ילדי אסירים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

ילדי אסירים הם קבוצת ילדים לאבות או אמהות העצורים או כלואים במתקן כליאה.

לפי אומדן של הרשות לשיקום האסיר, בישראל ישנם כ-9,000 ילדי אסירים[1]. קבוצה ילדים זו נתפסת כילדים בסיכון הזקוקים לתוכניות התערבות, במהלך כליאת ההורה, וגם לאחר השחרור.

שהות בכלא[עריכת קוד מקור | עריכה]

במדינות רבות, כאשר אמהות נכלאות, יכולים לשהות עם האמהות ילדים עד גיל מסוים. על פי החוק בישראל, אסירות יכולות לגדל את ילדיהם בכלא עד גיל שנתיים. בארגנטינה ילדים עד גיל 4 יכולים לשהות עם אמם, בפורטוגל עד גיל 3 ובמקרים מיוחדים עד גיל 5, ובאוסטרליה עד גיל 4-6, תלוי במדינה. במקסיקו, אישה יכולה לשהות עם הילד שלה עד שהוא מגיע לגיל 6. בנורווגיה לא מתירים לאמהות להחזיק ילדים בכלא. במקום זאת, יש מתקן שהות מיוחד לאסירות שהן אמהות לתינוקות[2].

ביקורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בישראל, מותר לילדים של אסירים להגיע עם בני המשפחה לביקור של חצי שעה פעם בשבועיים. בנוסף יש "ביקורים מיוחדים", הטבה שזוכה לה אם שנמצאת בכלא – פגישה לחצי שעה נוספת פעם בחודש וחצי.

באנגליה יש במספר בתי כלא אזורי משחק לפעילות משותפת של הילדים והוריהם בעת ביקורים[3].

מחקר[עריכת קוד מקור | עריכה]

השוואה בין ילדים של אבות אסירים לבין ילדים ממשפחות חד הוריות שאביהם אינו שוהה בכלא (למשל, האב נעדר בגלל גירושין, פרידה, מוות) העלתה, כי ילדים לאבות אסירים תפסו את היעדרות האב כבעל השפעה שלילית גבוהה יותר.[4]

רק מעט מחקרים נעשו על הבעיות של ילדי אסירים. על כן, ילדי אסירים מכונים בספרות המקצועית בשם "הקורבן הנעלם" או "הקורבן הנשכח". כל אנשי המקצוע מסכימים שילדי אסירים הם ילדים בסיכון גבוה, הזקוקים להשקעה מרובה כדי לגדול להיות אזרחים מועילים בחברה, ולא דור המשך של עבריינים, המהווים נטל חברתי וכלכלי כבד על המדינה.[5]

בעיותיהם של ילדי אסירים[עריכת קוד מקור | עריכה]

עבור הילד, מאסר הורה עלול להוות מצב לחץ חריף ביותר והוא משפיע על הסתגלותו במישור הרגשי והתפקודי. הילד מתמודד עם בעיות במגוון תחומי החיים כגון הישגים לימודיים נמוכים, קושי ביצירת קשרים חברתיים ובעיות התנהגות הכוללות חוסר משמעת, היפראקטיביות ותוקפנות. בנוסף, הדימוי העצמי של הילד נפגע והוא חווה תחושות בושה, ניכור ונידוי, שבחלקן נוצרות על ידי סטיגמה קשה בגלל מאסר ההורה. כמו כן, כליאת אחד ההורים משפיעה לרעה על עיצוב אישיותו של הילד, ויכולה לגרום לדיכאון, רגשות אשמה ולהפרעות נפשיות. בשלב מתקדם יותר, עם כניסתו של הילד לגיל ההתבגרות, הוא עלול להוות דור המשך להתנהגות עבריינית. המעבר מילדות לבגרות קשה במיוחד לילדי אסירים, והם עלולים להתמכר לסמים ולאלכוהול ולהידרדר לעבריינות ופשיעה.[6]

תוכניות שיקום וטיפול[עריכת קוד מקור | עריכה]

רוב תוכניות הטיפול לילדי אסירים, מתבססות על היעדר אב ולא מתייחסות לאם כלואה.[7]

ישנה הבחנה ברורה בין שתי גישות בעניין ילדי אסירים. הגישה הראשונה רואה בילדי אסירים קבוצה הדורשת טיפול כשהיא לעצמה. הגישה השנייה רואה בילדי האסירים קבוצה שיכולה לסייע בשיקומו של האסיר. תוכניות התערבות שפותחו בעולם המערבי מוגדרות לפי שתי מגמות אלו. לפי הגישה הראשונה ילדו של האסיר הוא בעיה חברתית שיש להתמודד אתה, ואילו לפי הגישה השנייה הוא גורם מסייע לקליטתו מחדש של האסיר במשפחתו.

ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרשות לשיקום האסיר בישראל דוגלת בשתי הגישות.[8] תפיסת העולם של הרשות לשיקום האסיר, הנשענת על "חוק הרשות לשיקום האסיר - התשמ"ג", מדגישה את הטיפול במשפחת האסיר ובילדיו בתקופת מאסרו של ההורה, כאשר הפעילות מתבצעת בשיתוף עם אגפי הרווחה הפזורים ברחבי ישראל.[9] כחלק מתפיסתה והראייה הלאומית של התמודדות בבעיית הניתוק של האב או האם האסירים מבני משפחותיהם, מציעה הרשות היערכות טיפולית – מקצועית – ארגונית וצורך בחיבור בין שלושה גופים: רש"א (הרשות לשיקום האסיר), שב"ס (שירות בתי הסוהר) ופר"ח (פרויקט חונכות) על מנת לסייע לילדי אסירים בתקופת ריצוי עונש המאסר.[4]

משנת 1987 מפעילה הרשות תוכנית פר"ח לילדי אסירים, בשיתוף של הרשות לשיקום האסיר, שירות בתי הסוהר ומנהלת פר"ח. במסגרת התוכנית מגיע החונך עם הילד לעד חמישה ביקורים אצל ההורה בבית הכלא. התוכנית מכונה פרויקט "המשולש" כדי לציין חיבור בין האב, האם והילד.

המטרות העיקריות של המיזם הקשורות בילד הינן: העלאת ביטחון עצמי והעצמה אישית של הילד, העמקת כישורי חיים, חיזוק האמון בממסד, תגבור יכולות לימודיות וחשיפת הסוד הגדול של היות ההורה במאסר (מעל 40% מהמשפחות מסתירות מהילדים את עובדת היות ההורה במאסר). המטרות הקשורות בהורה הינן: הידוק הקשר בין האסירים לילדיהם ומשפחותיהם, וחיזוק ההורה בכלא. הקשר של אסיר עם ילדיו מאופיין לעיתים בריחוק ולא פעם בנתק. המיזם אמור לסייע בבנייה מחדש של מערכת היחסים שהשתבשה, ותפקידו לעזור לאסיר לבנות את מקומו בתוך המערך המשפחתי. כל זאת מתוך הבנה שהמשפחה היא עוגן משמעותי לתפקודו החיובי במאסר ולקליטתו ושיקומו בחברה לאחר ריצוי מאסרו.[9]

כחלק מפרויקט "המשולש", מקיים מכון אדלר בשיתוף שירות בתי הסוהר סדנאות להורים בכלא, הנקרא "הורות בשלט רחוק".

הרשות לשיקום האסיר מקיימת הוסטלים למגורי משפחות של אסירים ואסירות לשעבר עם ילדיהם. בנוסף הוקמה עמותת "יד לאדם" שנוסדה במטרה לסייע לילדי אסירים להשתלב בחברה ולממש את הפוטנציאל האישי שלהם למרות מצוקתם הנוכחית, וכן לסייע לנשות האסירים במאמציהן לנהל אורח חיים תקין.[1]

העמותה מפעילה כיום ארבעה מועדונים, בירושלים, בתל אביב, בחיפה ובבאר- שבע. במועדונים מתנהלות פעילויות למען משפחת האסיר, ובהן: משחקיות טיפוליות, ריכוז פעילות חונכות, שיעורי העשרה (מחשב, נגינה, ציור ועוד) ופעילויות חברתיות ותרבותיות שונות. העמותה מפעילה פרויקטים משותפים עם שירות בתי הסוהר, המועצה הלאומית לשלום הילד, הרשות הלאומית למלחמה בסמים ובאלכוהול ומתנדבי פרויקט פר"ח של הרשות לשיקום האסיר.[8][10]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 מי עמי, נ', ‏מסמך רקע בנושא: שיקום ילדי אסירים, באתר מרכז המחקר והמידע (ממ"מ) של הכנסת, 9 במאי 2004
  2. ^ Laws on Children Residing with Parents in Prison, library of congress
  3. ^ Supervised Play Services, PACT
  4. ^ 4.0 4.1 ד"ר נורית מדיני-לוי (2013). "מן הצד השני של הסורגים": ילדים של אבות אסירים- הקשר בין משתנים אישיים ומשפחתיים, למצב רגשי ותפקודי. (עבודה לשם קבלת התואר דוקטור). אוניברסיטת תל אביב, תל אביב.
  5. ^ Bruster, B. E., & Foreman, K. (2012). Mentoring Children of Prisoners: Program Evaluation. Social Work in Public Health, 27(1-2), 3-11. https://doi.org/10.1080/19371918.2012.629955
  6. ^ Christian, S. (2009). Children of Incarcerated Parent. In National Conference of State Legislatures. Retrieved from http://www.ncsl.org/documents/cyf/childrenofincarceratedparents.pdf בעיות אלו מיוחסות בעיקר לילדים לאבות אסירים. בעיותיהם של ילדים לאימהות אסירות דומות, אך יש להם גם בעיות ייחודיות שלא מפורטות בספרות של שנים עברו.
  7. ^ גור, ע' (2009). "אימהות יש מאין": שיקום האימהות בקרב אימהות וילדים בקצה רצף הסיכון של זנות, התמכרויות, עבריינות וכליאה. עץ השדה, (2), 54-59.
  8. ^ 8.0 8.1 זיו- טל, ע' י' (2012). הורות מתקרבת בשלט רחוק. רואים שב"ס, (33), 24-26
  9. ^ 9.0 9.1 מדיני- לוי, נ', ביאלר, ג' והראל נ', מיזם חונכות ילדי אסירים- פרויקט "מגן דוד", אתר הרשות לשיקום האסיר
  10. ^ ולק, ד' (2012). אנחנו והעולם- נתוני כליאה בישראל ובמדינות אחרות. רואים שב"ס, (33), 27-29.