ציר ההתנגדות
| ציר ההתנגדות | |
|---|---|
| תומכים | מתנגדים |
|
תומכים לא מדינתיים: |
מתנגדים לא מדינתיים: |
ציר ההתנגדות (בפרסית: محور مقاومت, בערבית: محور المقاومة) היא ברית פוליטית-צבאית, בלתי רשמית, אנטי-אמריקנית ואנטי-ציונית בין איראן, ממשלת אסד בסוריה, ארגון הטרור הלבנוני חזבאללה[1][2][3], ארגון הטרור הפלסטיני חמאס[4] וכן מספר מיליציות שיעיות (וסוניות במקרים חריגים) וארגוני טרור בהם החות'ים, אל-חשד א-שעבי, הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני, החזית העממית לשחרור פלסטין - המפקדה הכללית, ועוד מספר מיליציות.
למרות הניגודים וחילוקי הדעות האידאולוגיים בין הגופים, למשל אסד ממפלגת הבעת' החילונית לעומת איראן וחזבאללה, הדוגלים באסלאמיזם שיעי, וחמאס שהוא ארגון טרור פונדמנטליסטי סוני, הברית פועלת יחד נגד פעילות נאט"ו, ישראל וערב הסעודית ברחבי המזרח התיכון[5].
הברית תוארה כ"ציר הטרור" על ידי ראש ממשלת ישראל וכן שגרירים ישראלים בעולם.[6][7].
השימוש במושג[עריכת קוד מקור | עריכה]
המונח שימש את יומון הלובי שהגיב לטענותיו של נשיא ארצות הברית, ג'ורג' ווקר בוש כי איראן, עיראק וקוריאה הצפונית הן "ציר רשע", במאמר שכותרו הייתה "ציר הרשע או ציר ההתנגדות" כתב היומון הלובי ב-2002 כי "המכנה המשותף היחיד בין איראן, עיראק וקוריאה הצפונית היא התנגדותן להגמוניה של ארצות הברית". שנתיים לאחר השימוש במושג על ידי עיתון לובי גם עיתון איראני אימץ את הכינוי כאשר התייחס למרידות השיעים בעיראק (אנ').
ב-2006 שר הפנים הפלסטיני, סעיד סיאם גם הוא השתמש במושג בראיון שנתן לרשת הטלוויזיה אל-עאלם כאשר התייחס למטרות משותפות בקרב ערבים שנמצאם באופזיציה לישראל וארצות הברית, סיאם הזכיר את מספר הפליטים הפלסטיניים הרבים שנמצאים בסוריה וטען כי איראן, חזבאללה וחמאס הם ציר ההתנגדות ללחצים הישראלים והאמריקאים בסוריה.
המונח "ציר התנגדות" גם עלה לכותרות כאשר היועץ לעניינים בינלאומיים של המנהיג העליון באיראן, עלי אכבר וליאטי השתמש במושג, השימוש ואזכור המושג לא נגמר בכך. במהלך פגישה בין נשיא סוריה, בשאר אל-אסד ומזכיר המועצה העליונה לביטחון לאומי, סעיד ג'לילי דיברו השניים על מלחמת האזרחים בסוריה והשתמשו במושג[8].
מספר ימים אחרי התקיפה במזרעת אמל התייחס ראש חזבאללה, חסן נסראללה לתקיפה ואמר כי "ציר ההתנגדות יגיב לתקיפות צה"ל נגד שיירות הנשק מסוריה"[9].
אנליזה[עריכת קוד מקור | עריכה]
לפי מריסה סאליבן הציר "עיצב מחדש את האיזון האסטרגי במזרח התיכון"[10], סאליבן הוסיפה כי הציר מתבסס על יעדים אזורים משותפים ותמיכה הדדית[11], הרקע המשותף בין הצדדים הופך את הצדדים לבעלי ברית אסטרטגיים במספר נושאים, העיקרית שבהן היא הגנה.
הברית הסורית-איראנית[עריכת קוד מקור | עריכה]
גם לדברי ג'ובין גודארזי, שהוא עוזר פרופסור וחוקר באוניברסיטת וובסטר (אנ') טוען כי לברית האיראנית-סורית שהוקמה ב-1979 עם המהפכה האיראנית יש חשיבות רבה לעלייתו של ציר ההתנגדות, לדבריו הן איראן והן סוריה נמצאות במיקומים מרכזיים במזרח התיכונים ושתי המדינות משפיעות על הפוליטיקה במזרח התיכון בשנים האחרונות, הוא הוסיף ואמר כי הברית נחשבת לברית יציבה שכבר נמשכת כ-34 שנים, למרות מה שהגדיר "אתגרים רבים שניצבים בפניה במערכת היחסים".
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- יוני בן-מנחם, האוטוסטרדה של "ציר ההתנגדות", באתר News1 מחלקה ראשונה, 1 באוקטובר 2019
- תופי מלחמה: ישראל ו"ציר ההתנגדות", 2 באוגוסט 2010
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Drums Of War: Israel And The "AXIS OF RESISTANCE" (PDF), International Crisis Group, 2 באוגוסט 2010, אורכב מ-המקור (PDF) ב-2016-03-04
{{citation}}: (עזרה) - ^ "Iran backs Assad as Syrian forces choke off Aleppo". Reuters. 7 באוגוסט 2012. נבדק ב-7 באוגוסט 2012.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Iran: Syria part of 'axis of resistance'". CNN. 7 באוגוסט 2012. נבדק ב-7 באוגוסט 2012.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ דניאל סלאמה, באוגוסט 2019 בכיר בחמאס: "אם ישראל תנסה למוטט אותנו - נקבל עזרה מחברינו", באתר ynet
- ^ Sullivan, Marisa (באפריל 2014), Hezbollah in Syria (PDF), Institute for the Study of War
{{citation}}: (עזרה) - ^ Israel pursues strikes on Lebanon, BBC, 14 July 2006
- ^
Mark Weiss, 50 tons of weapons seized by Israel, The Telegraph, 16 March 2011
- ^ "Iran: We're in 'axis of resistance' with Syria". CBS News. 7 באוגוסט 2012. נבדק ב-7 באוגוסט 2012.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ הירי לרמת הגולן חושף את המלכוד של נסראללה, באתר וואלה!, 28 בינואר 2015
- ^ "Challenging the Axis of Resistance: Syria, Iran and the Strategic Balance in the Middle East". USIP. נבדק ב-25 במאי 2016.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Sullivan, Marisa (באפריל 2014), Hezbollah in Syria (PDF), Institute for the Study of War
{{citation}}: (עזרה)
