יחסי איראן–חזבאללה
_01.jpg)
הרפובליקה האסלאמית של איראן היא נותנת החסות המרכזית של חזבאללה, ארגון טרור שיעי ומפלגה פוליטית בלבנון. התמיכה האיראנית, כוללת סיוע כספי, סיוע מלחמתי של משמרות המהפכה האיראניים במוקדי עימות של חזבאללה וסיוע באימונים. בנוסף, מילאה איראן תפקיד חשוב בהיווצרות חזבאללה ובהתפתחותה וכתוצאה מכך פועלת חזבאללה כשלוחה איראנית (פרוקסי) במזרח התיכון ונחשבת כחלק מ"ציר ההתנגדות".[1]
חזבאללה עצמה, שהוקמה ב-1982, החלה כארגון טרור שיעי בלבנון וזכתה לתמיכה איראנית מימיה הראשונים. מייסדי הארגון אימצו את המודל שהותווה על ידי האייתוללה ח'ומייני לאחר המהפכה האיראנית ב-1979, וכוחותיה אומנו על ידי יחידת משמרות המהפכה מאיראן. חזבאללה הצהירה באופן רשמי על הזדהותה עם המשטר האיראני ב-1985, והקשר הקרוב בין חזבאללה לאיראן נמשך מאז.
איראן רואה בקשר עם חזבאללה כחיוני, שכן הוא מאפשר לה להרחיב את השפעתה במזרח התיכון, להפעיל לחץ על ישראל ועל האינטרסים האמריקאיים, למנוע ניסיונות לשינוי משטר ולתמוך במחויבויותיה האידאולוגיות.[2]
בנוסף, לנשק ולאימונים שמספקת איראן לחזבאללה, קיבלה חזבאללה תמיכה כספית ניכרת מאיראן, המוערכת בין 700 מיליון למיליארד דולר בשנה. [3][4]
רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]
חזבאללה הוקמה ב-1982 על ידי אנשי דת צעירים שיעים לבנונים שלמדו בנג'ף. הארגון אימץ את המודל שהותווה על ידי האייתולה ח'ומייני לאחר המהפכה האיראנית ב-1979, ומייסדיו בחרו בשם "חזבאללה" (מפלגת האל) כפי שהורה ח'ומייני.[5] חזבאללה הלבנונית (בשונה מזו האיראנית) צמחה מתוך יוזמה איראנית לאחד קבוצות מיליטנטיות שיעיות שונות בלבנון בתקופה של חוסר יציבות מקומי ואזורי, במיוחד מלחמת האזרחים במדינה. הארגון נחשב על ידי חלקים כניסיון של מוסלמים שיעים לבנונים שהיו מקופחים היסטורית להשיג השפעה כלכלית ופוליטית.
כוחותיה של חזבאללה אומנו ואורגנו על ידי כוחות של 1,500 חיילים ממשמרות המהפכה מאיראן, באישור ממשלת סוריה. הם הורשו לעבור דרך הרמה המזרחית של לבנון שהייתה בשליטה סורית ולהקים בסיס בעמק הבקעה במהלך הכיבוש של לבנון.[6]
התמיכה האיראנית, שכללה את משמרות המהפכה וסיוע כספי, מילאה תפקיד משמעותי בהקמתה ופיתוחה של חזבאללה. בתחילה, חזבאללה פעלה כרשת של קבוצות חצי צבאיות שיעיות רדיקליות עם מטרות אסטרטגיות משותפות, כגון הקמת רפובליקה אסלאמית.[7]
בעקבות פתיחת מלחמת לבנון הראשונה כ-800 אנשי משמרות מהפכה נשלחו ללבנון דרך סוריה כדי לסייע לחזבאללה, לספק אינדוקטרינציה פוליטית ודתית ואימונים צבאיים, כולל הוראות בטקטיקות טרור.[8]
ביולי 1982, איראן הגיבה למלחמה על ידי פריסת 1,500 יועצים ממשמרות המהפכה האיראנית בעמק הבקעה של לבנון במטרה להקים ולאמן מיליציה שיעית חדשה, שהפכה מאוחר יותר לחלק מחזבאללה. תחת פיקוח משמרות המהפכה האיראניים, הלוחמים עברו אימוני גרילה, ואימונים צבאיים נוספים. איראן שלחה גדוד של משמרות מהפכה ללבנון, כביכול כדי להילחם בצה"ל. בנוסף, איראן סיפקה תמיכה כספית לקבוצות אסלאמיסטיות שהוקמו באזור, כולל חזבאללה.[9]
ב-1985, חזבאללה הצהירה רשמית על הזדהות עם המשטר האיראני והנהגתו של האייתולה חומייני. חזבאללה פעלה כשלוחה של איראן מאז היווסדה, ומעריכים כי איראן מספקת תמיכה כספית ניכרת, בטווח שבין 700 מיליון ל-1 מיליארד דולר בשנה.[4]
"הג'יהאד האסלאמי" כפרוקסי של חזבאללה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בתחילת דרכו, אימץ חזבאללה את הכינוי "הג'יהאד האסלאמי" כדי ליצור הכחשה מוסברת ולטשטש את הקשר שלו עם איראן. למרות ניסיונות לשמור על הפרדה, ראיות, כולל מידע מסווג שפורסם, חשפו את הקשר הקרוב בין חזבאללה, הזרוע הטרוריסטית של הג'יהאד האסלאמי שלו, ואיראן.[10]
ב-1983 דיווחה ה-CIA כי "נראה שהג'יהאד האסלאמי הוא כיסוי שאיראן משתמשת בו עבור פעולות טרור שלה, בין אם באמצעות שיעים מקומיים בלבנון או סוכנים מגויסים מקומית מלאומים אחרים", וכי "[פרוקסים] מספקים לאיראן אמצעי מצוין ליצור אשליה שארגון בינלאומי עצמאי פועל נגד האינטרסים של ארצות הברית".[11]
השימוש בכינוי הג'יהאד האסלאמי היה ניסיון ליצור אשליה של ארגון בינלאומי עצמאי הפועל נגד האינטרסים של ארצות הברית. בעוד שבתחילה הוא היה מאורגן בצורה רופפת, איראן מילאה תפקיד מפתח בהפיכת הג'יהאד האסלאמי לישות מאורגנת הידועה בשם חזבאללה. הפיכת חזבאללה לארגון מקצועי התרחשה בזכות תמיכה ניכרת מאיראן, כולל כסף, כלי נשק, כוח אדם, אימונים והדרכה. דיפלומטים איראנים בדמשק ומשמרות המהפכה האיראנית היו מעורבים באופן פעיל בתיאום פעילות רדיקלית שיעית דרך מועצת לבנון, בתוך לבנון; על פי מודיעין ארצות הברית, מה שביסס את חזבאללה כזרוע משמעותית של המנגנון הצבאי האיראני. עוזרים איראנים היו משובצים ביחידות חזבאללה, חולקים רשתות תקשורת ותמיכה.[12]
השפעה אידאולוגית ודתית[עריכת קוד מקור | עריכה]
ההשפעה האיראנית על חזבאללה פעלה באמצעות הנחלת עקרונות אידאולוגיים, תרבותיים ודתיים משותפים שנבעו מהמהפכה האיראנית ומהקונספט של ולאית אל-פקי.
חזבאללה אימצה את המסר המהפכני של האייתולה ח'ומייני והמנהיגים הדתיים שלה התחייבו לייסד מדינה פונדמנטליסטית בקנה מידה עולמי. את הצמיחה המוקדמת של חזבאללה ניתן לייחס להשפעת מנהיגים דתיים שהוכשרו באיראן ולמסירות לאייתולה ח'ומייני ולמשימת ה"הצתה" של מהפכה אסלאמית בלבנון.
הקשר הקרוב בין ההיררכיה הדתית השיעית בלבנון לאיראן הוא גם היסטורי ודרך קשרי משפחה, כולל הכשרת מנהיגים דתיים לבנונים באיראן, נישואי תערובת עם משפחות אנשי דת איראניים, והפצת שיח תאולוגי איראני. מעבר לערוצים חינוכיים ומשפחתיים, אידאולוגיה איראנית חלחלה ללבנון דרך ערוצים רשמיים, עם משמרות המהפכה בלבנון שסיפקו גם אינדוקטרינציה פוליטית ודתית. ב-1987, ה-CIA פרסם כי התמיכה האיראנית האצה משמעותית את התפתחותה.
עצמאות חזבאללה[עריכת קוד מקור | עריכה]
מתחילת דרכה שאפה חזבאללה להציג מצג של עצמאות וניתוק מאיראן כלפי חוץ. הצהרת הייסוד של הארגון כוללת את המשפט "לקבוע את גורלנו בידינו". חזבאללה, בעוד שהיא מטיפה למשטר אסלאמיסטי בהשראת איראן הדגישה שהיא מבקשת שהלבנונים יהיו בעלי חופש הכרעה.
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ What Is Hezbollah?, Council on Foreign Relations (באנגלית)
- ^ Akbarzadeh, S. (2019). Proxy Relations: Iran and Hezbollah. In Routledge Handbook of International Relations in the Middle East (pp. 321-329). Routledge.
- ^ Iran’s Islamist Proxies in the Middle East | Wilson Center, www.wilsoncenter.org (באנגלית)
- ^ 1 2 Seth Anziska, Arab-Israeli Wars and US Foreign Relations, 2019-08-28, ISBN 978-0-19-932917-5. (באנגלית)
- ^ Hirst, David (2010). Beware of small states: Lebanon, battleground of the Middle East. London: Faber and Faber. ISBN 978-0-571-23741-8.
- ^ The New York Review of Books: In Search of Hezbollah, web.archive.org, 2006-08-22
- ^ Samih Raad, Une expérience politique islamique au Liban, Le Portique. Revue de philosophie et de sciences humaines, 2007-12-15 doi: 10.4000/leportique.1408
- ^ Joel Beinin, Money, Media and Policy Consensus: The Washington Institute for near East Policy, Middle East Report, 1993, עמ' 10–15 doi: 10.2307/3013225
- ^ Lebanon : a country study, Library of Congress, Washington, D.C. 20540 USA
- ^ CIA, Report, Terrorism as a Political Weapon ::Four Middle Eastern Case Studies, April 23, 1985, Secret, CREST., primarysources.brillonline.com
- ^ CIA, Report, Bombings in Kuwait, 12 December 1983, December 15, 1983, Secret, CREST., primarysources.brillonline.com
- ^ CIA, Memorandum, Iranian Involvement With Terrorism in Lebanon, June 26, 1985, Top Secret [codewords not declassified, CREST.], primarysources.brillonline.com