ובתל אביב.

RT היא ערוץ הטלוויזיה הרוסי היחיד שהיה מועמד לפרס אמי.

הערוץ נמצא בבעלות ארגון TV-Novosti, וממומן על ידי סוכנות הידיעות רי"א נובוסטי.

הערוץ סופג ביקורת מתמידה על היותו לא אובייקטיבי בעת שידורי ידיעות על רוסיה ומדיניותה, וכי למעשה הוא מהווה שופר תעמולה לממשלת רוסיה ולמדיניות החוץ שלה. RT טוענת כי היא מציעה מבט רוסי על אירועים בעולם.

מנהלי הערוץ הם מרגריטה סימוניאן (העורכת הראשית של הערוץ) ואלכסיי ניקולוב (המנכ"ל).

אופי שידור[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישנן הפסקות פרסומת קצרות, בדרך כלל כל פרסומת בת 15 שניות בלבד, כאשר כל ההפסקה כולה בת 4 דקות לשעה, וכן שתי הפסקות בשעה בנות דקה או שתיים, לקידום הערוץ עצמו.

תוכני החדשות של הערוץ הם מסביב לשעון וכוללים חדשות, דיונים, תוכניות טוקשואו וספורט, וכן תוכניות תרבות ואקטואליה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערוץ הוקם מיוזמתם של שר התקשורת לשעבר מיכאיל לסין, ששימש אז יועץ תקשורת לנשיא רוסיה ולדימיר פוטין, ודובר הקרמלין דאז אלכסיי גרומוב[1].

ב-6 ביוני 2005 הוכרז לראשונה על הקמת ערוץ טלוויזיה שמטרתו "להציג את נקודת המבט הרוסית על האירועים העיקריים בעולם" ו"לדווח לציבור על אירועים ותופעות בחיי רוסיה"[2]. הערוץ הוקם לבסוף על ידי סוכנות הידיעות הממלכתית רי"א נובוסטי, באמצעות ארגון הבת TV-Novosti, שהיווה ארגון אוטונומי ללא כוונת רווח. עלות ההקמה עמדה בתחילה על כ-30 מיליון דולר ב-2005, קפץ רק בשנתו הראשונה לעלות של כ-60 מיליון דולר ובשנת 2016 כבר גדל לכ-300 מיליון דולר.

בעת הקמת הערוץ, מנהלת סוכנות רי"א נובוסטי סבטלנה מירוניוק אמרה כי:

Cquote2.svg

למרבה הצער, ברמת המודעות ההמונית במערב, רוסיה מתקשרת עם שלוש מילים: קומוניזם, שלג ועוני... אנחנו רוצים להציג תמונה מושלמת יותר של החיים במדינתנו.

Cquote3.svg

כך גם לדברי העורכת הראשית של הערוץ, מרגריטה סימוניאן, שהציגה את יעדי הערוץ[3]:

Cquote2.svg

זה יהיה מבט על העולם מרוסיה. אנחנו לא מתכוונים לשנות את הפורמט המקצועי, שעוצב על ידי ערוצים כמו BBC, ערוץ CNN ו-Euronews. אנחנו רוצים להציג את הדעה הרוסית בעולם, ושיראו את רוסיה טוב יותר.

Cquote3.svg

שידורי המבחן החלו ב-14 בספטמבר 2005[4], וב-10 בדצמבר עברו לשידור מלא, עם כמאה עיתונאים דוברי אנגלית שדיווחו מרחבי העולם.[5] ב-12 בדצמבר השידורים שובשו אך חודשו למחרת[6]. מאוחר יותר התברר שהשיבושים נבעו מתקלות בציוד[7].[8].

ב-1 במרץ 2006 חברת IPD Group, שהחזיקה בבעלות על פורטל החדשות russiatoday.com, פנתה אל מנכ"ל חברת TV-Novosti, סרגיי פרולוב בבקשה לשנות את שם הערוץ בטענה שהשם Russia Today נרשם כמותג מסחרי בשנת 1996[9]. ראשי החברה לא הגיבו לטענה והאתר עצמו הפך מאוחר יותר להפניה לאתר הרשמי של הערוץ.

ב-4 ביולי 2007 החלה הרשת לשדר מתוך אתר YouTube[10]. בדצמבר אותה שנה על מסכי NASDAQ ורויטרס בניו יורק, החלו לשדר שידורים חיים של הערוץ.

בדצמבר 2008 הוכנסה חברת TV-Novosti לרשימת הארגונים האסטרטגיים לממשל[11]. באוקטובר 2009 אלכסיי ניקולוב החליף את סרגיי פרולוב כמנכ"ל החברה[12].

בינואר 2010 נפתחו אולפנים חדשים בוושינגטון[13] ובינואר 2012 הצטרף מייסד WikiLeaks ג'וליאן אסאנג' לצוות הערוץ, להנחיית התוכנית "העולם מחר" (The World Tomorrow)[14]. באוקטובר 2014 הערוץ החל לשדר לארגנטינה[15] ולבריטניה[16]. בפברואר 2015 החל לשדר גם לאוסטרליה[17]

תוכניות עיקריות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Keiser Report
  • CrossTalk
  • The Big Picture with Thom Hartmann
  • Larry King Now
  • Politicking with Larry King
  • In the Now News with Ed Schultz

צוות הערוץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

צוות נוכחי
מנחים ומגישי חדשות
עיתונאים
מנחי עסקים
מנחים תיעודיים
צוות עבר
ולדימיר פוטין עם עיתונאי הערוץ

פרויקטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערוצי בת[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערוץ שפת שידור שמות אחרים מטה הערות אתר אינטרנט
RT אנגלית Russia Today, RT International מוסקבה הערוץ הבינלאומי בשפה האנגלית שמשדר מאז 2005 RT.com
RT Arabic ערבית روسيا اليوم, Rusiya Al-Yaum מוסקבה נחנך ב-4 במאי 2007 ונחשב לאחד ממובילי ערוצי החדשות בשפה הערבית Arabic.rt.com
RT Spanish ספרדית RT en español, RT Actualidad מוסקבה נחנך ב-28 בדצמבר 2009 Actualidad.rt.com
RT America אנגלית RT USA וושינגטון משדר תוכניות מותאמות לקהל בארצות הברית מאז 2010 www.rt.com/USA
RT UK אנגלית לונדון ערוץ חדשות המשדר לקהל הבריטי משנת 2014 www.rt.com/UK
RTД אנגלית, רוסית RTDoc, RT Documentary מוסקבה מפיק סרטים תיעודיים על רוסיה המשדר בלי הפסקה מאז נחנך ב-23 ביוני 2011, על פי צו של נשיא רוסיה, דמיטרי מדבדב, אף שהערוץ החל לפעול כמה חודשים קודם לכן, בשידורי מבחן לקראת השקתו הרשמית. RTD.rt.com

אתרי אינטרנט[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערוץ שפה שמות אחרים מטה אתר אינטרנט
RT Deutsch גרמנית ברלין Deutsch.rt.com
RT на русском רוסית מוסקבה Russian.rt.com
RT en Français צרפתית RT Français, RT France פריז Francais.rt.com

פרויקטים אחרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערוץ שפה שמות אחרים מטה הערות אתר אינטרנט
Ruptly אנגלית RUPTLY ברלין סוכנות צילום Ruptly.tv/home
InoTV רוסית InoTV מוסקבה תרגום כתבות מרשתות זרות לשפה הרוסית ИноТВ
RT Chinese מנדרינית תקנית RT 中国 מוסקבה ערוץ YouTube Youtube.com/RT Chinese

פרויקטים שנסגרו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערוץ שפה שמות אחרים מטה הערות
Freevideo אנגלית מוסקבה פורטל וידאו חינמי

הכרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בספטמבר 2007, האקדמיה האירואסייתית לטלוויזיה ורדיו העניקה לערוץ את פרס הכישורים המקצועיים

פרס השידור היוקרתי ביותר ברוסיה, פרס TEFI, הוענק לקווין אואן בקטגוריית מנחה החדשות הטוב ביותר.

בטקס פרסי המצוינות בתקשורת שנערך בלונדון הערוץ זכה בפרס שיפוט מיוחד בקטגוריית השידור היצירתי הטוב ביותר.

אוגוסט 2010: מועמדות ראשונה לפרס אמי בקטגוריית החדשות על כיסוי ביקורו של אובמה ברוסיה.

אוגוסט 2012: מועמדות שנייה לפרס אמי על כיסוי תנועת Occupy Wall Street.

מימון[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעת הקמת הערוץ עמד תקציבו על 30 מיליון דולר בשנת הפעילות הראשונה. כמחצית מהתקציב הגיע מהמדינה והמחצית השנייה הגיעה מבנקים וחברות המקורבות לממשלה הרוסית. תקציבה השנתי גדל מ-80 מיליון דולר ב-2007 ל-380 מיליון ב-2011 אך קוצץ ל-300 מיליון ב-2012. נשיא רוסיה ולדימיר פוטין עצר על קיצוץ המימון מאותה שנה.

כשמונים אחוז מעלות השידור מושקע בערוצי הבת ובשידורים מחןץ לרוסיה. בספטמבר 2014, Moscow Times דיווח כי RT קיבלה 11.87 מיליארד רובלים (310 מיליון דולר) מהמדינה ותקבל 15.38 מיליארד רובלים (400 מיליון דולר) ב-2016. לשם השוואה, קבוצת השירותי העולמי של BBC (הגדולה יותר בהיקף שידוריה) קיבלה תקציב בסך 367 מיליון דולר לשנים 2014-2015. ברם, תחילת 2015 הביאה לפיחות בשער הרובל והסובסידיות הממשלתית בתקשורת הייתה בסכנת צמצום אך תקציב הערוץ עמד על 20.8 מיליארד רובלים (כ-300 מיליון דולר). באוקטובר 2015, דווח שהתקציב לשנת 2016 יעמוד על 19 מיליארד רובלים (307 מיליון דולרים).

ביקורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערוץ מואשם תדיר על ידי כלי תקשורת מערביים בהיותו ערוץ תעמולה ושופר של הממשלה הרוסית, שמטרתו להפיץ ידיעות אנטי מערביות[22], סיקור מגמתי ודיווחים שלא נוטים לבקר את מדיניות הממשלה הרוסית.

בנוסף, עיתונאים רבים מבקרים את דרכי הכיסוי התקשורתי של הערוץ שנוטה לשדר תאוריות קונספירציה שנויות במחלוקת, בין השאר טענו בערוץ שהפיגוע במרתון בוסטון לא בוצע על ידי מחבלים צ'צ'נים, אלא ביוזמת הממשל האמריקאי.

עיתונאים בוושינגטון פוסט אף הפנו את תשומת הלב לכך ש-RT שכרה את טוני גוסלינג ככתב בערוץ, גוסלינג נודע כתומך בתאוריות הטוענות שהעולם נשלט על ידי האילומינטי וזקני ציון.

יחס לישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

RT הואשמה בהיותה אנטי-ישראלית על ידי מקורות ישראליים ויהודים[23][24], שתיארו את דיווחי הערוץ כמגמתיים באופן מוטה ובלתי מאוזנים. שר החוץ אביגדור ליברמן התלונן על כך באופן רשמי בפני פוטין בפגישתם ב-2012.[25][26][27][28] ביולי 2016 עיתונאית העבר והפוליטיקאית קסניה סבטלובה הלינה כי ערוץ RT בערבית "רוסיה אל-יום" דיווח על גל הפיגועים ביישובי גוש עציון באופן מגמתי והציג בהדגשה את פעולות צה"ל ביישובים, בייחוד לאחר רצח הנערה .[29] לדבריה בדיווחים בערוץ ב-30 ביוני 2016 על רצח ילדה בת 13 בקריית ארבע על ידי מחבל פלסטיני שחדר לבית מגוריה ודקר אותה למוות בדוקרן חד, לא מצאו לנכון לציין שמדובר בילדה בת 13 שנרצחה במיטתה. לעומת זאת, טרחו לציין שוב ושוב כי מדובר במתנחלת.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Andrew Osborn, Russia's 'CNN' wants to tell it like it is, The Age, August 16, 2005.
  2. ^ 1DOlcUvd "Имидж России собираются улучшить при помощи нового телеканала". Lenta.ru. 6 ביוני 2005. אורכב מ-המקור ב-2011-08-26. בדיקה אחרונה ב-25 בינואר 2010. 
  3. ^ "В России создан пропагандистский телеканал для иностранцев". Lenta.ru. 7 ביוני 2005. אורכב מ-המקור ב-2011-08-26. בדיקה אחרונה ב-25 בינואר 2010. 
  4. ^ "Телеканал «Russia Today» приступил к техническому вещанию". Lenta.ru. 15 בספטמבר 2005. אורכב מ-המקור ב-2011-08-26. בדיקה אחרונה ב-25 בינואר 2010. 
  5. ^ "Телеканал Russia Today вышел в эфир". Lenta.ru. 10 בדצמבר 2005. אורכב מ-המקור ב-2011-08-26. בדיקה אחרונה ב-25 בינואר 2010. 
  6. ^ "Телеканал Russia Today вернулся в эфир после «хакерской атаки»". Lenta.ru. 12 בדצמבר 2005. אורכב מ-המקור ב-2011-08-26. בדיקה אחרונה ב-25 בינואר 2010. 
  7. ^ Николай Ивашов. (14 בדצמבר 2005). "Имидж поправили. Телеканал Russia Today вернулся в эфир". Новые Известия. אורכב מ-המקור ב-2011-08-26. בדיקה אחרונה ב-25 בינואר 2010. 
  8. ^ Андрей Ломкин. (13 בדצמבר 2005). "Червевещание. Сбои в работе Russia Today пошли телеканалу только на пользу". Lenta.ru. אורכב מ-המקור ב-2011-08-26. בדיקה אחרונה ב-25 בינואר 2010. 
  9. ^ "Международный скандал с прокремлёвским телеканалом Russia Today - от него требуют сменить название". NEWSru.com. 1 במרץ 2006. אורכב מ-המקור ב-2011-08-26. בדיקה אחרונה ב-25 בינואר 2010. 
  10. ^ "Телеканал Russia Today через YouTube внедряется в интернет". NEWSru.com. 4 ביוני 2007. אורכב מ-המקור ב-2011-08-26. בדיקה אחרונה ב-25 בינואר 2010. 
  11. ^ "Правительство РФ приняло перечень системообразующих организаций". РБК (медиахолдинг). 25 בדצמבר 2009. אורכב מ-המקור ב-2011-08-26. בדיקה אחרונה ב-25 בינואר 2010. 
  12. ^ "Алексей Николов назначен генеральным директором АНО «ТВ-Новости»" (הודעה לעיתונות). Russia Today. 6 באוקטובר 2009. בדיקה אחרונה ב-25 בינואר 2010. 
  13. ^ "RT начал вещание из Вашингтона" (הודעה לעיתונות). Russia Today. 15 בינואר 2010. בדיקה אחרונה ב-25 בינואר 2010. 
  14. ^ "Телепроект Джулиана Ассанжа стартует на канале Russia Today в марте". РИА Новости. 25 בינואר 2012. אורכב מ-המקור ב-2012-05-31. 
  15. ^ Владимир Путин и Кристина Киршнер запустили вещание телеканала RT на испанском языке в Аргентине
  16. ^ "RT запустит новый канал RT UK в Великобритании". RT. 29 בינואר 2014. 
  17. ^ "RT начал вещание на крупнейшей платформе Австралии". RT. 24 בפברואר 2015. 
  18. ^ רוסיה חזרה אל המזרח התיכון - ובגדול
  19. ^ מגישה בערוץ של פוטין: "לא אגן על רוסיה"
  20. ^ למה עזבתי את ערוץ הטלוויזיה של הקרמלין
  21. ^ צפו: מגישה בערוץ רוסי התפטרה בשידור חי
  22. ^ ארצות הברית יוצאת למלחמת תעמולה נגד רוסיה
  23. ^ רוסיה משדרת היום תאוריית קונספירציה אנטישמית ביזארית על הילרי קלינטון
  24. ^ RUSSIA TODAY AIRS BIZARRE ANTI-SEMITIC CONSPIRACY THEORY ABOUT HILLARY CLINTON
  25. ^ Barak Ravid (31 ביולי 2012). "Lieberman complained to Putin over Russian TV's 'anti-Israel' reporting". Haaretz. בדיקה אחרונה ב-8 באוקטובר 2013. 
  26. ^ Rachel Hirshfeld (4 בפברואר 2013). "Russia Today Accuses Israel of Using 'Hitler Methods'". בדיקה אחרונה ב-8 באוקטובר 2013. 
  27. ^ "Bizarre: Russia Today Host Abby Martin Lashes Out at The Algemeiner". 25 בנובמבר 2012. בדיקה אחרונה ב-8 באוקטובר 2013. 
  28. ^ Lakkana Nanayakkara (22 בנובמבר 2012). "Russia Today Continues its Anti-Israel Propaganda, Going Even Further Than Arab TV". The Algemeiner. בדיקה אחרונה ב-8 באוקטובר 2013. 
  29. ^ "הסיקור בערוץ החדשות 'רוסיה אל יום' הוא הסתה לכל דבר ועניין"